א על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית כתב הרמב"ם ז"ל על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול ואיני יודע למה פוסק כיחיד שר' יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה:
א סָעִיף א על ימים ונהרות וכו' משנה בפרק הרואה (ברכות נד:):
ב סָעִיף א ומה שתמה רבינו על הרמב"ם למה פסק כר' יהודה דאמר דמברך על הים הגדול ברכה בפני עצמו ולא כתנא קמא שלא חילק בין ברכת הים הגדול לברכת שאר ימים יש לומר דאפשר שסובר דר' יהודה לא בא לחלוק אלא לפרש דע"כ לא קאמר ת"ק דעל הימים מברך עושה מעשה בראשית אלא בשאר ימים אבל בים הגדול מברך ברוך שעשה את הים הגדול. ואח"כ מצאתי להרא"ש שכתב בתשובה וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקיאנוס (והיא) [או הים] שלנו שעוברים בו לא"י ולמצרים יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו הגדול מ"מ הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס מדקתני רישא על הימים ועל הנהרות אומר ברוך עושה מעשה בראשית והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופי' ר' יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיאנוס מיירי ולא פליג את"ק דת"ח איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ות"ק מודה בהא וה"ר יונה כתב דהא דתנן ים הגדול למעט ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדין מהים הגדול שאינו מברך עליהם: גרסינן בגמרא (נט:) אמר רמי בר אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית ופירש"י אגישרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית קים להו שלא נשתנה פרת מהלוכו ע"י אדם משם ולמעלה אבל משם ולמטה סיבוהו בני אדם דרך אחרת ע"כ משמע דלא מברכין על הנהרות עושה מעשה בראשית אלא כשרואה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם. ולא ידעתי למה לא כתבוהו הפוסקים: כתבו התוס' (שם נד.) דלאו על כל נהרות מברך אלא דוקא אארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת. וכ"כ המרדכי: כתב הרד"א בשם ה"ר שמשון דדוקא בהרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהן וכן נהרות המשונים כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו:
א סָעִיף א על ימים ונהרות כו' כתבו התוס' והמרדכי דוקא על ד' נהרות הכתובים ברורה כמו חדקל ופרת וכו' מברכין וכן בהרים דוקא בהרים משונים שניכר בהם גבורות ה' מברכין:
ב סָעִיף א אומר ברוך אתה ה' עושה מעשה בראשית פירש"י שאין יכול לברך עליהן שכחו וגבורתו מלא עולם שאינן במקום אחד אלא כל אחד ואחד במקומו ולשון רש"י זה צריך כתוב ותוקמן ובנוסח רש"י שסביב הרי"ף אין שם תיבת במקום אחד וא"ש) ור' יונה כתב כיון שאין משתנים אלא עומדים כך מבריאות עולם אינו מברך אלא עושה מעשה בראשית ע"כ:
ג סָעִיף א ואיני יודע למה פוסק כיחיד שר' יודא וכו'. הב"י הביא תשובת הרא"ש דבהדיא כתוב ביה שר' יודא לא בא לחלוק אלא לפרש דברי הת"ק ושת"ק מודה שבים אוקיינוס מברך ברכה בפני עצמו והוא ברוך שעשה את הים הגדול ומבואר שם היטב בסוף התשובה והב"י קיצר כאן בהעתקת התשובה במקום שהיה לו להאריך. ודע שהב"י פוסק בש"ע שהם שעוברים בו לא"י ולמצרים הוא הים הגדול שמברכין עליו ברוך שעשה הים הגדול וכן כתב בכסף משנה בפ"י מה' ברכות וז"ל אבל על הים הגדול אומר ברוך שעשה הים הגדול וכ"כ הרא"ש בתשובה וכתב דים הגדול הוא ים אוקיינוס והוא הים שעוברים בו לא"י ולמצרים עכ"ל. ותשובה זו היא שהביא ב"י בכאן. ואגב ריהטא כתב התשובה כמו שהיא בדפוס ויש בה מקום לטעות והמעיין בה יראה מינה ובה שצריכין להגיה אותה. וע"פ ההגה"ה נפסוק שהים שעוברים בו למצרים ולא"י הוא אינו הים אוקיינוס ואין מברכין עליו ברכה זו וזה הוא לשון התשובה בכלל ד' דין ד' כמו שמביא ב"י. וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקיינוס והים שלנו שעוברים בו לא"י ולמצרים יראה שהוא ים אוקיינוס דוקא אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו ים הגדול מ"מ הכי משמע שהוא ים אוקיינוס וכו' ובספר מוגה הכי איתא וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול אם הוא ים אוקיינוס. או הוא ים שלנו שעוברים בו לא"י ולמצרים יראה שהוא ים אוקיינוס דוקא אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו ים הגדול מ"מ הכא כו'. וע"פ זאת הגה"ה וכן משאר לשון התשובה פשוט שפסק שעל הים שעוברים לא"י ולמצרים שאין מברכין עליו ברכה זו. והב"י אגב ריהטא לא דק:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.