א מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת, וְהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו, יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם עַד שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ לִפָּנוֹת; וְעֵצָה טוֹבָה לוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב בְּצַד תְּחוּמוֹ, שֶׁאִם לֹא יִמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ עַד תְּחוּמוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס, וּלְאַחַר שֶׁנִּכְנָס הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא יָצָא כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת; אֲבָל אִם מָצָא מָקוֹם צָנוּעַ קֹדֶם, לֹא יִכָּנֵס אֶלָּא יִפְנֶה שָׁם וְיִתְרַחֵק מִמָּקוֹם שֶׁנִּפְנָה עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ, וְשָׁם יֵשׁ לוֹ ד' אַמּוֹת. וְאִם נִתְרַחֵק מֵהָרֵיחַ וְנִכְנַס בִּתְחוּמוֹ, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא. וְאִם יָצָא לָדַעַת, אֵין לוֹ תַּקָּנָה. זֶה שֶׁאָמַרְנוּ בְּהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו, יֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ לִקְטַנִּים וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא לִגְדוֹלִים.
א סָעִיף א (א) שלא לדעת - עיין לקמיה:
ב סָעִיף א (ב) עד שימצא מקום צנוע - ר"ל מקום שאין בני אדם מצויים מפני שגדול כבוד הבריות ועיין לעיל בסימן ג' דאחורי הגדר חשיב מקום צנוע ובשדה עד שאין חבירו יכול לראותו. כתבו האחרונים בשם ראב"ן דיכול ללכת עד בית היהודים לפנות והיינו אף אם ימצא מקום צנוע מקודם אלא שהוא סמוך לבתי עכו"ם מ"מ יכול להתרחק עד בתי היהודים שמא העכו"ם יכוהו או יפחידוהו:
ג סָעִיף א (ג) ועצה טובה וכו' - ר"ל שאם יכול לחפש מקום צנוע בשאר רוחות טוב לו יותר לבקש מקום צנוע לצד מקום שיצא משם:
ד סָעִיף א (ד) עד תחומו - ואם מצא בתוך ד"א של התחום חשוב כאלו בתוך התחום ויכול ליכנס וכנ"ל בריש סימן ת"ה ע"ש:
ה סָעִיף א (ה) כאלו לא יצא - ויש לו אלפים לכל רוח וכנ"ל בסימן ת"ה ס"ו:
ו סָעִיף א (ו) ויתרחק ממקום שנפנה - דזהו ג"כ בכלל כבוד הבריות:
ז סָעִיף א (ז) עד שיכלה הריח - ותו לא ואפילו לתוך מקום הראשון שישב שם מתחלה אם הוא יותר משיעור הזה:
ח סָעִיף א (ח) אין לו תקנה - ר"ל אף דמותר לו בזה ג"כ לצאת חוץ לד' אמותיו עד שימצא מקום צנוע וכן להתרחק ג"כ מן הריח וכנ"ל אבל אין לו תקנה להחשב בזה כאלו לא יצא אם נכנס לתחומו דאף אם יכנס אין לו אלא ד"א כיון שיצא מתחלה מדעת אם לא שנכנס עי"ז לעירו ששבת בה דאז כל העיר לו כארבע אמות בכל גווני וכנ"ל בסימן ת"ה ס"ח:
ט סָעִיף א (ט) דוקא לגדולים - אבל קטנים אין כבוד הבריות כ"כ דהא משתינים מים בפני רבים וגם אין כ"כ טינוף בהם שיהיה צריך להתרחק דהא נבלעין במקומן ויש להחמיר כסברא זו:
א סָעִיף א מקום צנוע. ויכול ללכת עד בית היהודים לפנות שם (ראב"ן):
ב סָעִיף א אין לו תקנה. פי' שאף שבא לתחומו אין לו אלא ד"א כמ"ש סי' ת"ה ס"ח אבל מ"מ יכול לילך למקום צנוע לפנות וכ"כ הרר"י ואם בא לעירו עסי' ת"ה ס"ח דיש לו כל העיר ולעיר אחרת אין לו אלא ד"א וכ"כ ראב"ן:
ג סָעִיף א דוקא לגדולים. אבל קטנים אין כבוד הבריות כל כך דמשתיני' מים בפני רבים וגם אין כ"כ טינוף דנבלעין במקומן:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.