א אֵין מַרְגִּילִין בִּבְכוֹר, דְּהַיְנוּ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ שָׁלֵם דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו.
ב שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה, עוֹרוֹ עִם בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה וְטָעוּן קְבוּרָה. וְלָכֵן טוֹב לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ' הָאִשָּׁה וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבָה אַשְׁכְּנַזִּית וְהִיא בִּתְשׁוּבַת מהרי"ל).
ג צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְהַשְׁהוֹתוֹ וּלְגַדְּלוֹ לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם. וְיָכוֹל לְמָכְרוֹ אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִים, וְהַלּוֹקֵחַ יִנְהֹג בּוֹ קְדֻשַּׁת בְּכוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהַלּוֹקֵחַ קוֹנֶה אוֹתוֹ לְצָרְכּוֹ. אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, דְּהַיְנוּ לִקְנוֹתוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ. וְאִם קְנָאוֹ לְצָרְכּוֹ וְלֹא נִצְטָרֵךְ לוֹ, יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְמָכְרוֹ.
א סָעִיף ב ולכן טוב למכרו כו'. דשמא יהיה טרפה אח"כ ומהרש"ל פרק המקשה סי' ד' חלק ע"ז משום דבהמה בחזקת איסור טרפה עומדת דקי"ל אם נאבדה הריאה בלא בדיקה טרפה וכל זמן שלא בדקה אסור למכור לעובד כוכבים עכ"ד ואין מזה ראיה דהא כבר נתבאר לעיל סי' ל"ט ס"ב דרוב הפוסקים מתירין כשנאבדה הריאה בלא בדיקה ואף האוסרין כבר כתבתי שם ס"ק ח' דטעמייהו דכיון שחז"ל הצריכו בדיקה החמירו לאסור אף בדיעבד דאל"כ מה הועילו בתקנתן וזה לא שייך הכא וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' ע"ב דמותר למכרו לעובד כוכבים וכ"כ בהגמ"ר ס"פ האשה רבה מיהו בתשובת מהרי"ל שם מסיק בשם מהרי"א דאסור למכור לעובד כוכבים וכ"כ מהר"מ מטיקאטי"ן בגליון המרדכי בשם תשובת אחרונים דא"ז ע"ש:
ב סָעִיף ג ויכול למכרו אפילו לישראל. פי' ל"מ לכהן אלא אפי' לישראל אבל לעובד כוכבים אסור כדמשמע בש"ס:
ג סָעִיף ג אבל אסור לעשות בו סחורה. ע"ל סימן קי"ז מדברים האסורים לעשות בהם סחורה:
א סָעִיף א להפשיט. אפי' בעל מום דנראה כבזיון כאלו מוכרן לצורך מפוח בעודם על הקדשים. ט"ז:
ב סָעִיף ב למכרו. דשמא יהיה טרפה אח"כ ומהרש"ל אוסר למכור לעובד כוכבים וכן מסיק בתשובת מהרי"ל בשם מהרי"א וכ"כ מהר"מ מטיקאטי"ן עכ"ל הש"ך (ואם מת הבכור נוהגין לקבור בסדין בבה"ק וצריך לקברן מעט בעומק פן יבא לחטט אחריהם):
ג סָעִיף ג אפי'. פי' לא מיבעיא לכהן אלא אפי' לישראל אבל לעובד כוכבים אסור. ש"ך:
ד סָעִיף ג סחורה. וע"ל סי' קי"ז מדברים האסורים לעשות בהם סחורה:
א סָעִיף א אין כו'. בכורות ל"ג תמורה כ"ד:
ב סָעִיף א דהיינו כו'. רמב"ם:
ג סָעִיף ב שחטו כו'. עבה"ג ועתוס' דבכורות ל"ב ב' ד"ה פסק כו' וכן מסיק שם הרא"ש כדברי רש"י:
ד סָעִיף ג צריך כו'. כנ"ל סי' ש"ו ס"ט ועתוס' בגמ' שם ד"ה מפני כו' ואומר רבי כו':
ה סָעִיף ג ויכול כו' אע"פ כו'. תמורה ח' ב' וכרב אשי ואפי' תמים כמש"ש אר"ח כו' מ"ט דלמא כו':
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.