Sefer HaChinuch 519 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ תקיט

א שֶׁלֹּא נִירָא מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר – שֶׁלֹּא נִירָא מִלַּהֲרֹג נְבִיא הַשֶּׁקֶר (עי' רמב"ם סנהדרין יד ג), וְלֹא נִפְחַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בָּזֶה שׁוּם עֹנֶשׁ, וַאֲפִלּוּ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת, אַחַר שֶׁשֶּׁקֶר בְּפִיו אֵין לָנוּ עֹנֶשׁ בְּמִיתָתוֹ, אֲבָל הִיא עָלֵינוּ מִצְוָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח כב) לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ, וּלְשׁוֹן סִפְרֵי לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ, לֹא תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ בְּמִתְנַבֵּא בְּשֶׁקֶר.

ג דִּינֵי הַמִּצְוָה. קְצָרִים, וְהֵם בְּסַנְהֶדְרִין (פרק הנחנקין).

ד וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בִּזְמַן הַבַּיִת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן, כִּי אָז בְּיָדֵינוּ לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ב א) שֶׁאֵין דָּנִין נְבִיא הַשֶּׁקֶר אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.