Sefer HaChinukh 320 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ שכ

א מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת – לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה. וְזֶהוּ מוּסַף הֶחָג, וּבְסֵדֶר פִּנְחָס (במדבר כט יג לה) מַאֲרִיךְ בּוֹ יוֹתֵר וּמְפָרֵשׁ בְּמוּסָף שֶׁל כָּל יוֹם וְיוֹם כַּמָּה בְּהֵמוֹת הָיוּ מַקְרִיבִין, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם חָלוּק מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַפָּרִים מִתְמַעֲטִים בְּכָל יוֹם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עי' רש"י עה"ת במדבר כט יח) שֶׁבִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ יִתְמַעֲטוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהַפָּרִים מִתְמַעֲטִין בְּכָל יוֹם. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּקָרְבַּן מוּסַף הַפֶּסַח (מצוה רצט) שֹׁרֶשׁ מַסְפִּיק לְכָל הַמּוּסָפִין לְפִי דַּעְתִּי עַל צַד הַפְּשָׁט. וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סהמ"צ מ"ע נ) הֵבִיא בְּמִנְיָנוֹ הַכָּתוּב שֶׁבְּסֵדֶר פִּנְחָס, וַאֲנִי הֵבֵאתִי הַבָּא רִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה, וְהַכֹּל עוֹלֶה לְטַעַם אֶחָד.