Englishעברית

Shaar HaYichud — Preface שער היחוד — הקדמה

גודל הטקסט
Note: Shaar HaYichud engages in philosophical inquiry (chakira) into the unity of Hashem, in the manner of the early mechakrim. It is well known that some gedolim advised that this shaar not be learned by everyone, and that the sefer's avodah-focused she'arim are the essential path for most learners. The text is presented in its original form; one who wishes to learn it should do so with proper guidance.

א אמר המחבר: כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפנות דתנו ושרשיה מצאנו יחוד האלהים בלב שלם שרשה ויסודה שהוא השער הראשון משערי התורה וביחד יפרד המאמין מן בכופר והוא ראש אמתת הדת. ומי שנטה ממנו לא יתכן לא מעשה ולא תתקיים לו אמונה.

ב ומפני זה היה תחילת דברי האלהים אלינו על הר סיני (שמות כ ב): "אנכי ה' אלהיך [...] לא יהיה לך אלהים אחרים" וגו', והזהירנו אחר כן על יד נביאו באמרו (דברים ו ד): "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד". וצריך שתבין הפרק הזה של שמע ישראל עד סופו ותראה היאך נעתקו בו דבריו מענין לענין וכלל עשרה ענינים כנגד עשרת הדברות, והוא:

ג שצונו להאמין בבורא יתברך, באמרו "שמע ישראל ה'". ולא התכוון בכאן באמרו "שמע" לשמע האוזן, אך התכוון לאמונת הלב, כמו שאמר הכתוב (שמות כד ז): "נעשה ונשמע", (דברים ו ): "ושמעת ישראל ושמרת לעשות" וגו', וכל מה שבא על הדרך הזה בלשון שמיעה לא התכוון בו כי אם להאמין ולקבל.

ד ואחרי אשר חייבנו להאמין האמתת מציאותו חייבנו להאמין שהוא אלהינו כמו שאמר "אלהינו".

ה ואחר כן חייבנו להאמין כי הוא אחד אמת, כמו שאמר "ה' אחד".

ו ואחר שחייבנו להאמין ולקבל שלשה הענינים האלה אשר זכרנו, נעתק מהם על מה שאנחנו חייבין לחבר אליהם והוא אהבת האל בלב שלם בסתר ובגלוי בנפשנו ובמאודנו, כמו שאמר "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ואני עתיד לבאר הענין הזה בשער אהבת באל בעזר הצור.

ז ואחר כן נעתק מהם להזהיר על חובות הלבבות, באמרו "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", ר"ל רוצה לומר, כלומר שתדביקם אל לבך ותאמין בהם במצפונך.

ח ואחר כן נעתק מהם אל מצות האברים, שהם כוללים הידיעה והעשיה, כמו שנאמר "ושננתם לבניך ודברת בם", שאם לא יהיה לך בן אל תשים הבן עילת קריאתך אותם.

ט ואחר כן אמר "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם חייבין בו כמו שאפשר לנמנע משאר האברים, כאשר הקדמנו מחיוב מצות הלבבות תדיר בפתיחת הספר הזה. וכל זה להזהיר על מה שהקדים במאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", שתהיה רגילות לשונו בהם תמיד מביאה לידי זכרון הלב, ולא יפנה לבבו מזכור האלהים תמיד. וזה דומה למה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים טז ח): "שויתי ה' לנגדי תמיד", ואמר הכתוב (דברים ל יד): "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".

י ואחר כן נעתק מחובות האברים אל מה שיש בו מעשה בלבד, ושמהו ג' חלקים "וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", והם:

יא תפלה של יד

יב ותפלה של ראש

יג והמזוזה

יד וכלם גורמים לזכור את הבורא ולאהבו בלב שלם ולכסוף לו, וכמו שאמר הכתוב בחקי זכרון אהבת האוהבים (שיר השירים ח ו): "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" וגומר, ואמר (שם א, יג): "צרור המור דודי לי בין שדי ילין". ושם אותם שלשה כדי שיהיו חזקים וקיימים יותר, כאשר אמר החכם (קהלת ד יב): "והחוט המשלש לא במהרה ינתק".

טו והפרק הזה כולל עשרה ענינים: חמשה מהם רוחניים וחמשה מהם גשמיים. והרוחניים תחילתם שהבורא נמצא, והשני שהוא אלהינו, והשלישי שהוא אחד, והרביעי שנאהבהו, והחמישי שנאהב אותו בלב שלם. והחמשה הגשמיים תחילתם ושננתם, והשני ודברת בם, והשלישי וקשרתם לאות וגו' והרביעי והיו לטוטפות וגו' והחמישי וכתבתם על מזוזות וגו'.

טז ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות. ועל כן ראיתי להקדים שער היחוד על שאר שערי הספר הזה.

יז וצריך שאבאר עתה מענין היחוד בלב שלם עשרה ענינים: הראשון: מה גדר היחוד בלב שלם, והשני: על כמה חלקים מתחלק ענין הייחוד, והשלישי: אם נתחייב לחקור עליו בדרך העיון אם לא, והרביעי: איך דרך מחקרו ומה אנו צריכין לדעת תחלה קודם שנחקור על היחוד, והחמישי לברר ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם בורא בראו מאין, והששי: היאך נביאם לקיים מציאות הבורא, והשביעי: להביא ראיות שהוא אחד, והשמיני לבאר עניני האחד העובר והאחד האמת, והתשיעי: שהאל יתברך אחד אמת ואין אחד אמת זולתו, והעשירי: במדות האלהיות המושכלות והכתובות, והפנים אשר יתבאר מהם לקיימם לו ולהרחיקם ממנו.

(Ibn Tibbon translation), Public Domain.