א הַמַּדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וְאִם לֹא בֵּרַךְ זְמַן בְּלֵיל רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹ כְּשֶׁיִּזְכֹּר.
ב מִלֵּיל רִאשׁוֹן וָאֵילָךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: לְהַדְלִיק, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים. הַגָּה: וִיבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהַדְלִיק (מַהֲרִי"ל).
ג מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק וְאֵינוֹ עָתִיד לְהַדְלִיק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְגַם אֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה נֵר חֲנֻכָּה מְבָרֵךְ: שֶׁעָשָׂה נִסִים, וּבְלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ גַּם: שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְאִם אַחַר כָּךְ בְּלֵיל ב' אוֹ ג' בָּא לְהַדְלִיק אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ.
ד אַחַר שֶׁהִדְלִיק, אוֹמֵר: הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְכו'.
ה יַתְחִיל לְהַדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן בַּנֵּר הַיּוֹתֵר יְמִינִי, וּבְלֵיל ב' כְּשֶׁיּוֹסִיף נֵר אֶחָד סָמוּךְ לוֹ יַתְחִיל וִיבָרֵךְ עַל הַנּוֹסָף, שֶׁהוּא יוֹתֵר שְׂמָאלִי, כְּדֵי לְהַפְנוֹת לַיָּמִין; וְכֵן בְּלֵיל ג' כְּשֶׁיּוֹסִיף עוֹד אַחֵר סָמוּךְ לִשְׁנֵי נֵרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יַתְחִיל בַּנּוֹסָף וּבוֹ יַתְחִיל הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ יִפְנֶה לְצַד יָמִין, וְכֵן בְּכָל לַיְלָה; נִמְצָא שֶׁתָּמִיד מְבָרֵךְ עַל הַנּוֹסָף שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַנֵּס, שֶׁהֲרֵי בְּתוֹסֶפֶת הַיָּמִים נִתּוֹסֵף הַנֵּס.
א סָעִיף א (א) להדליק נר חנוכה - בגמרא וכל הפוסקים איתא נר של חנוכה וכ"כ המהרש"ל אך שכתב שיאמר שלחנוכה במילה אחת ולא של חנוכה שתי מילות. והעולם אין נוהגין להקפיד בזה [פמ"ג]. בזמן הזה ולא ובזמן. והגיענו לזמן הזה הלמ"ד בחיר"ק ולא בפת"ח:
ב סָעִיף א (ב) או כשיזכור - ר"ל כשיזכור בשאר הלילות בשעת ההדלקה [לבוש] ואם נזכר אחר ההדלקה אינו מברך בלילה זו עוד:
ג סָעִיף ב (ג) שתים להדליק ושעשה נסים - דנס כל יומא איתא שהרי כל שמנה ימים הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת הזמן הגיענו:
ד סָעִיף ב (ד) קודם שיתחיל להדליק - דבעינן שיהיו הברכות עובר לעשייתן. הדליק נר חנוכה ושכח לברך על הדלקתה ורק קודם שהדליק כולן נזכר דעדיין לא בירך יש לו לברך כל הברכות [ת' רע"א מ"ת סי"ג] עוד כתב שאם נזכר לאחר שהדליק כולם אין לו לברך ברכת להדליק רק ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יש לו לברך:
ה סָעִיף ג (ה) ואינו עתיד להדליק באותו הלילה - אבל אם ידליק אח"כ לא יברך אראיה כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה:
ו סָעִיף ג (ו) וגם אין מדליקין וכו' - ויש פוסקים דסברי דאפילו יודע שמדליקין עליו בביתו כיון דהוא בעצמו אינו מדליק וגם אינו משתתף עם אחרים בפריטי צריך לברך על הראיה להודות על הנס וגם לברך אז שהחיינו ומ"מ אינו כדאי לעשות כן למעשה דספק ברכות להקל:
ז סָעִיף ג (ז) אינו חוזר וכו' - משום דהלא בירך מאתמול כשראה הנרות. ואם באתמול לא בירך כלל משום דסמך על אשתו שמדלקת בביתו וכפי מה דמוכח מדברי המחבר דאם אשתו מדלקת עליו בתוך ביתו חשוב כמו שהדליק בעצמו ע"כ אם בא בליל שני לביתו ומדליק אינו צריך לברך ברכת שהחיינו:
ח סָעִיף ד (ח) אחר שהדליק וכו' - אחר שהדליק נר הראשון שהוא העיקר אומר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות וכו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבות נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו שני תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו עכ"ל רש"ל [ובשני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכה] ומ"מ מי שנוהג לומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי [פמ"ג]:
ט סָעִיף ה (ט) בנר היותר ימיני וכו' - יתחיל ויברך על הנוסף וכו'. ואין חילוק בין שמניח מימין הפתח ובין שמניח משמאל הפתח תמיד יתחיל הברכה בנר הנוסף [ב"י] וי"א דאם מונח בימין הפתח אזי צריך להתחיל תמיד בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והולך מימין לשמאל ואם מניח הנרות בשמאל הפתח צריך להדליק ג"כ תמיד תחילה הנר הסמוך להפתח והולך ומדליק משמאל לימין ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ומה טוב ונכון אם יכול לסדר כולם בתוך חלל הפתח שיהיו כולם שוין בטפח הסמוך לפתח אכן יזהר שלא יפתח הפתח במשך חצי שעה שהנרות דולקין שלא יכבם הרוח ועיין במה שכתבנו בבה"ל דעת הט"ז בענין זה:
י סָעִיף ה (י) כדי להפנות לימין - כמו שאחז"ל כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין:
יא סָעִיף ה (יא) וכן בכל לילה וכו' מברך על הנוסף וכו' - וה"ה כשמדליק בחלון או בחלל הפתח או בבהכ"נ בליל ראשון ידליק בתחלה בנר היותר ימיני ובליל שני ביותר שמאלי וכן בליל ג' וד' עד יום שמיני הכל ידליק בנר הנוסף ואח"כ פונה והולך לצד ימין ובכל זה ירחיק א"ע לצד שמאל בעת ההדלקה כדי שיפגע בו תחלה ולא יצטרך להעביר על המצות. ולדעת הי"א הנ"ל גם בזה יברך תמיד על הנר הראשון שהוא עיקר המצוה. ונראה דבזה יעמיד הנר הראשון לצד שמאל ואח"כ בכל יום מוסיף והולך לצד ימין וההדלקה יהיה תמיד בנר שעומד בצד שמאל כמו שכתבנו ופונה והולך לצד ימין:
א סָעִיף ג שלחנוכה תיבה א' (רש"ל) וע' הטעם בשל"ה וכ"כ מט"מ, בזמן הזה ולא ובזמן, לזמן הזה למ"ד בחיר"ק [רש"ל מט"מ], אם שכח והדליק נר א' פחו' מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשה [ב"י סי' תרע"ב א"ח ד"מ] ועמ"ש ססי' תרנ"א: אין מדליקין עליו. ורש"ל פסק דאע"פ שהדליקו עליו צריך לברך אבל המשתתף בפריטי ושומע ברכה מבע"ה א"צ לברך (ב"ח וכ"מ ברא"ש) ומ"מ נ"ל דספק ברכות להקל וכ"מ בתוס' (סוכה דף מ"ו) שהקשו למה תקנו בחנוכה ברכה לרואה (ולמה לא תירצו דשאני נ"ח דאיכא מצוה בראיה) משא"כ בלולב וסוכ' דאין מצוה בראייתן אלא בישיבתן בה:
ב סָעִיף ג אינו חוזר וכו'. אבל אם אשתו הדליק' עליו בראשון צריך לברך בליל שני שהחיינו דאשתו אינה פוטרת גופו אלא ביתו [ב"ח] ול"נ פשוט דלהפוסקים כשאשתו מדלק' עליו א"צ לברך על הראי' א"כ ה"ה דא"צ לברך שהחיינו כשמדליק וכ"מ בר' זירא דסמך על אשתו ואי ס"ד לא לפטר גופו אם כן ה"ל להשתתף ליפטור גופו אלא ע"כ נפטר לגמרי וכ"מ מהרי"ל סי' קנ"ז [עמ"ש סי' תרע"ז] וכ"כ הע"ש בשם כ"ג מה"ב:
ג סָעִיף ד אומר הנרות וכו'. אחר שהדליק נר ראשון אומר הנרות ויהיו ל"ו תיבו' מלבד ב' תיבות הראשונו' רמז למנין הנרו' [רש"ל] ובהני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':
ד סָעִיף ה בנר היותר ימיני. ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה: כתב הב"ח מ"כ אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בע"א אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם עכ"ל ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ דמשמע דאחר יכול לברך והיא תדליק ועמ"ש סי' תל"ב ס"ב, כ' הב"ח כשאחר מברך יברך על הדלקת נר חנוכ' עכ"ל ובר"ן פ"ק דפסחים גבי הפרשת תרומות לא משמע הכי:
ה סָעִיף ה להפנות לימין. וכ"ה ביומא דף נ"ח דזה מקרי דרך ימין וכ"ה בתשו' מהרי"ל סי' מ':
א סָעִיף ב מליל ראשון ואילך כו'. בגמ' מאי ממעט ממעט זמן ונמעט נס נס כל יומי איתי' פירש"י שהרי כל ח' הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת הזמן הגיענו עכ"ל פי' דבריו שלענין זמן אנו מברכי' לו יתברך שנתן לנו חיות עד זמן שנעשה בו נס והיינו שנתן לנו חיות שנה תמימה על העבר אבל מיום ליום אף שנתוסף נס אין שייך לברך על נתינת חיות יום נוסף אלא די בהתחלת הזמן כנ"ל:
ב סָעִיף ב קודם שיתחיל. דבעי' ברכה עובר לעשייתה:
ג סָעִיף ג ואינו עתיד להדליק כו'. ברש"י כתו' מצאתי בשם ר"י ב"ר יהודה שאמר משום רבינו יעקב דלא הוזקק' ברכ' זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ' עכ"ל מל' עדיין משמע לכאורה אע"פ שאח"כ ידליק בביתו אבל הטור לא פי' כך דבריו אלא לשון עדיין לאו דוקא דגם אח"כ לא ידליק וע"כ מדמה אותו ליושב בספינ' דמסתמא לא ידליק כל הלילה אבל אם ידליק אח"כ באותה לילה לא יברך אראיי' כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה:
ד סָעִיף ג וגם אין מדליקין עליו משמע דאם אשתו מדלקת עליו בביתו אין מברך על הראיי' אבל במרדכי כתוב וז"ל קא מדלקי עלי בגו ביתאי ומ"מ צריך לראות כדאמר בסמוך הרואה יומא קמא כו' עכ"ל והר"ן כ' כדברי רבינו מטעם שלא מצינו יוצא במצו' שיתחייב לחזור ולברך על הראיי' והב"י כ' ע"ז וכ"כ המרדכי והוא תימא שהוא חולק ע"ז במי שהדליק' אשתו עליו ומ"מ לענין הלכה ודאי קי"ל בספק ברכות להקל מכ"ש בזה שהמרדכי הוא יחיד נגדם וכפסק הש"ע:
ה סָעִיף ד אחר שהדליק יאמר הנרות. רש"ל כ' אחר הדלקת הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו כו' ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות כו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבת נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו ב' תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו ע"כ:
ו סָעִיף ה יתחיל להדליק כו'. בת"ה כ' סי' ק"ו דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות כו' וכן עשה מהר"ם ובני אוסטריי"ך מתחילים לצד ימין ומדליקים כדרך שאנו בני ברית כותבין וכ' להשוות הדיעו' האלו דבמקו' שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימי הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח כדאי' במרדכי וא"כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עיקר המצוה דבדידי' לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למיהוי מן המהדרין אבל בני ריינו"ס מיירי שיש לו מזוזה בחדרו וא"כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניסה וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו וא"ת א"כ מה צריך מהר"מ לטעם דכל פינות כו' תיפוק לי' משום האי טעמא דצריך להדליק תחלה בטפח הסמוך לפתח וי"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כמו אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום כל פנות כו' עכ"ד והב"י כ' ע"ז ונראה שהמנהג בני ריינוס הוא הנכון וכמ"ש מהרי"ק שצריך להדליק בכל לילה על הנר הנוסף וכמ"ש כאן בש"ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניס' וכן אנו נוהגים עכ"ל וכ' רש"ל המדקדק יניח לאורכו בטפח הסמוך לפתח שאז כולן שוין בענין טפח הסמוך לפתח שכולן סמוכין בכניסת הפתח ואז ידליק משמאל לימין ויתחיל לעולם בנר השמאלי ויוסיף לימין ובב"ה שהמנור' לדרום מונחים בין מזרח למערב ויפנה משמאל לימין עכ"ל ובלבוש כ' וז"ל ואומר אני שאין פי' כל פינות כו' כמו שהם מפרשים אלא פירוש' נ"ל היא כדרך הכתיבה שאנו כותבין כו' וכ"מ מהקפת המזבח שהיה הכהן עולה בדרום והתחיל בקרן דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית וכו' ואם הי' כהן יכול לעמוד במקומו לזרוק הרי הוא כמ"ש כו' והאריך בסברא של טבע בני אדם כשפונ' עצמו בטבעו הוא פונה כך כגון במחול וכן נ"ל הלכה למעשה כבני אוסטריי"ך עכ"ל. ונ"ל דבריו נכונים שמ"ש חכמים כל פינות וכו' פירוש התחלת הפינה ויש לך ימין ושמאל אז אנו אומרים כל שאתה מתחיל תפנה לימין והיינו בפעם הראשון שיש ב' או יותר לפניך תדליק היותר ימיני שלך ואילו נפרש שתדליק ראשון בשמאלי כדי שאח"כ תפנה לימין קשה למה יהיה הסוף עדיף יותר מהתחלה של ההדלקה שהיא עיקרית אלא ודאי מסתבר לפ' על ההתחלה כשאתה בא ויש לפניך שני צדדים תקח לך הימין ואח"כ תלך לשמאל של אותו ימין וע"כ נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לפע"ד שלסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח (ולהדליק בלילה ראשונה בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד החלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר לצד חלל החדר ויתחיל בו שהוא ימיני שלו ויסיים באותו שאצל הכותל ואם א"א לסדר כן יסדר אותם על הכותל בשורה מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל לילה בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון וכן בב"ה שמסדרין אותם במנורה ממזרח למערב ידליק בלילה הראשונה את היותר סמוך לצד מזרח ואח"כ יוסיף לצד מערב ויתחיל תמיד בהנוסף ועסי' תרנ"א גבי לולב ונ"ל עוד ט"א להתחיל ביותר שמאלי' שהוא ימין האדם דאל"כ הוא מעביר על המצו' במה שמוליך ידו לצד הנרו' המוכני' לפניו ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו ואחר כך ידליק במה שמונח לפניו:
א סָעִיף א להדליק. וכ"כ האר"י ז"ל. וע' של"ה שי"ל שלחנוכה תיבה א' וע' בהלק"ט ח"א סי' ג' אם שכח והדליק נר א' פחות מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעש' בתחל' על חיוב כל הנרות עשה ב"י סי' תרע"ב. מ"א ע"ש:
ב סָעִיף ג אינו. וה"ה אם אשתו הדליק' עליו בראשון עמ"א:
ג סָעִיף ד הנרות. אחר שהדליק נר הראשון אומר הנרות ויהיו ל"ו תיבות מלבד ב' תיבות הראשונות רמז למנין הנרות רש"ל ובשני תיבות הנרות הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':
ד סָעִיף ה ימיני. בת"ה סי' ק"ו כתב דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות וכו' וכן עשה מהר"ם. ובני אוסטרייך מתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכתב שם להשוות הדיעות האלו דבמקום שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימין הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח וא"כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עקר המצו' דבדידיה לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למהוי מן המהדרין אבל בני ריינו"ס מיירי שיש לו מזוז' בחדרו וא"כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניס' וא"כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו. וא"ת א"כ מה צריך מהר"ם לטעם דכל פינות וכו' תיפוק לי' משום ה"ט דצריך להדליק תחל' בטפח הסמוך לפתח וי"ל דנ"מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כגון אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום דכל פינות וכו' עכ"ל. וכתב ב"י על זה ונרא' שמנהג בני ריינו"ס הוא הנכון שצריך להדליק כל לילה על הנר הנוסף וכמו שכתב כאן בש"ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים עכ"ל. (והנה במ"א כתב דמהרי"ל ומהרי"ו מיירי כשאוכל בחדר בפני עצמו ואינו נכון עיין אליה רבה ומבואר בב"ח ובשכנה"ג דהמשתתף צריך לשמוע הברכות מהמברך דאם לא כן צריך לברך על הראי') וכתב רש"ל המדקדק יניח באורך כשפוד שיהא כולן שווין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"פ הב"ח. וכ"כ הט"ז נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ"ש רש"ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בליל' ראשונ' בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד חלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח"כ יוסיף נר אחד לצד חלל החדר ויתחיל בו ויסיים באותו שאצל הכותל. ואם אי אפשר לסדר כן יסדר אותם על הכותל כשור' מצד ימין הפתח ואע"פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל ליל' בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח"כ עד נר שאצל הכותל כנ"ל נכון עכ"ל ע"ש. ומט"מ כתב בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוז' ע"ש:
ה סָעִיף ה הברכ'. ואם הדליק ולא בירך יש לו לברך על השאר וכל זמן שעוסק יש לו לברך הלק"ט חלק א' סימן ג' ע"ש:
א סָעִיף ג של חנוכה כו' הטעם בשל"ה. דבשלמא נר של שבת שהוא לצורכו משום שלום בית. אלא שמצות שבת עליו נקרא של שבת. אבל נ"ח דאסור ליהנות לאורה. ולא הודלק כ"א לשם מצות נ"ח לכן י"ל שלחנוכה תיבה אחת שמורה שלא הודלק אלא לשם חנוכה ולא לדבר זולתו עכת"ד: אם שכח כו' יעיין מ"ש ס"ס תרנ"א ס"ק כ"ה בשם הרד"א שכתב בשם הרמב"ם וז"ל אם בשעה שהדליק נר ראשון היתה כוונתו להדליק עוד אחרים א"צ לברך ואם בירך והדליק ואח"כ נזדמנו לו נרות מברך בכל פעם עכ"ל משמע דאם הדליק תחלה רק נר א' כי לא ה"ל יותר ולא היה יודע שיביאו לו יותר. ולא נתכוין בברכתו כ"א על נר א'. לכן כשמביאים לו אח"כ יותר נרות צריך שוב לברך כיון דלא נתכוין לפוטרו בברכה ראשונה אלא שחידוש הוא בעיני כיון דעיקר המצוה נר איש וביתו וא"כ כבר קיים המצו' כשהדליק נר ראשון למה יברך שוב על נרות אחרות דליכא בהו כ"א משום מצות מהדרין:
ב סָעִיף ג (ס"ק ב) אינו כו' אינו פוטרת גופו. והא הוא עדיין לא בירך שהחיינו ביום א' דהא לא הדליק וגם לא ראה: ול"נ פשוט דלכל הפוסקים כצ"ל: א"צ לברך על הראיה אלמא דאשתו פוטרת גם גופו וכמ"ש בס"ק שלפני זה: וכ"מ בר"ז כו' בדף כ"ג ע"א דאמר ר"ז מריש כי הוינא ביה רב הוי משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא. בתר דנסיבו אתתא אמינא השתא לא צריכנא דמדליקו עלי גו ביתאי:
ג סָעִיף ד (סק"ג) אומר הנרות כו' ויהיו ל"ו תיבות כו' רמז למנין הנרות ר"ל שמדליקים כל ח' ימי חנוכה שהן ל"ו נרות. וזה נוסח שכתב מהרש"ל. הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמנת ימי חנוכה הנרות הללו קדש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותך ועל נסיך ועל ישועתך. וסיים מהרש"ל לא תשנה לא תוסיף ולא תגרע. והטעם מפורש סי' ל"ו תיבות לבד הנרות הללו כאלו אמר הנרות הללו ל"ו הן עכ"ל. וכתב בס' א"ר בשם מט"מ שהקשה דאיכא תיבה אחת יתירה. וכ' בס' א"ר דתיבת קדש הם הוא טעות וצ"ל קדש. ותיבת הם מיותר דהא מיד אומר אחר תיבת הם. ואין לנו רשות להשתמש בהן. וכתב שכן הוא הנוסח באבודרהם ולא כ' שם כ"א קודש ולא הם וכתב שכן נהגו הרמב"ם והרא"ם והרא"ש עכת"ד. וצ"ל דגם תיבות הנרות הללו קדש כו' שתי תיבות הנרות הללו ג"כ אינן מן המנין ואז החשבון מכוון:
ד סָעִיף ה (ס"ק ד) בנר כו' ואין חילוק בין אם מדליק בימין כו'. ר"ל דנר היותר ימיני ר"ל שהוא נגד ימין המדליק וא"כ ל"מ אם מדליק בימין הפתח. דהיינו שאין מזוזה בפתחו כמ"ש לעיל סי תרע"א סעיף ז' דיש להדליק בנר שהוא נגד ימינו שהוא סמוך לפתח והא צריך להדליק בטפח הסמוך לפתח. אלא אפי' י"ל מזוזה דמדליק בשמאל הפתח דאדרבא נר שהוא נגד שמאל המדליק הוא סמוך לפתח. מ"מ מדליק בנר הימיני משום דכל יום יש לברך על נר הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס וקי"ל דכל פינות שאתה פונה יהיה לימין ולכן כשמתחיל יום א' בנר הימיני וביום השני מוסיף סמוך לו נר א' ומתחיל בנר הנוסף ופונה לימין היפך ממה שאנו בני ברית כותבים זה מיקרי פונה לימין משא"כ אם היה מתחיל ביום א' בנר שמאל. דממ"נ לא יעשה כדין או שלא יפנה לימין או שלא יתחיל להדליק כל יום בנר הנוסף: יניחן באורך שיהיו כלן כו' כצ"ל ותיבת כשפוד הוא ט"ס ואינו שם בתשובת מהרש"ל ר"ל אם הפתח הוא בכותל מזרחי והכותל נמשכת לרחבה מצד דרום לצפון יניח המנורה לאורך החדר בטפח הסמוך לפתח ותהיה המנורה נמשכת ממזרח למערב אם כן כל הנרות יהיו בטפח הסמוך לפתח: ויתחיל בשמאל כו' ר"ל שיעמוד המדליק בצד צפון החדר ופניו לצד דרום ויתחיל בשמאל שהוא הנר הסמוך לפתח ויפנה לימין. אבל לא יעשה איפכא שיעמוד בצד דרום ופניו לצד צפון ויתחיל בנר הסמוך לפתח שהוא נגד ימינו דא"כ לא יפנה לימין אלא לשמאל. וצ"ל דלא ס"ל כמהרי"ק דצריך לברך כל יום על נר הנוסף: בתוך חלל הפתח כמו המזוזה. וכן פי' של"ה. מ"ש מהרש"ל יניחן לאורך כו' ור"ל יקבעם במזוזה עצמה בחלל שבין שתי. המזוזות: ועסי' ח' מ"ש בשם הג"מ פ"ג דר"ה כצ"ל: ובר"ן כו' לא משמע הכי. שהר"ן חולק שם מצוה שאפשר לעשות ע"י שליח מברך על מצות ובמצות שא"א לעשות על ידי שליח מברך בלמ"ד. והקשה מדתניא בתוספתא המפריש תרומות ומעשרות מברך להפריש תרומה ומעשר והא תרומה דאפשר לתרום ע"י שליח ואפ"ה מברך בלמ"ד להפריש. ותי' כיון דאין רשאי לתרום בלי דעת בעלים. וכיון דצריך דעת בעלים ה"ל כאלו הוא עצמו עשאה ולכך מברך בלמ"ד עכת"ד וה"ה די"ל כן בנ"ח אע"ג דאפשר להדליק ע"י אחר מ"מ צריך המדליק דעת בעלים דבלאו הכי לא יצאו הבעלים א"כ אפי' מדליק ע"י שליח יש לברך בלמ"ד. והנה מ"א הביא ראיה דלא כהב"ח ממ"ש הר"ן גבי תרומה ומיניה יליף לנ"ח. והא דלא הביא ראיה ממ"ש הר"ן גבי נ"ח גופיה שהקשה תחלה מנ"ח דהא אפשר ע"י שליח ואפ"ה מברכים בלמ"ד. ותי' כיון דצריך להשתתף בפריטי ה"ל כאלו א"א לעשות ע"י אחר. מ"מ כיון דאח"ז מכח קושיא דתרומה הוצרך לסברא אחרת כנ"ל והיא מספקת ליישב גם גבי נ"ח א"כ תו אין צריך לסברא ראשונה שכ' הר"ן גבי נ"ח ותפסי' סברא דשייכא הן בתרומה הן בנ"ח:
ה סָעִיף ה (ס"ק ה) להפנות כו' וכ"ה ביומא. עט"ז ובפר"ח סי' זה. ובבאר שבע פרק ב' דסוטה גם בפר"ח סי' קכ"ח האריכו בזה וקצרתי ליראת האריכות:
א סָעִיף א ס"א ואם לא בירך. עירובין מ' ב':
ב סָעִיף ב ס"ב ויברך כל. ר"ל אף שעשה ושהחיינו צריך עובר לעשייתן כמ"ש בפ"ב דמגילה ל"ש אלא לאחריה כו' כל המצות כולן כו' לפניה מאי כו':
ג סָעִיף ג ס"ג וגם אין. ר"ן וטור וע"ש בר"ן אבל במרדכי לא משמע כן וע"ש וכ"נ דעת רש"י: ואם אח"כ. עירובין שם:
ד סָעִיף ה ס"ה יתחיל. במרדכי כת' שידליק משמאל לימין כמ"ש בזבחים כל פינות כו': ויברך על הנוסף. מהרי"ק. ואין לו טעם וריח שזה אינו רק למהדרים מן המהדרים ויניח עיקר המצוה ויברך על הרשות וע' סי' תרע"ד ס"א בהג"ה וגם משום פינות לימין יבטל עיקר המצוה טפח הסמוך לפתח אלא העיקר שיתחיל בנר הסמוך לפתח בין מדליק בימין הפתח או בשמאל ויברך כל הלילות עליו ובזה מדליק ומברך תמיד על סמוך לפתח ועל עיקר המצוה ועמ"א בשם רש"ל אבל מ"ש שיניח כשפוד לא נראה:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.