א צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּלִמּוּד הַלַּיְלָה יוֹתֵר מִבְּשֶׁל יוֹם, וְהַמְבַטְּלוֹ, עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה.
ב אִם יֵשׁ לוֹ חֹק קָבוּעַ לִלְמֹד כָּךְ וְכָךְ לְיוֹם וְהָיָה טָרוּד בַּיּוֹם וְלֹא הִשְׁלִימוֹ, יַשְׁלִימֶנּוּ בַּלַּיְלָה מִיָּד.
א סָעִיף א (א) בלימוד הלילה וכו' - כדאמרינן לא איברי לילא אלא לגירסא וכיון דלכך נברא הלילה ע"כ צריך ליזהר בה יותר ואיתא בגמרא כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנא' יומם יצוה ד' חסדו ובלילה שירה עמי. עוד אמרו [מנחות ק"י] ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאלו עסוקין בעבודה ומייתי שם מקרא. עוד אמרו [תמיד ל"ב] כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה [היינו לעסוק בתורה] וכתיב בתריה שפכי כמים לבך נוכח פני ה' וכתב הרמב"ם והובא ביו"ד סי' רמ"ו הרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיו"ב וכו' ומה דכתב בכל לילותיו היינו דאפילו בקיץ בלילות הקצרים כגון בתמוז שאז נקבע הלילה העיקר לשינה כמו שכתבו התוספות אפ"ה צריך עכ"פ ללמוד מעט קודם השינה [אחרונים] ועיין לעיל בסימן א' במ"ב סק"ט:
ב סָעִיף א (ב) עונשו מרובה - וכדאמרינן [חלק צ"ב] כל בית שאין ד"ת נשמעין בו בלילה אש אוכלתו שנאמר וגו' ואיתא בפ"ק דאבות ודלא מוסיף יסיף [היינו דלא מוסיף ללמוד בלילה מט"ו באב ואילך יסוף מן העולם] ועיין במ"א דלשינת האדם בלילה אין לזה שיעור קבוע אלא תלוי בכל אדם לפי כח בריאותו ועכ"פ לא ישתקע בשינה יותר מדאי וכדאיתא במשנה [סנהדרין פ"ח] שינה לצדיקים רע להן ורע לעולם ופירש"י מפני שאינם עוסקין בתורה:
ג סָעִיף ב (ג) חק קבוע וכו' - עיין לעיל בסימן קנ"ה ס"א ובמ"ב שם:
ד סָעִיף ב (ד) ישלימנו בלילה - כלומר אפילו בלילות הקצרים מחוייב להיות ניעור בלילה כדי להשלים חוקו ולא יאחר זה עד יום מחר כי יום של אחריו מחוייב בפני עצמו ונמצא דיום זה לא השלים חוקו והוי מעוות לא יוכל לתקון [פמ"ג]:
ה סָעִיף ב (ה) מיד - והוי נדר כדאמרינן [נדרים ז'] האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל ואיתא ביו"ד בסימן ר"ד ס"א דאם נהג לעשות דבר טוב אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וטוב שיתנה בתחלה שלא יהיה עליו דבר זה בנדר פן יזדמן איזה פעם שלא יוכל להשלים:
א סָעִיף ב אמרינן בפ' הדר לא אברי לילה אלא לשינת' ופי' התוס' כגון בלילי תקופת תמוז, והב"ח כתב שהאחרונים קבלו משכבי עד קומי פי' משבועות עד ט"ב שכבי ומקומי עד שכבי פי' מט"ב עד שבועות קומי פי' ללמוד בלילה, ובע"ש כתב מט"ו באב עד ט"ו באייר וי"א דזמן שינה הוא ח' שעות וסי' ישנתי א"ז יניח לי ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם וכמ"ש סי' רל"א ע"ש: ישלימנו. דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהיה עליו נדר ע' ביו"ד סי' רי"ג ורי"ד ס"ב:
א סָעִיף א מרובה. ועשל"ה שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה או בתפלה. וכתב ב"ח דאחרונים קבלו משכבי עד קומי וכו' ע"ל סי' א':
ב סָעִיף ב בלילה. דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהא עליו נדר מ"א. אין לקרוא מקרא בלילה ואין לישן אלא אחר ג' שעות וישכב על צד שמאל וישן וישכב במטה מיוחדת. וכשתשמש אחר שתגמור תשוב למטתך. האר"י ז"ל:
א סָעִיף ב כתב מ"א אמרי' כו' כגון בלילי כו' שאז א"צ לקום קודם אור היום וכתבו האחרונים דעכ"פ קודם שיישן ילמוד עכ"פ מעט: משכבי עד קומי. פי' משבועו' ר"ל בשבועות קורין מגלת רות דכתיב בה שכבי עד הבקר ובט"ב קורין מגלת איכה דכתיב בה קומי רני בלילה כו': (ס"ק א) ישלימנו כו' ע' בי"ד סי' ר"ג סעיף ב' דהאומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר כו' ובסי' ר"ד סעיף א' כ' דאם נהג לעשות דבר טוב אפי' פעם א' אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וצריך התרה ויפתח בחרט' שקבלו בשם נדר וכ' שם דטוב להתנות כן לכתחלה שאין דעתו לנהוג כן לעולם כ"א כל זמן שירצה:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.