Shulchan Aruch, Orach Chayim 420 — שולחן ערוך, אורח חיים תכ
א עַל הַמֵּת נָשִׁים מְעַנּוֹת, שֶׁכֻּלָּן אוֹמְרוֹת כְּאֶחָד; וּמְטַפְּחוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף; אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, שֶׁתְּהֵא הָאַחַת אוֹמֶרֶת וְהָאֲחֵרוֹת עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. וְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
ב אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ. הַגָּה: וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' ת"א ס"ו בְּהַגָּה. וְכֵן בְּכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, (מִנְהָגִים) וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קוֹבְרִין מֵת בַּלַּיְלָה שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וְלֹא צִדּוּק הַדִּין (כָּל בּוֹ).
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) אבל לא מקוננות - שזהו עיקר ההספד ואסור בר"ח שהוא כמו יו"ט ועיין ביו"ד סימן ת"א ס"ה דכל זה באינש דעלמא ולת"ח מקוננות כדרכן בחול: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב (ב) אומרים צדוק הדין וכו' - שאינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים: ש"ע סָעִיף ב
ג (ג) ואין נוהגין כן - שמרגיל להספד. וכתבו האחרונים שאפילו לחכם בפניו אין נוהגין בר"ח לומר צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואומרים קדיש אחר הדרשה: ש"ע סָעִיף ב
ד (ד) וכן בע"ש אחר חצות - שג"כ אין אומרים תחנון וה"ה בעיו"ט לכן א"א צ"ה ועיין עוד פרטי דינים בזה ביו"ד סימן ת"א ס"ו ובאחרונים שם. כתב הט"ז דמותר לומר צ"ה על אדם גדול שמת אפילו בימים שא"א בהם תחנון כמו ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבת וכדומה דאינם מועד אבל לא בר"ח חנוכה ופורים דאלו נזכרו בתלמוד: ש"ע סָעִיף ב
ה (ה) בלילה - אבל בבין השמשות יכול לומר צ"ה וקדיש: ש"ע סָעִיף ב
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף ב
א צדוק הדין. כ' לבוש סי' תר"ע שאפי' לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואומרים קדיש אחר הדרשה: ש"ע סָעִיף ב
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף ב
א צ״ה עמ״א ועסי׳ תרמ״ז אות ח׳ דאין בזמנינו ת״ח משמע בחה״מ וכ״ש י״ט דאין לדרוש על חכם ובא״ר אפשר דוקא חה״מ הא ר״ח וחנוכה דורשין עליו יע״ש. עי״ד ת״א וערב ר״ה ועי״כ אחר חצות י״ל חשובים כרגלים וא״א צ״ה אבל קודם חצות י״ל דאומרים בערב יוה״כ כמו ע״פ. בא״ר בפראג אין אומרים אחר חצות בער״ח וכן בפפד״א א״א ער״ח אחר חצות. ערב פורים אחר חצות דינו כער״ח יע״ש: ש"ע סָעִיף ב
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel
סָעִיף ב
א (ס"ק א) צ"ה כו' דורשים עליו אי בר הכי. נסתפק בספר א"ר לפמ"ש מ"א לקמן סי' תקמ"ז ס"ק ח' דבח"ה אין לדרוש כ"א על חכם בפניו וסיים וז"ל ונ"ל דאין בזמנינו דין ת"ח שיודע הלכה בכ"מ כו' עכ"ל אי מחמיר דוקא בחה"מ או גם בר"ח אמרינן דאין לנו דין ת"ח ועיין בט"ז פה: ש"ע סָעִיף ב
ט״ז Taz
סָעִיף ב
א וכן בכל יום שא"א בהם תחנון. בטור כתוב דחכמי מגנצ' אמרו צדוק הדין בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול: ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר והיו מסופקים אם לומר צדוק הדין עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שי"ל צ"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם ונראה לסמוך ע"ז בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבט דאינם מועד. ובפרט שכ' הרא"ש בשם רש"י דצ"ה וקדיש אינן הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד כנלע"ד: ש"ע סָעִיף ב
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף ב
א וכן עט״ז ועיין לבוש תר״ע הביאו המ״א כאן לחכם בפניו דורשין עליו אפ״ה א״א צ״ה ומ״מ י״ל בט״ו אב ושבט ול״ג בעומר אומרים על אדם גדול. ועא״ר אות ב׳ דימי ניסן אין אלא מנהג ובין יו״כ לסוכות וסיון עד שבועות. וא״ח שבועות י״ל מדינא וא״ח דפסח וסוכות מנהגא ועסי׳ תכ״ט במ״א ח׳ ותצ״ד יע״ש. ע״ש ועי״ט אחר חצות א״א צ״ה ובער״ח וע״ח אחר חצות אומרים יע״ש ויראה כ״ש ערב ט״ו שבט ול״ג בעומר כו׳. ומיהו אם התפללו ערבית מבע״י י״ל דא״א. מברין האבל בר״ח עיין לבוש ועי״ד ת״א בזה: ש"ע סָעִיף ב
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף ב
א תחנון. כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע"ש תר"ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ"ה בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט"ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ"ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שיש לו' צ"ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ"א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובט"ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ"ל: ש"ע סָעִיף ב
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף ב
א ס"ב אומרים צ"ה. דלא גרע ממענות ומטפחות: ואין נוהגין. דאמרי' בפ"ג דמ"ק אין מניחין כו'. שלא להרגיל שכל מה שהרגל להספד אסור: וכן בכל. עסי' רצ"ג ס"ב וע' בטור כאן: וכן בע"ש. ע' סי' רס"ז ס"א: י"א שאם. ע' סי' קל"א ס"ג: ש"ע סָעִיף ב
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)