מצודת ציון על תהלים מה

לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת׃

שושנים. שם כלי נגון עשויה בתמונת שושן: משכיל. מחוכם: ידידות. אהובות:

רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר׃

רחש. ענין תנועה ונדנוד ובדח״ל קא מרחשן שפוותיה (סנהדרין ס״ז) ומזה יאמר מנחת מרחשת (ויקרא ב׳:ז׳) ולפי שמעשיה רוחשים ומנענעים: עט. קולמוס כמו בעט ברזל (איוב י״ט):

יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃

יפיפית. מלשון יפה: הוצק. מלשון יציקה:

וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ׃

על דבר. בעבור: ותורך. ותלמדך:

חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ׃

שנונים. חדודים כמו אם שנותי ברק חרבי (דברים ל״ב:מ״א):

כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ׃

שבט. המושל יקרא שבט כי בידו שבט המוסר וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳):

מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׃

מור ואהלות קציעות. שמות מיני בושם: בגדותיך. מלשון בגד: שן. שן הפיל מני. כמו מן והיו״ד נוספת:

בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר׃

ביקרותיך. מל׳ יקר: שגל. כן תקרא האשה כי מיוחדת למשגל וכן והשגל יושבת אצלו (נחמיה ב׳:ו׳): בכתם אופיר. והוא הזהב הטוב הבא ממדינת אופיר:

שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ׃

בת. ר״ל עדה וכן בת בבל (לקמן קל״ז):

וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ׃

ויתאו. מלשון תאוה:

וּבַת־צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׃

יחלו. יבקשו:

כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׃

ממשבצות. מקום מושב אבני יקר כמו משובצים זהב (שמות כה):

לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ׃

לרקמות. מלשון רקמה והוא כמו ברקמות וכן ישבת לכסא (לעיל ט) ומשפטו בכסא: תובל. תובלנה ענין הבאה כמו יובל שי (ישעיה יח):

תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃

תשיתמו. תשים אותם: