א הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, נֶאֶסְרוּ צָרוֹתֶיהָ עָלָיו וְעַל שְׁאָר הָאַחִים, בַּעֲשֵׂה:
ב הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, נֶאֶסְרָה הַחֲלוּצָה וְצָרוֹתֶיהָ עָלָיו וְעַל שְׁאָר הָאַחִים, בַּעֲשֵׂה:
ג הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, אָסוּר מִדְּרַבָּנָן בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֲפִלּוּ בִּשְׁנִיּוֹת. וְכֵן הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. אֲבָל הָאַחִים מֻתָּרִים בְּכָל קְרוֹבוֹתֶיהָ. וַאֲפִלּוּ לֹא חָלַץ לָהּ אֶלָּא מִסָּפֵק, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר בְּכָל קְרוֹבוֹתֶיהָ (מָרְדְּכַי רֵישׁ הַחוֹלֵץ):
ד מֻתָּר אָדָם לִשָּׂא אֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ וּשְׁאָר קְרוֹבוֹתֶיהָ:
ה אָסוּר לִשָּׂא צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ:
א סָעִיף ג החולץ ליבמתו עיין בס' ב"מ שכ' דלמ"ד חליצ' פסול' צריכה לחזור על כל האחים אז כל האחים אסורים בקרובותיה ודלא כסברת הר"א מבורגיי"ל שבתוס' יבמות דף כ"ו ע"ב בד"ה דנפול. ולאו דוק' אחר החליצ' אלא אפי' קודם שחלצו הם ולבתר דחלץ האחד ח"פ ופרתה מהם זיק' דאוריי' אפ"ה אסורים אותן האחים בקרובות הזקוקה. והאריך בזה ומסיק דלמעשה צ"ע אם לא יש לדון ס"ס כיון שגוף הדין ח"פ דצריכ' חוזר הוא במחלוקת כבסימן ק"ע ס"ה ע"ש:
ב סָעִיף ג אלא מספק. עבה"ט וע"ל סי' קע"ג סעי' ג' ובבה"ט שם סק"א וע' בס' צלעות הבית סי' ב':
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.