א שאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפילו אם הוא תם משלם נזק שלם שאפילו אם הוזק משור דעלמא צריך לשלם דמסתמא צריך לשמרו שלא יוזק ושלא יזיק:
ב ואם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם ואי אזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והשאלה היתה בסתם בין תם ובין מועד פטור דאי אזיק לתורא דעלמא שואל בעי לשלומי שעליו מוטל לשמרו שלא יזיק ואם קבל עליו לשמרו שלא יוזק אבל לא שלא יזיק והזיק לשורו של שואל משלם לו המשאיל תם חצי נזק ומועד נזק שלם:
א סָעִיף א שאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפילו אם הוא תם משנם נזק שלם וכו' בספ"ק דב"ק (יג:) תנו רבנן כשהזיק חב המזיק להביא ש"ח והשואל נושא שכר והשוכר שהזיקה בהמה ברשותו תם משלם ח"נ ומועד משלם נ"ש ה"ד אי לימא דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל לימא ליה אילו אזיק בעלמא בעית לשלומי את השתא דאזקיה לתורא דידך בעינא לשלומי אלא דאזקיה תורא דשואל לתורא דמשאיל לימא ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא השתא דאזקיה תורא דידך פלגא ניזקא הוא דמשלמת לי לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והב"ע שקיבל עליו שמירת גופו ולא שמירת נזקיו ופרש"י לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל וקאמר חייב משאיל לשלם ודקשיא לך הרי על השואל מוטל לשמור שלא יזיק בשקבל עליו השואל שמירת גופו שלא יזיקנו אחר ולא קבל עליו שמירת נזקיו אם יזיק הוא את אחרים:
ב סָעִיף ב ומ"ש גבי הזיק שורו של שואל לשל משאיל אם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל תם משלם ח"נ ומועד נ"ש כ"כ שם הרא"ש וכן נראה מדברי התוס' ופשוט הוא דכיון דלא קבל עליו שלא יוזק לא שייך למימר ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא:
א סָעִיף א שאל פרה בסתם וכו' עד סוף הסימן. פשוט הוא בפ"ק דב"ק (סוף דף י"ג):
ב סָעִיף ב ומ"ש ואם קיבל שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל וכו'. נראה דאין פירושו שהתנה עמו בפירוש שלא קיבל עליו שמירתו שלא יוזק אלא ר"ל דאם קיבל עליו שמירתו שלא יזיק א"כ מסתמא משמע שלא קיבל עליו שלא יוזק דאל"כ לא הו"ל להתנות כל עיקר דמסתמא צריך לשמרו שלא יזיק ושלא יוזק אלא בעל כרחך מדפי' שקיבל שמירתו שלא יזיק מכלל דלא קיבל עליו שלא יוזק: ואי אזיק לתורא דעלמא וכו'. כצ"ל ואי בוי"ו לא דאי בדל"ת. ומ"ש ואם קיבל עליו לשמרו שלא יוזק אבל לא שלא יזיק. ר"ל נמי שלא פי' אלא שקבל עליו שלא יוזק ומסתמא משמע דלא קבל עליו שלא יזיק כדפי' בסמוך: ומ"ש והזיק לשורו של שואל וכו'. איכא למידק מאי איריא של שואל אפילו לשור דעלמא נמי וי"ל דרבותא אשמועינן דלא תימא נהי דלא קבל עליו שלא יזיק אינו אלא להיכא דאם יזיק הוא לשור דעלמא שלא יתחייב לשלם אבל אם יזיק לשורו מזה ודאי יש לו לשמרו כיון שהוא בביתו קמ"ל דלא אלא אפילו הזיק לשורו של שואל נמי חייב לשלם תם וכו' וכ"כ הרא"ש בפ"ק דב"ק:
א סָעִיף א שאל פרה בסתם כו' כל סי' זה בב"ק דף י"ג ועמ"ש הרא"ש שם עליו: שורו של שואל לשורו של משאיל פי' לשור זה ששאל ממנו שהוא של משאיל: דמסתמא צריך לשמרו פי' דכל ששאל סתם צריך כו':
ב סָעִיף ב ואם קיבל כו' אבל לא שלא יוזק נראה דאינו ר"ל שהתנה עמו בפי' שלא ישמרנו שלא יוזק אלא כלומר שקיבל עליו בפי' שישמרנו שלא יזיק וממילא נשמע שלא קיבל עליו שמירת שלא יוזק דאל"כ לא היה מתנה מידי דהא בסתם חייב לשמרו שלא יזיק ושלא יוזק ואם לא רצה המשאיל לסמוך אסתמא מכ"ש דהו"ל להתנות עמו בפי' ג"כ על שמירת שלא יוזק אבל לדינא צ"ל דאף אם התנה בפי' שלא ישמרנו שלא יוזק אפ"ה צריך לשלם בעד תם חצי נזק ומועד נ"ש: מוטל לשמרו שלא יזיק כצ"ל: אבל לא שלא יזיק ג"כ פי' כדלעיל:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.