Even HaEzer 172 שולחן ערוך, אבן העזר קעב

גודל הטקסט

א סְרִיס חַמָּה (פֵּרוּשׁ, שֶׁנִּסְתָּרֵס עַל יְדֵי קַדַּחַת, עָרוּךְ), וְאַיְלוֹנִית (פֵּרוּשׁ אַיְלוֹנִית, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טֶבַע זָכָר, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת, וְאַיְלוֹנִית נִגְזַר מֵאַיִל שֶׁהוּא זְכַר הַצֹאן), אֵינָם בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. לְפִיכָךְ, אַיְלוֹנִית וַדָּאִית שֶׁחָלְצָה, לֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה. וְכֵן סְרִיס חַמָּה שֶׁחָלַץ, אוֹ שֶׁחָלְצוּ לְאִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ כְּלוּם. הַגָּה: הָיָה סְפֵק סָרִיס, חוֹלֵץ. וְלֹא מַחְזְקִינָן לֵהּ בְּוַדַּאי סָרִיס, אֶלָּא אִם רָאוּ בּוֹ, שֶׁנּוֹלַד, אֶחָד מִסִּימָנֵי סָרִיס, כְּגוֹן שֶׁהֵטִיל מַיִם וְלֹא עָשָׂה כִּפָּה; אֲבָל בְּלָאו הָכִי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁנִּתְקַלְקֵל אַחַר לֵדָתוֹ, וְצָרִיךְ לַחֲלֹץ (רִיבָ"שׁ סִימָן תע"ד). הָיָה לְאַיְלוֹנִית וַדָּאִית, צָרָה, מֻתֶּרֶת לְהִתְיַבֵּם:

ב סְפֵק אַיְלוֹנִית, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

ג סְרִיס אָדָם פֵּרוּשׁ, שֶׁנִּסְתָּרֵס וְנֶחְתַּךְ בִּידֵי אָדָם), שֶׁהָיָה לוֹ שְׁעַת הַכּשֶׁר, חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ אוֹ מְיַבְּמִין, וְהוּא חוֹלֵץ וְאֵינוֹ מְיַבֵּם, מִפְּנֵי שֶׁפָּסוּל לָבֹא בַּקָּהָל. וְאִם עָבַר וּבָא עָלֶיהָ, קָנָה, וּמוֹצִיא בְּגֵט. וְאִם הָיָה יְבִמְתּוֹ גִּיֹּרֶת אוֹ שְׁאָר אִשָּׁה הַמֻּתֶּרֶת לִפְצוּעַ דַּכָּא, מֻתָּר לְיַבְּמָהּ (נ"י פ' הֶעָרֵל):

BH

ד אֵלּוּ הֵם סִימָנֵי אַיְלוֹנִית: כָּל שֶׁאֵין לָהּ דַּדִּים, וּמִתְקַשָּׁה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, וְאֵין לָהּ שִׁפּוּלֵי מֵעַיִם כַּנָּשִׁים, וְקוֹלָהּ עָבֶה, וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְאֶחָד מֵאֵלֶּה נִקְרֵאת אַיְלוֹנִית (טוּר):

PT

ה אֵלּוּ הֵם סִימָנֵי סְרִיס חַמָּה: כָּל שֶׁאֵין לוֹ זָקָן, וּשְׂעָרוֹ לָקוּי, וּבְשָׂרוֹ מַחֲלִיק, וּכְשֶׁמֵּטִיל מַיִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּפָּה, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ דֵּיהָא, וְאֵין מֵימֵי רַגְלָיו מַחֲמִיצִין, וְרוֹחֵץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְקוֹלוֹ לָקוּי, וְאֵינוֹ נִכָּר בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה. הַגָּה: הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּזְקָנוֹ, אֵינוֹ סָרִיס אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כָּל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ (טוּר). אֲבָל אִם לֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּזְקָנוֹ, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ רַק אֶחָד מֵהַסִּימָנִים הַלָּלוּ, הָוֵי סָרִיס (הַמ"מ פ"ה דְּאִשּׁוּת וְכֵן מַשְׁמַע בְּטוּר). הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּשְׁאָר הַגּוּף, אֵינוֹ סָרִיס, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַסִּימָנִין הַלָּלוּ (טוּר):

ו בְּנֵי כַּמָּה שָׁנִים יִהְיוּ לְשֶׁיִּהְיוּ נִדּוֹנִים כְּאַיְלוֹנִית וְסָרִיס עַל פִּי סִימָנִים הַלָּלוּ, נִתְבָּאֲרוּ בְּהָרַמְבַּ"ם פֶּרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת אִשּׁוּת, וּבְסִימָן קנ"ה. הַגָּה: סָעִיף י"ג לְעִנְיַן אַיְלוֹנִית, וְהוּא הַדִּין לְסָרִיס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לָדוּן עַכְשָׁו דִּין סְרִיס וַדַּאי, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא הָיָה לוֹ שְׂעָרוֹת וְנָשְׁרוּ, אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ גֻּמּוֹת, וְאֵין אָנוּ בְּקִיאִין (עַיֵּן בָּרִיבָ"שׁ סִימָן תע"ד), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קנ"ה לְעִנְיַן מֵאוּן. לָכֵן דַּיְנִינָן לֵהּ בִּסְפֵק סָרִיס, וְחוֹלֵץ, וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת:

ז מִי שֶׁחָתְכוּ אוֹ נִתְּקוּ אוֹ מֵעֲכוּ גִּידָיו אוֹ בֵּיצָיו, בִּידֵי אָדָם, נִקְרָא סְרִיס אָדָם; וּכְשֶׁיִּהְיֶה בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נִקְרָא גָּדוֹל, שֶׁאֵין זֶה מֵבִיא סִימָנִים לָעוֹלָם:

ח אַנְדְּרוֹגֵינוֹס, אֵינוֹ בַּר חֲלִיצָה וְיִבּוּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינוֹ כְּזָכָר לְכָל דָּבָר:

ט טֻמְטוּם, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְאִם נִקְרַע, וְנִמְצָא זָכָר, רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁהוּא סָפֵק, וּלְחֻמְרָא:

י הַזָּקֵן בְּיוֹתֵר, שֶׁתָּשׁ כֹּחוֹ וְכָשַׁל, דִּינוֹ כִּסְרִיס אָדָם לְעִנְיַן חֲלִיצָה וְיִבּוּם, אֶלָּא שֶׁאִם בָּא עַל יְבִמְתּוֹ מֻתָּר לְקַיְּמָהּ:

יא הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַקְּטַנָּה, מִתְיַבְּמוֹת וְלֹא חוֹלְצוֹת. וְאִם רָצָה הַיָּבָם לְגָרֵשׁ הַחֵרֶשֶׁת בְּגֵט אַחַר שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ, הֲרֵי זֶה מְגָרֵשׁ:

יב חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֵינָם בְּנֵי חֲלִיצָה, אֲבָל מְיַבְּמִין. וְהַחֵרֵשׁ, אִם נָפְלָה לוֹ מֵאָחִיו פִּקֵּחַ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא לְעוֹלָם. אֲבָל אִם נָפְלָה לוֹ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ, יָכוֹל לְהוֹצִיא בְּגֵט אַחַר שֶׁיִּבְעֹל. וְהַקָּטָן, יוֹצִיא בְּגֵט, אִם בָּא עָלֶיהָ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל; וְאִם לָאו, צְרִיכָה גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָתוֹ:

יג שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד חֵרֵשׁ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָשִׁים פִּקְחוֹת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַפִּקַּחַת, אָחִיו הַפִּקֵּחַ רָצָה חוֹלֵץ רָצָה מְיַבֵּם. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת, אָחִיו הַחֵרֵשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲלֹץ, וְכוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם:

יד שְׁתֵּי אַחִים פִּקְחִים נְשׂוּאִים שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת, מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת, אֵין הַחֵרֶשֶׁת בַּת חֲלִיצָה, אֶלָּא כּוֹנֵס, וְאִם רָצָה אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא בְּגֵט, יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת, אָחִיו, רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם:

טו שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, פִּקֵּחַ לְפִקַּחַת, וְחֵרֵשׁ לְחֵרֶשֶׁת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת, אָחִיו הַפִּקֵּחַ כּוֹנֵס, וְאִם רָצָה אַחַר כָּךְ, יוֹצִיא בְּגֵט. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת, אָחִיו הַחֵרֵשׁ כּוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם. הַסוּמָא, מְיַבֵּם, הַגָּה: וְאֵינוֹ חוֹלֵץ; וְאִם חָלַץ, חֲלִיצָתוֹ כְּשֵׁרָה (טוּר). וְנִרְאֶה לִי, שֶׁאִם אֵין כָּאן אָח, אֶלָּא הוּא, חוֹלֵץ לְכַתְּחִלָּה, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר. וְע"ל סִימָן קמ"ט בְּפֵרוּשׁ הַחֲלִיצָה סָעִיף ס"ד:

טז אֵשֶׁת קָטָן וְאֵשֶׁת הַשּׁוֹטֶה, פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. אֲבָל אֵשֶׁת הַחֵרֵשׁ, וְהַזְּקֵנָה, וְהָעֲקָרָה, הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת:

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף ג

א סָעִיף ג אדם וכו'. או מייבמין והוא חולץ ואינו מייבם. עיין תוס' י"ט פרק ח' דיבמות משנה ד' מ"ש על הרמב"ם וכנה"ג מיישבו:

פִּתְחֵי תְשׁוּבָה Pitchei Teshuva

סָעִיף ד

א סָעִיף ד דבאחד מאלה (עיין בתשו' חתם סופר ח"ב סי' פ"ג אודות אשה חליצה שנשתדכה לכהן א' בשוגג ואם יתפרד הדבר איכא למיחש לסכנה כי אהבת נפש אהובי' וגם היא איילונית אם יש תרופה להתיר שישאו זא"ז והאריך בזה מסיק דמצד חשש סכנת נפשות פשיטא דאין שום ה"א ולא יעלה על דעת להתיר חליצה לכהן אך מצד שהיא איילונית הנה בטור סי' קע"ב פסק בחד סימן מסימני איילונית סגי שלא תחלוץ ואם חלצה מותרת לכהונה וכן פסק הרמב"ם לפי נוסחת הסמ"ג אלא שב"י חשש להחמיר שלא להתירה לשוק אא"כ יש בה כל סימני אילונית לפענ"ד באיסור דרבנן חליצה לכהן יש לסמוך להקל וסגי בסימן א' ובפרט במקום סכנה וע"כ נהי שכבר נבדקה ע"י נשים קודם חליצה וע"י זה חלצה בב"ד היינו משום אפי' לא נמצא אלא סימן א' שאינה אילונית צריכה לחלוץ להתירה לשוק ושפיר עבדו ב"ד שהצריכוה חליצה אבל אם תבדק עתה ע"י ב' עדים כשרים שאין לה דדים ודוקא סי' זה סגי להתירה לכהונה דסימן אחר א"א להבחין כו' ע"כ אין לסמוך אלא אם אין לה דדים והיא יותר מבת עשרים שנה ולא אסמוך על עדות נשים בזה אע"פ שהוא דרבנן וכולי האי ואולי עכ"ד ע"ש):

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top