א בית הבד הבנוי בסלע וגינה על גביו ונפתחה הכיפה בענין שאין בעל הגינה יכול לזרוע גינתו אפילו לא נפתחה אלא ד' טפחים במקום אחד בעל הגינה יורד למטה וזורע עד שיעשה בעל הבד לבית בדו כיפה בענין שיוכל בעל הגינה לזרוע ל"ש אם הם שוכר ומשכיר ל"ש אם הם שותפין שתחתון גם הוא צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו:
א סָעִיף א בית הבד הבנוי בסלע וכו' משנה פרק הבית והעלייה (בבא מציעא קיז:) וכל בית הבד שהוא בנוי בסלע וגנה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין. ופרש"י גנה אחת ע"ג. שחקק אדם בסלע תחתיו כגון כיפה והיתה גנתו למעלה ובית בדו מלמטה וכשמת נטלו בניו זה בית הבד וזה גנה ונפתת גגו של בית הבד שהיא מקום של זריעתו של עליון. ובגמרא נפחתה רב אמר ברובה ושמואל אמר בד' רב אמר ברובה אבל בד' אדם זורע חצי למטה וחצי למעלה ושמואל אמר בד' אין אדם זורע חצי למטה וחצי למעלה וידוע דהלכה כשמואל בדיני ומשמע דלגמרי יורד וזורע למטה בשיעור כל גנתו ואע"פ שכל שאר בית הבד מחופה בקירוי אפשר לזרוע זרעים שאין צריכים לגשמים כגון חזרת כדתנן בפ"ג דע"ז (מח:) ואם בעל הגנה יכול לכפות את בעל בית הבד לתקן נתבאר בתחלת סי' שקודם זה: לא שנא אם הוא שוכר ומשכיר וכו' בפרק הנזכר גבי הבית והעלייה נפחתה עלייה כתב הרא"ש ומתני' בשוכר ומשכיר וכן פרש"י והך דבית הבד פרש"י בשותפות משום דס"ל דמתני' דהבית והעלייה לא מצי איירי בשותפות דמילתא דפשיטא היא שאין בע"ה חייב לתקן התקרה לדירת בעל העלייה כי מה הוא צריך לה כיון שהגג של מעלה קיים אדרבה יותר הוא חפץ בשחיתותה מבתיקונה כדי שלא ידור בעל העלייה על גביו אבל גבי בית הבד התחתון צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו ומה שכתבו התוס' וכן בית הבד פי' בקונטרס דאיירי באחים שחלקו כמו פלוגתא דר' יהודה ורבנן ולא בשוכר ומשכיר אין כוונתם לומר דבשוכר ומשכיר ליתיה לדין זה אלא דבפי' המשנה נחלקו אבל לענין הדין שוכר ומשכיר ושותפים שוים הם:
א סָעִיף א בית הבד וכו'. משנה פ' בתרא דמציעא וכן בית הבד וכו' ופירש"י דאיירי באחין שחלקו זה נטל בית הבד וזה גנה והא דתנן וכן בית הבד וכו' ופליגי בה רב ושמואל בנפחתה דהכא כי היכי דפליגי אמתני' דהבית והעלייה בנפחתה העלייה וכו' ולשם פי' רש"י דוקא בשוכר ומשכיר קאי כמו שנתבאר בסימן שקודם זה נראה לפרש שס"ל לרש"י דה"ק וכן בית הבד וכו' היכא דנפחתה באחין שחלקו כדין בית ועלייה שנפחתה העלייה בשוכר ומשכיר ואע"ג דהאי וכן אנפחתה העלייה דלעיל קאי הפסיק ביניהם ולא הסמיכם לאורויי דלאו וכן ממש קאמר דזו בשוכר ומשכיר דוקא וזו אף באחים שחלקו וטעם החילוק כתב הרא"ש דבבית ועלייה אין התחתון חושש לתקרה אבל בבית הבד גם התחתון צריך לתקרה וכמבואר בדברי רבינו בסי' הקודם ובסימן זה ובזה התיישבו הקושיות שהקשו התוספות אפירוש רש"י ע"ש:
א סָעִיף א בית הבד הבנוי בסלע וגינה כו' כנ"ל משנה בב"מ דף קי"ז בלשון הזה וע"ש בפרש"י: אפילו לא נפחתה אלא ד"ט כו' כשמואל דאמר הכי שם והלכה כמותו: בעל הגינה יורד למטה וזורע כו' פי' זורע למטה בשיעור כל הגינה דאין אדם זורע חצי למעלה וחצי למטה ואע"פ שכל שאר בית הבד מחופה בקירוי אפשר לזרעו זרעים שא"צ לגשמים כגון חזרת: ל"ש אם הם שוכר ומשכיר כו' כ"כ שם גם הרא"ש ז"ל ול"ד לבית ועלייה שכ"ר בר"ס שקודם זה דאין ב"ה מחוייב לתקן תקרת הבית משום דהתם אין ב"ה חפץ בתקרת הבית כיון שגם של מעלה קיים כמ"ש לעיל אבל בית הבד התחתון צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו עכ"ל ור"ל מש"ה צריך לתקן התחתון הכל אף ע"ג דגם לבעל הגינה צריך אותו מ"מ מתחילת החלוקה אדעתא דהכי חלקו דאל"כ הו"ל לבעל בית הבד להתנות וק"ל ועד"ר:
א סָעִיף א לא שנא אם הם שוכר ומשכיר כו' כתב ב"י ז"ל ומ"ש התוספות וכן בית הבד פ"ה דמיירי בשני אחים כו' ולא בשוכר ומשכיר אין כוונתו לומר דבשוכר ומשכיר ליתא דין זה אלא דבפירוש המשנה נחלקו אבל לענין הדין שוכר ומשכיר ושותפין שווים הם עכ"ל ב"י ודבריו תמוהים לי כי ז"ל התוס' בדף קי"ז וכן בית הבד כו' פי' הקונטרס דאיירי באחין שחלקו כמו פלוגתא דרבי יודא ורבנן ולא בשוכר ומשכיר וק"ק דמשמע דפליגי הכא רב ושמואל בגמרא דמיירי בשוכר ומשכיר דומיא דההיא דפליגי לעיל ועוד אי באחין שחלקו מוטל על התחתון לבנות התקרה אמאי איצטריך לאוקמי ההיא דלעיל בנפחתה העלייה בשוכר ומשכיר נוקמה באחין שחלקו ואי האי וכן אנפחתה העלייה דלעיל קאי אמאי הפסיק ביניהם ולא הסמיכם עכ"ל והנה יש לדקדק בדברי התוספות דדבריהם הללו נראים סותרים זא"ז דמכח שני קושיות הראשונות מוכח דס"ל דהאי משנה דבית הבד איירי דוקא בשוכר ומשכיר דומיא דההיא דנפחתה באחין ס"ל דלתרווייהו אין על התחתון לתקן התקרה ומ"ש בסוף מדלא הסמיכן רבי יחד מוכח דגם באחין דינא הכי ומש"ה סמכו למשנת הבית והעלייה שנפלו דמיירי גם באחין וכדפירש רש"י שם וע"ק דהתוספות סתמו דבריהן ולא גילו דעתם אי מיירי בשוכר דוקא כהוכחת קושיות הראשונות. או גם באחין כהוכחה מקושיא האחרונה לכן נראה דהכי הצעת פי' דברי התוס' דהתחילו וכתבו דרש"י פי' משנה זו גם באחין דומיא דמשנה השנויה לפני זה דפליגי בה ר"י ורבנן ולא בשוכר ומשכיר ובאו ללמדנו דאל תטעה לומר דכוונתו הוא דלא מיירי בשוכר ומשכיר כלל דהא מפלוגתא דרב ושמואל מוכח דמיירי גם כאן בשוכר ומשכיר ועוד דמכח הקושיא השניה משמע דאיירי כאן דוקא בשוכר ומשכיר ולא באחין ומיהו זה אי אפשר לומר דלא איירי כאן באחין כלל דא"כ הו"ל לרבי המסדר המשניות להסמיך דינו דנפחתה יחד אלא ודאי לכך סדרם כן דאיירי משנה זו גם באחין ואף דבנפחתה העלייה אין הדין כן באחין צריכין לחלק בין נפחתה דבית הבד לנפחתה העלייה הנ"ל ואף שלא כתבו שום חילוק דבינייהו אין זה דבר חדש הוא שכיוצא בו כמה פעמים מצינו מה שחסר בדברי התוספות כתב הרא"ש והוסיפו גם כאן כתב וחילק בינייהו וכתב דשאני בית הבד דלית ליה גג וכמ"ש ג"כ רבינו וכ"נ לומר במ"ש התוספות במשנה דנפחתה בד"ה הבית והעלייה דהתחילו וכתבו שם דלא מיירי באחין וחזרו והקשו ע"ז מההיא דבא לשנות לסכך בשקמים כו' עיין שם דאף דלא כתבו שום תירוץ על אותה קושיא מ"מ מש"ה לא חזרו מדבריהן דלא באחין מיירי אותה המשנה דהרי מוכח כן בגמרא וכמ"ש התוספות שם לפני זה וגם שם בא הרא"ש והוסיף בדבריו ובו מתרץ קושיא דהתוספות וכמ"ש בדרישה בר"ס זה דיש חילוק בין נפל כו' או לא ע"ש ודוק:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.