א חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֵין מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו. וְאֵין קוֹרְעִין חֲלוּקוֹ, וְאֵין בּוֹכִין, וְאֵין מַסְפִּידִין בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבּוֹ; וּמַשְׁתִּיקִין אֶת הַמְנַחֲמִין מִפָּנָיו.
א סָעִיף א ואין קורעין כו'. פי' ל"מ שאין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו אלא אפי' נודע לו איך מצוים לו לקרוע שמא תגדל דאגתו וכ"כ הב"ח בשם הר"ן:
ב סָעִיף א ואין בוכין כו'. כתב הב"ח נראה דה"פ ולא עוד אלא שאין בוכין ואין מספידין בפניו אף על מת שאינו קרובו של חולה שלא ישבר את לבו פי' דכיון שרואה החולה הזה שזה הפלוני מת ובוכין ומספידין עליו בפניו נשבר לבו מפחדו שמא ימות גם הוא ומטעם זה משתיקין המנחמים בפניו שע"י המנחמים נזכר למיתת אותו פלוני ומתפחד שמא ימות גם הוא גם קרוב לפרש שאין בוכין ומספידין נמי מיירי שמת לו מת ונודע לו שמת קאמר וכן משתיקין המנחמים על מת שלו:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.