א הַמַּסִיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְהִכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע, אִם בְּחָזְקָה עָשָׂה, הֲרֵי זֶה גַזְלָן. וְאִם הִסִיג בַּסֵתֶר, הֲרֵי זֶה גַּנָּב. וְאִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסִיג הַגְּבוּל, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: בְּלָאו גְּנֵבָה אוֹ בְלָאו גְּזֵלָה, וּבְלָאו דְּלֹא תַסִיג. אִם מֻתָּר לָאָדָם לִקַּח מַעֲרוּפְיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ו.
א סָעִיף א ואם בארץ ישראל הסיג גבול כו' עד ובלאו דלא תסיג סיפא דקרא בנחלתך אשר תנחל בארץ כו' הרי דלא הזהר הכתוב אלא אמסיג גבול קרקע דא"י:
ב סָעִיף א ה"ז עובר בשני לאווין כו' כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם אבל בטור לא נזכר לאו דלא תגזול ולא תגנוב משום דקרקע אינה נגזלת כמ"ש בסי' שע"א אלא עבירה היא בידו וכמ"ש בסימן שנ"ט גם כאן לא כתב הטור שבשאר ארצות עובר בלאו דלא תגזול כמ"ש בא"י דעובר בלאו דלא תסיג גבול אלא ז"ל אם בחזקה ה"ז גזלן:
א סָעִיף א ה"ז גזלן. עיין באר הגולה דכ' הרשב"א בתשו' כו' עד דלא עשו תקנת השבים רק במטלטלים אבל בקרקע כו' הנה כ' הב"י כבשמו בסי' זה גם בב"י לעיל ס"ס שע"א הביא כן בשם המישרים נל"א ח"ו וכ"כ הב"ח בשמו ע"ש וכ"כ הרמ"א ז"ל לעיל סי' ש"ס ס"א בהג"ה ועמ"ש שם סק"א בענין אם לא נעשית הסגת הגבול מדעתו ע"ש:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.