א אֵין הַנְּזִיקִים מִשְׁתַּלְּמִים אֶלָּא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה וּבְעֵדִים כְּשֵׁרִים. וְאֵין מְקַבְּלִין הָעֵדוּת אֶלָּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין, אֲפִלּוּ הָיָה הוּא וְעֵדָיו חוֹלִים (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק כֵּיצַד).
ב שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹעֶה, וְנִמְצָא שׁוֹר הָרוּג בְּצִדּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מְנֻגָּח וְזֶה מוּעָד לִגַּח, זֶה מְנֻשָּׁךְ וְזֶה מוּעָד לִנְשֹׁךְ, אֵין אוֹמְרִים בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה נְגָחוֹ אוֹ נְשָׁכוֹ. וַאֲפִלּוּ גָמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים וְנִמְצָא הָרוּג בְּצִדּוֹ, אֵין אוֹמְרִים בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ, עַד שֶׁיִּרְאוּהוּ עֵדִים כְּשֵׁרִים:
א סָעִיף א אלא בראי' ברורה. כן הוא במשנ' והרמב"ם בפ"ח מהל' נ"מ מסיק וכתב בזה והביאו הטור כאן ז"ל של"ת הואיל ואין מצוי בארוות הסוסים ובגדרות הצאן אלא הרועים והעבדים וכיוצא בהם אם העידו ששור זה נגח או היזק לאדם שומעין להן קמ"ל דאין הדבר כן אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ עדים כשרים ויעידו בב"ד ויחייבו ב"ד המזיק לשלם ועד"ר מ"ש בשם ת"ה ע"ז וכתבו מור"ם ז"ל לעיל בהג"ה ש"ע בס"ס ל"ה דמכח תקנה יכולין להעיד ועוד כתב הטור כאן בשם ר"י דקמ"ל המשנ' הנ"ל בזה דאפי' שור עכו"ם שנגח לשור של ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים עכ"ל:
א סָעִיף א ברורה. בטור הביא לשון הרמב"ם בזה שכתב וז"ל של"ת הואיל ואין מצוי בארוות הסוסים ובגדרות הצאן אלא הרועים והעבדים וכיוצא בהם אם העידו ששור זה נגח או הזיק לאדם שומעין להן קמ"ל דאין הדבר כן אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ עדים כשרים ויעידו בב"ד ויחייבו ב"ד המזיק לשלם וע"ל ס"ס ל"ה בהג"ה דמכח תקנה יכולין להעיד ע"ש ועוד כת' הטור בשם ר"י דקמ"ל בזה דאפילו שור עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים עד כאן לשונו. סמ"ע:
א סָעִיף א אלא בראיה ברורה. עבה"ט שכתב ועוד כתב הטור בשם ר"י דקמ"ל בזה דאפי' שור כו' ועיין בס' שער משפט שכתב דהרא"ה בספר החינוך מצוה קצ"ב חולק על זה ע"ש עוד:
ב סָעִיף א ואין מקבלין. ע' בתשובת רבינו עקיבא איגר ז"ל סי' ק"ה שכ' לתמוה על הרמ"א ז"ל שהעתיק דברי הנ"י סתם בכל נזקים שבעולם אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד במקום אונס ובאמת נ"ל ברור דהנ"י לא מיירי רק לענין יהודי תורא דבזה קפיד קרא והועד בבעליו אבל לענין התשלומי' מה שכבר נגח זה דומה לכל עדיות דעלמא וכמבואר להדיא בל' חידושי הרשב"א פ' בתרא כו' והניח בצ"ע ע"ש:
א סָעִיף א אין כו'. עבה"ג ועמ"ש בס"ס ל"ה:
ב סָעִיף א ואין מקבלין כו'. ממש"ש כ"ד א' אין השור כו' העידו בו בפני כו' אינו נעשה כו' מדכפל ושנה ש"מ דר"ל אפי' במקום דלא אפשר כגון זה וכמש"ש קיב בהא אינו כלום. וכ"ש לס' האחרונה דסי' כח סט"ו ודייקי ממה שמקבלין בעדיו חולים וכיוצא ש"מ דבדיעבד ש"ד וכאן אמרי' דאפי' בדיעבד אינו כלום. ולכאורה וכאן ראיה לס' הנ"ל מדהוצרך לומר כאן וי"ל דסד"א דבפני השור סגי כיון דמקשינן מיתת השור כו' כמש"ש מ"ה א' קמ"ל כמ"ש בסנה' יט:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.