א אַף עַל פִּי שֶׁמַּתְּנַת שְׁכִיב מְרַע אֵינָהּ צְרִיכָה קִנְיָן, אִם בִּקֵּשׁ שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ, קוֹנִים אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּה הַקִּנְיָן אֵינוֹ צָרִיךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ נַפְקוּתָא בַּקִּנְיָן, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו וּמְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר בּוֹ אִם יַעֲמֹד, קוֹנִים בְּשַׁבָּת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ מַתָּנָה בְּמִקְצַת דִּצְרִיכָה קִנְיָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מִדְּאָגַת מִיתָה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ (נוֹתֵן) כֻּלָּם, אֲפִלּוּ הָכִי קוֹנִים מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת (רַשְׁבָּ"ם פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת). וְיֵשׁ חוֹלְקִים בְּזֶה (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).
א סָעִיף א אינה צריכה קנין פי' כשהוא כותב כל נכסיו דאז קרוי מתנת שכ"מ ודבריו ככתובין וכמסורין דמי משא"כ כשנותן מקצת נכסיו דנקראת מתנת בריא וצריכה קנין אם לא שמזכיר בצוואתו שמדאגת מיתה הוא נותן כמ"ש הט"ו כלזה בסי' ר"ן ושם נתבאר בטור ובדברי המחבר סי"ז דבמתנת שכ"מ בכולה ובמצוה מחמת מיתה ל"מ דא"צ קנין אלא דהקנין מגרע גרע משום דאין קנין לאחר מיתה אם לא במיפה את כחו וכמ"ש שם בסי"ח וה"נ כוונתן כן דאם ביקש שיקנו אזי קונין ביפוי כח ע"ש:
ב סָעִיף א אפי' בשבת ואסור לעשות בעלמא ק"ס בשבת משום מקח וממכר וכמ"ש הט"ו לעיל ס"ס קצ"ה וס"ס רל"ה ובטור א"ח סימן של"ח כאן התירו כיון דהק"ס הוא שלא לצורך שהרי דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי ועבדי' הכא כדי לפייס דעתו דש"מ:
ג סָעִיף א קונים בשבת. טעמו דחשו שמא תטרוף דעתו דשכ"מ מ"ה התירו לו והיינו דוקא כשנותן כל נכסיו כדרך השכ"מ שמחלק כל נכסיו בין יורשין ובין אשתו ואחרים דאז ניכר דמדאגת מיתה הוא נותן אבל אם אינו נותן אלא מקצת נכסיו דאז אינו ניכר דמדאגת מיתה הוא נותן כי גם דרך הבריאים לפעמים ליתן מקצת נכסיהן לאחרים ובעי קנין ס"ל דבכה"ג לא התירו לעשות לו קנין והי"א דמייתי מור"ם סבירא להו דאף בכה"ג התירו לעשות לו קנין כיון דאין זו אלא גזירות מקח וממכר מדרבנן כל כה"ג לגבי שכ"מ התירו:
ד סָעִיף א הואיל ואינו נותן כולם כצ"ל ור"ל שאינו נותן ומחלק כל נכסיו וכמ"ש:
א סָעִיף א בשבת. דבעלמא אסור לעשות ק"ס בשבת משום מקח וממכר וכמ"ש הט"ו בס"ס קצ"ה וס"ס רל"ה ובא"ח סי' של"ט כאן התירו כיון דהק"ס הוא שלא לצורך שהרי דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי ועבדינן הכי כדי לפייס דעת השכ"מ. סמ"ע:
ב סָעִיף א וי"א. דס"ל כיון דאין זה אלא גזירת מקח וממכר מדרבנן כל כה"ג לגבי שכ"מ התירו לעשות קנין. שם:
א סָעִיף א שזה כו'. הלא"ה אסור כמ"ש בעירובין ע"א א' ומקניא כו':
ב סָעִיף א וי"א כו'. רשב"ם ותוס' שם ושם ממש"ש ולא לחוש כו' מ' דלר"א ניחא טפי וכן בגטין עו תיזיל כו' וכן הגט לגרש התירו משום ה"ט ועבה"ג ס"ק ה':
ג סָעִיף א וי"א כו'. שם ושם:
ד סָעִיף א וי"ח בזה. דמתנת בריא הוא ול"ל לטירוף דעת וערא"ש וטור:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.