Even HaEzer 41 שולחן ערוך, אבן העזר מא

גודל הטקסט

א מְקַדֵּשׁ אָדָם כַּמָּה נָשִׁים כְּאֶחָד, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שְׁוֵה פְּרוּטָה לְכָל אַחַת וְאַחַת. וִיכוֹלָה אַחַת מֵהֶן לְקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין בִּשְׁבִיל כֻּלָּן, לְדַעְתָּן:

ב הַמְקַדֵּשׁ שְׁתֵּי נָשִׁים כְּאַחַת, שֶׁאָסוּר לִשָּׂא שְׁתֵּיהֶן מִשּׁוּם עֶרְוָה, אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת. כֵּיצַד, כְּגוֹן שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת, שֶׁאָמַר: הֲרֵי שְׁתֵּיכֶן מְקֻדָּשׁוֹת לִי, אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת וְאֵין שׁוּם אַחַת מֵהֶן צְרִיכָה גֵּט. וְאִם לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא אַחַת, וְלֹא פֵּרַשׁ אֵיזוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר לְאָב: אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, וְקִבֵּל הָאָב הַקִּדּוּשִׁין, אוֹ אִם שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ אֲחָיוֹת עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶן שָׁלִיחַ לַחֲבֶרְתָּהּ לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְאָמַר לָהּ: אַחַת מִכֵּן מְקֻדֶּשֶׁת לִי, כֻּלָּן צְרִיכוֹת גֵּט מִמֶּנּוּ, וְאָסוּר לָבוֹא עַל שׁוּם אַחַת מֵהֶן, שֶׁמָּא הִיא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ:

T

ג קִדֵּשׁ נָשִׁים רַבּוֹת כְּאַחַת, וְהָיוּ בָּהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת (אוֹ) אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אִם אָמַר: הָרְאוּיָה מִכֶּן לְבִיאָה מְקֻדֶּשֶׁת לִי, הֲרֵי כֻּלָּן מְקֻדָּשׁוֹת לוֹ חוּץ מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאִם אָמַר: כֻּלְּכֶן מְקֻדָּשׁוֹת לִי, נָכְרִיּוֹת מְקֻדָּשׁוֹת וַאֲחָיוֹת אֵין מְקֻדָּשׁוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף נָכְרִיּוֹת אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת, הִלְכָּךְ נָכְרִיּוֹת מְקֻדָּשׁוֹת מִסָפֵק. וְאִם אָמַר: אַחַת מִכֻּלְּכֶן מְקֻדֶּשֶׁת לִי, כֻּלָּן, בֵּין נָכְרִיּוֹת בֵּין אֲחָיוֹת, מְקֻדָּשׁוֹת מִסָפֵק:

T BH

ד אִם הָיְתָה בְּתוֹךְ הַנָּשִׁים שֶׁקִּדֵּשׁ שִׁפְחָה אוֹ כּוּתִית, אוֹ שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו כְּגוֹן אֵשֶׁת אִישׁ אוֹ בִּתּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאָמַר: הָרְאוּיָה מִכֶּן לְבִיאָה מְקֻדֶּשֶׁת לִי, שְׁאָר נָשִׁים מְקֻדָּשׁוֹת. וְאִם אָמַר: כֻּלְּכֶן מְקֻדָּשׁוֹת לִי, שְׁאָר נָשִׁים מְקֻדָּשׁוֹת מִסָפֵק:

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
ט״ז Taz

סָעִיף ב

א סָעִיף ב שתיהם משום ערוה דכיון שאין הקידושין תופסין בזה אחר זה בבת אחת נמי אין תופסין:

ב סָעִיף ב כולן צריכות גט דקידושין שלא נמסרו לביאה הוין קידושין כאביי:

סָעִיף ג

ג סָעִיף ג מקודשת לי דזה כמו שאמר קני לך את וחמור דאע"ג דאין קנין לחמור קנה המקבל דהכי קי"ל להלכה בכ"מ ה"נ אין האחיות פוסלין קידושין של הנכריות וי"א ס"ל דכאן גרע מאת וחמור דשם הוא מקנה למי שיוכל לקנות שאין טעם לומר מפני שהחמור אינה יכולה לקנות שלא יקנ אפילו מי שיש לו יד לקנות אבל מקדש זה לא נתן אלא בשביל שיזכה בכולם שכן דרך הלוקח ליקח רע ויפה כאחת וכיון דאין האחיות מקודשות ה"נ נכריות:

ד סָעִיף ג הלכך נכריות מקודשת מספק פי' שכיון שיש כאן שני דיעות יש לנו להחמיר:

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף ג

א סָעִיף ג מקודשות. ר"ל בודאי. ואם אמר א' מכם הראויה לביאה אז כ"א מקודשת מספק. ועיין בדרישה שכתב דאיירי באומר בפירוש אחת מכם הראויה לביאה וכו' ע"ש. ותמה אנכי דבגמר' לא משמע דאיירי באומר בפירוש אחת מכם הראויה לביאה וכו' ע"ש. ותמה אנכי דבגמר' לא משמע הכי. וכן מצאתי בב"ח בק"א שהרגיש בזה והשיג עליו. גם רש"י כתב שם בהדי' אליב' דרבא והא דלא אוקמ' דאמר אחת מכם משום דתני במתני' כולכם וכו' ע"ש. א"כ ודאי דמה דפריך רבא לעיל מיני' אלא לאו דאמר להו אחת מכם וכו' ר"ל באומר כולכם ואחת מב' אחיות עיין ודו"ק וכ"כ נחלת צבי:

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top