מצודת ציון על תהלים צה

לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃

לכו. הוא ענין זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא בא אצלם נריע. מל׳ תרועה:

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃

מחקרי. מלשון חקירה וחפוש: ותועפות. ענין גבהות ע״ש העוף אשר יעופף בגובה האויר:

אֲשֶׁר־לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃

עשהו. ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳):

בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי־יְהוָה עֹשֵׂנוּ׃

עושנו. ענין הרמה וגדולה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳):

כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃

אם. כאשר וכן ואם יהיה יובל (במדבר לז):

אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃

תקשו. מלשון קשה:

אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי׃

אקוט. מל׳ קטטה ומריבה: תועי. ענין הפניה מדרך הישר כמו תעיתי כשה אובד (לקמן קיט):