Shabbat 122b — שבת קכב:

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א אדעתא דרובא מדלקי

רַשִׁ״י אדעתא דרובא הלכך ישראל עיקר ומחצה על מחצה נמי ליכא למיקם עלה דמלתא דאיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל ישראל ואיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל נכרי אבל נכרי וישראל והמדליק עצמו משתמש לאורה ודאי עיקר אדעתא דידיה עביד וכיון דנר לאחד נר למאה שרי

ב שמואל איקלע לבי אבין תורן אתא ההוא נכרי אדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא:

רַשִׁ״י תורן מקום דאייתי שטר ההוא דאדלקה

ג הדרן עלך כל כתבי

ד מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו (בשבת) שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן

רַשִׁ״י מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהם כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל ניטלין בשבת ודלתות שיש להם בצדן עמהן ניטלין עמהן

ה נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזין קרדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות

רַשִׁ״י קורנס מרטי"ל דבילה מאחר שעשאה עיגול עבה היא מאד וקשה כגבינה וצריך קורדום לחותכה ומגירה כעין סכין ויש בו פגימות הרבה לגור בה את הגבינה לחתכו ולחלקו לפי שממהרת לחתוך דבר עב מגריפה וודי"ל לגרוף בה את הגרוגרות מן החביות

ו את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת

רַשִׁ״י רחת פאל"א מלגז כמין עתר שקורין פורק"א של ברזל ולו ג' שיניים ומהפכין בו קש בגורן לתת עליו לקטן מזונות כוש פלך פושי"ל כרכר ראי"ל לתחוב בו לאכול בו תותים וכל פרי רך מחט של יד מחט קטן שתופר בו בגדים ושל סקאים מחט גדולה שתופרים בה שקים לפתוח בו את הדלת מי שאבד מפתחו

ז גמ׳ כל הכלים ניטלין ואע"פ שנתפרקו בשבת ולא מיבעיא בחול

רַשִׁ״י ואע"פ שנתפרקו הדלתות מן הכלים ניטלין ואין דומין לדלתות הבית שאין ניטלין לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן לטלטל שאינן כלי אבל אלו הן כלי אגב אביהן גמ' ולא מיבעיא בחול קא סלקא דעתך ואע"פ שנתפרקו אבשבת דקתני רישא קאי ומשמע אע"פ שנתפרקו היום מותרים ולא מיבעיא אם נתפרקו מאמש

ח אדרבה בשבת מוכנין על גבי אביהן בחול אין מוכנין על גבי אביהן

רַשִׁ״י אדרבה מאי אע"פ שייך למתני הא ודאי נתפרקו בשבת איכא למישרי משום דכי קדיש יומא הוו מוכנין לטלטל אגב אביהן הכי קאמר כו' ואע"פ לא ארבותא דנתפרקו בשבת קאי אלא ארבותא דנתפרקו או בחול או בשבת קאי ולא מיבעיא כשהן מחוברין

ט אמר אביי הכי קאמר כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת

י ת"ר דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין ושל לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין

רַשִׁ״י נוטלין משמע מסלקין אותן בשבת [מהיתר] ציר שלהן לול בנין העשוי לתרנגולין לא נוטלין ולא מחזירין כדמפרש ואזיל חזרתו בנין ממש הוא וסילוקו סתירה גמורה היא

יא בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מאי קסבר

רַשִׁ״י מאי קסבר שמתיר סילוקו ואוסר חזרתו

יב אי קסבר יש בנין בכלים יש סתירה בכלים ואי אין סתירה בכלים אין בנין בכלים

רַשִׁ״י אי קסבר יש בנין בכלים וחזרתו בנין על כרחיך אם יש בנין יש סתירה ואמאי נוטלין

יג אמר אביי לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים ושניטלו קאמר

רַשִׁ״י ושניטלו קאמר וה"ק דלת של תיבה שידה ומגדל שניטלו אין מחזירין

יד א"ל רבא [שתי תשובות בדבר] חדא דנוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין אלא אמר רבא קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וגזירה שמא יתקע:

רַשִׁ״י מאי אבל כיון דלא תנא נוטלין לא שייך למיתני אבל לעולם קסבר אין סתירה ואין בנין הלכך נוטלין ומיהו אין מחזירין מדרבנן גזירה שמא יתקע בחזקה בסכין ויתדות והוה ליה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש קורנס של אגוזים המיוחד לפציעת אגוזים הוא דקתני מתניתין דנוטלין אותו למלאכתו משום דעיקרו למלאכת היתר אבל של נפחים דעיקרו למלאכת איסור לא

טו נוטל אדם קורנס כו': אמר רב יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזין אבל של נפחין לא

טז קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור

רַשִׁ״י לצורך גופו שגופו צריך עוד למלאכה אחרת של היתר אין מטלטלין אותו לאותה מלאכה וכ"ש אם אין צריך לגופו אלא לפנות מקומו דאין מטלטלין

יז א"ל רבה אלא מעתה סיפא דקתני ואת הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן אלא אמר רבה קורנס של נפחין לפצע בו האגוזין

רַשִׁ״י מי מייחדי לקטן בשלמא כולהו הני דמתניתין איכא לאוקמא בעשויין ומיוחדין לכך בר מהני דליכא דעביד להו להכי

יח קסבר

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א אהדרינהו שמואל לאפיה מיירי שהיה לכל הפחות מחצה על מחצה דמשום נר לאחד נר למאה לא משתריא אלא היכא שהוא ניכר שהוא עושה לצרכו דתו לא גזרינן אפילו במכירו שמא ירבה בשבילו

ב אדרבה בשבת מוכנין אגב אביהן אע"ג דלקמן בפירקין (שבת דף קכד: ) אמר איפכא גבי שברי כלי חרס דשרי לטלטל יותר כשנשברו בע"ש משנשברו בשבת לא דמיא דהכא אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכיסוי עם הכלי אבל לקמן לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד

ג כל הכלים הניטלין בשבת דלתותיהן עמהם גרסינן ול"ג כל הכלים ניטלין דטובא איכא דאין ניטלין כגון מסר הגדול ויתד של מחרישה דאפילו ר"ש מודה כדאיתא בשילהי מכילתין (דף קנז.) וכגון תלתא בת תרי כורי דאסר רבה בשילהי במה מדליקין (שבת דף לה.) וכן חצוצרות לרבי יהודה ונר ישן מ"ר

ד לעולם קסבר יש בנין בכלים כו' וכשניטלו מטלטלין קאמר וה"פ הברייתא דלת של שידה תיבה ומגדל ניטלין פירוש מטלטלין כשניטלין ולא כפירוש הקונטרס דמפרש שניטלין דקתני היינו שניטלו קאמר כלומר כשניטל אין מחזירין אותן דלא יתכן לפרש כן ניטלין דסיפא אלא לשון טלטול הוא כדפרשתי ופריך והא נמי נוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין דלא שייך למיתני אמילתיה דלא (דמיא) [שייך] כלל למאי דאיירי בה דמעיקרא קאמר ניטלין שמותר לטלטל ואין בו איסור מוקצה והדר קאמר אבל לא מחזירין שהוא משום איסור בנין מאי ענין זה אצל זה לא שייך כה"ג למיתני אבל כלל

ה רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן ורב יהודה ידע ליה לסיפא אלא דילמא הוה מוקי לה בשיחדה לכך ככל הנך דמתניתין ואם תאמר והאמר רב יהודה אמר שמואל בפרק אלו קשרים (לעיל שבת דף קיג.) כלי קיואי מותר לטלטל בשבת דהיינו לצורך גופו אע"פ שמלאכתו לאיסור ואין לומר (דמשמע) דשמואל קאמר ליה וליה לא סבירא ליה מדבעי מיניה מרב יהודה כובד עליון וכובד התחתון מהו אין ולאו ורפיא בידיה משמע דס"ל הכי ועוד דרב יהודה גופיה בסוף כירה (לעיל שבת ד' מו.) קאמר שרגא דמישחא שרי לטלטולי ואין לומר דמיירי כשייחדו להיתר כדמוקי רב יהודה הנך דמתני' דהא כלי קיואי לא משמע שייחדו דאם כן אפילו כובד העליון וכובד תחתון נמי ויש לומר דלא אסר רב יהודה אלא דומיא דפיצוע אגוזים שהיא מלאכה גרועה לגבי קורנס שמיוחד למלאכה חשובה וכן כל הנך דמתניתין הוה אסור בלא ייחוד דמלאכת היתר שלהן מלאכה גרועה היא לגבי הנך כלים שמיוחדין למלאכה חשובה אבל כלי קיואי ושרגא דמישחא מותר לטלטל לצורך גופן דמלאכה שלהן חשובה יותר מפיצוע אגוזים

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top