א לא יעמוד אדם בר"ה ויחבר ידו למזחילה שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג לקבל המים ממנה שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג חשיב כגג ואסור בין אם הוא למעלה מי' או למטה מי' אבל מותר לקלוט מן האויר אפי' אם ידו תוך ג' למזחילה היתה המזחילה בולטת ג' מן הגג וכן סתם צינור שבולט ג' יכול לחבר ידו אליהם ולקבל המים וכגון שאין בהם ד' על ד' והן למטה מי' אבל אם יש בהם ד' על ד' או אפילו אין בהם ד' על ד' והן למעלה מעשרה אסור:
א לא יעמוד אדם בר"ה ויחבר ידו למזחילה וכו'. משנה בפרק בתרא דעירובין (צט:) קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ"מ ושותה פירש"י מ"מ בין קולט בין מצרף ובגמ' קולט אין מצרף לא מ"ט א"ר נחמן הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי תנא אם יש בצינור ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות ודברי רבינו בזה הם ע"פ פירש"י דקולט אפי' למעלה מי' שרי והא דתני במתני' למטה מי' משום שריותא דצינור במצרף הוא דמצרף היינו שמחבר ידו לצינור לא שרי אלא דוק' למטה מי' דליכא למגזר באינו רחב ד' אטו רחב ד' משום שאפי' אם הוא רחב ד' כרמלית הוא כיון שאינו גבוה י' אבל למעלה מי' אסור לצרף אפילו אינו רחב ד' גזירה אטו רחב ד' דהוי רה"י כיון שהוא למעלה מי':
ב ומ"ש ומותר לקלוט מן האויר אפילו אם ידו תוך ג' למזחילה. פשוט שם בברייתא אבל הרמב"ם כתב בפט"ו עומד אדם בר"ה וקולט וכו' ובלבד שלא יגע בצינור או בכותל ויקלוט מעל גבן ואם נגע אם היה המקום שנגע בו למעלה מי' בפחות מג' סמוך לגג ה"ז אסור דנמצא כעוקר מעל הגג שהוא רה"י וכן אם היה בצינור ד' על ד' בין שהיה הצינור בתוך י' בין שהיה למעלה מי' וקולט ממנו מים ה"ז אסור ולמה אינו חייב מפני שלא נחו המים אלא הרי הם נזחלים והולכים עכ"ל. וה"ה כתב הגירס' שגורס ופירשה על דעתו מ"מ נראה מדבריו אלה שחולק על שיטת רש"י בכמה דברים האחד דלדידיה לא משכחת לה איסור דאורייתא כלל בשום גוונא לפי שהמים אינם נחים. ב' דלמטה מי' יכול לצרף אפילו תוך ג' סמוך לגג. ג' דכשאין בו ד' על ד' אפילו למעלה מי' מותר לצרף:
א סָעִיף א לא יעמוד אדם בר"ה ויתחבר ידו למזחילה וכו' דברי רבינו בזה היא ע"פ גירסת רש"י במשנה פרק המוצא תפילין (עירובין דף צט) קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה ומן הצינור מ"מ שותה פירוש קולט מן המזחילה אין אבל מצרף לא ומן הצינור מ"מ שותה כלומר בין קולט בין מצרף. וז"ש רבינו לא יעמוד אדם בר"ה ויחבר ידיו למזחילה שזהו שאמרו בגמ' מצרף לא פי' שלא יצרף ידיו ויחבר סמוך למזחילה לקבל ממנה המים שכיון שהמזחילה הוא בתוך ג' טפחים סמוך לגג ה"ל לבוד לגג וכשמקבל ממנה המים חשיב כאילו קבלם מן הגג עצמו ואסור ולא מיבעיא אם ראש המזחילה שמשם מקבל המים בידיו הוא למעלה מי' דפשיט' דאסור דהמזחילה עצמה רה"י היא ומוציא המים מרה"י לר"ה אלא אפי' ראש המזחילה למטה מי' הוא דכרמלית היא אפ"ה כיון דהיא מונחת לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג חשיב כגג עצמו וכשם שהגג רה"י הוא כך המזחילה רה"י היא ואסר לחבר ידיו וכו':
ב סָעִיף א ומ"ש אבל מותר לקלוט מן האויר היינו רישא דתנן קולט אדם מן המזחילה דפי' קולט מן האויר והכא ג"כ אפי' המזחילה שהוא קולט ממנה היא עצמה למעלה מעשרה ורחבה ד' וא"כ רה"י היא אפ"ה משתרי דאוירא מקום פטור הוא כך פירש"י להדיא אלא שמ"ש רבינו אפילו אם ידו תוך ג' למזחילה אינו מפורש בפירוש רש"י אלא שרבינו מפרש כך מדמחלק בין קולט למצרף ולא מחלק בקולט גופיה בין ידו תוך שלשה למזחילה ובין ידו רחוק שלשה מן המזחילה בעל כרחך כל קולט מן האויר משתרי אפי' ידו תוך ג' למזחילה מטעמא דפרישית אבל ה"ר יונתן כתב ע"ד פירש"י דלא אמרו קולט מן המזחילה אלא דוקא רחוק מן המזחילה ג' טפחים אבל תוך ג"ט ה"ל כאילו חיבר וצירף ידיו לפי המזחילה:
ג סָעִיף א ומ"ש היתה המזחילה בולטת שלשה מן הגג וכו' היינו סיפא ומן הצינור מ"מ שותה פירוש בין קולט בין מצרף דכיון שסתם צינור בולט ראשו שלשה מן הגג וכן מזחילה אם היתה בולטת שלשה מן הגג מותר לצרף ידיו בהן דכיון דבולט שלשה מן הגג אינו חשוב כאילו קיבל מן הגג עצמו וגם כיון דאין בהן ד' על ד' וגם הן למטה מעשרה א"כ המזחילה והצינור הן עצמן אינן לא רה"י ולא כרמלית ליכא למגזר בהו אטו רחב ד' על ד' דאפילו היו רחבים ד' על ד' אכתי אינן אלא כרמלית כיון שהן למטה מי' ותרתי לא גזרינן אטו ד' על ד' ואטו למעלה מעשרה אבל אי אית בהו ד' על ד' אלא דהן למטה מעשרה או אפילו אין בהן ד' על ד' והן למעלה מעשרה אסור דחדא גזירה גזרינן כך הוא הדין לפי גירסת רש"י והיא גירסת הרא"ש אבל גירסת הרי"ף והרמב"ם היא קולט אדם מן המזחילה למעלה מי' טפחים ומן הצינור ומ"מ ושותה ובגמ' קולט אין מצרף לא וכו' וה"פ קולט מן המזחילה בין למעלה מעשרה טפחים בין למטה מי' טפחים ולא נקט ולמעלה מעשרה טפחים אלא משום דהא דדייקינן מיניה קולט אין צירוף לא היינו דוקא למעלה מי': ומ"ש ומן הצינור ומ"מ כלומר לאו דוקא קולט מן המזחילה קאמינא דהוא הדין מן הצנור ומכל שאר מקום כגון מן הכותל נמי קולט ושותה אבל צירוף אסור בכולן דלא כפירש"י דבצינור מותר לצרף ועוד יש חילוקים בין גירסת רש"י לגירסת הרמב"ם עיין בב"י ובש"ע כתב כדברי רבינו:
א סָעִיף א לא יעמוד אדם בר"ה ויחבר ידו למזחילה שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג לקבל המים ממנה כו' עיין לשון המשנה ורש"י וכוונת רבינו ועכשיו באתי להוסיף בביאור ולומר מ"ש רבינו שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג"ט כו' ר"ל אינו מרוחק מגובה הגג לצד מטה ג"ט אבל אין לפרש דר"ל שאינו בולט ג' שהרי קאי אמ"ש שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג אאותו הנחה קאמר שהיא בתוך ג'. וע"ז מסיק וכתב שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג ר"ל שאינו נמוך ממנו ג"ט אמרינן לבוד והוי כגג. ודע שגם צינור מונח בתוך ג"ט סמוך לגג בגובה אלא שבולט מחוצה פי' צינור רחוק מהגג ג"ט משא"כ במזחילה שסתם מזחילה אינו בולט חוצה מהגג ג"ט ותרתי בעינן לאיסורא דצירוף ואף שלפ"ז יהיה עיקר חסר מן הספר דלמאי נקט טעם לאיסורא כיון שאינו רחוק מן הגג מבגובה ג' דהא זה אינו עיקר טעם לאיסור דהרי צינור ג"כ אינו רחוק בגובה מהגג ג"ט אפ"ה מותר לצרף וטפי הל"ל כיון שאינו בולט ג"ט מהגג מ"מ י"ל דרבינו נקט לשון משנה וגמרא. ומשנה וגמרא נקטה בקיצור וחלקו בין צינור למזחילה משום שידוע היה שסתם מזחילה אינו בולט ג' וסתם צינור בולט ג' ויותר אלא שרבינו כשבא לכתוב דין צינור דמותר אפי' לצרף ממנה מפני שסתמא בולט ג' הוסיף וכת' דה"ה אם אירע שהמזחילה בולט ג' שדינם שוה לצינור דמותר אפילו לצרף ממנה ועיין בר' יונתן שם דף רכ"ב ע"א שכתב לפי שיטתו דגם אם היתה המזחילה בולט ג' ויותר דאסור לצרף ממנה מפני דהמזחילה עצמה היא רחבה ד' ואף אם המזחילה היא נמוכה מי הגג הרבה מ"מ היא מצד רה"י והבליטה מושכת בחורי רה"י. צ"ל דרש"י לא ס"ל הכי מדכתב להתיר כשהמזחילה בולט ג' ור' יונתן לא כתב הכי אלא מפני שק' לו למה נקט תנא דמתניתין היתר בצינור משום דבולט ג ויותר מהגג ולא נקט היתר במזחילה כשבולט ג' ומש"ה כתב שצ"ל דאסר משום דהוי כחורי רה"י ע"ש. ורבינו שכתב היתר במזחילה כשבולטת הג"ט ממילא מוכת דלא ס"ל דהוי כחורי רה"י והקושיא דר' יונתן לא קשיא ליה לרבינו שהרי כתב שסתם צינור בולט ג' ממילא מוכח מדבריו שסתם מזחילה אינו בולט ג' וא"כ י"ל דתנא דמתניתין אורחא דמילתא נקט וק"ל. ואין להקשות לסברת רבינו ורש"י מ"ש דבלמעלה מי' אסור אע"ג דאינו רחב ד' משום גזירה דרחב ד' ואפילו אם בולט ג' ה"נ ה"ל למיסר אפילו לקלוט מהמזחילה משום גזירה דילמא יחבר. די"ל דדוקא לחבר אסור אפילו למטה מי' כשאינו בולט ג.' או בולט ג' והוא מלמעלה מי' אפילו אינו רחב ד' משום דכיון דעשה עובדא דחול דהיינו שהוא מצרף ומחבר ודאי אי שרינן בהא אתי למישרי גם בכל ענין משא"כ כשעושה שינוי דהיינו שקולט דכיון דמוכרח לעשות ולשנות מעובדא דחול ודאי מדכר ולא אתי למיעבד בכל ענין וק"ל. ומ"ש הגמרא ורבינו הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן ולא קאמר במזחילה שהיא שוה לגג בגובה. ועל המקשן דפריך קולט אין מצרף לא מ"ט כו' קשה טפי מאי עלה על דעתו להקשות מ"ט דלמה לא ניחא ליה במזחילה שהיא שוה לגג. ובפרט מאחר שהמזחילה זו נותן שם כדי להציל את הכותל ממים הנוטפין מן הגג. ובודאי היו סומכין אותו להגג בכל מאי דאפשר ה"ט משום דסתם מזחילה וצינור המונחים לאורך הגג הם מונחים בשיפוע כעין צינורין על גגין שלנו שמונח בקצה אחד בגובה ומשפע ויורדת עד שבקצה השני במקום שמשם שופכים המים לארץ במדרון טובא כדי שיקלח המים יפה וגם כדי שלא יתערבו בהצינור ומזחילה צרורות ועפרורות וכמ"ש ר' יונתן שם ובימיהן שהיו הגגין שוה בגובה אלא שהמזחילה וצינור שקבלו כל המים מהגג המה היו מונחין בשיפוע עד שבקצה הא' היה מונח בצד הגג במעט בשוה להגג ומשפע משם ואילך והולך במדרון מטעם הנ"ל ומש"ה הוצרך הגמרא לומר שאף שהוא משופע מ"מ היא אף במקום שפיכת המים בתוך ג' לגג דאל"כ היה מותר אפילו לצרף וק"ל. ובוה ג"כ ניחא האי דכתב רבינו דין מזחילה אם היתה בולטת מן הגג. ולא כתב הדין אם היה נמוך ג' מן הגג דג"כ דינו אם הוא רחב ד' אסור ואם לאו מותר אלא ודאי ה"ט משום דמסתמא אינו רחוק מן הגג ג' דמקרבין אותו סמוך לגג בכל מאי דאפשר כדי שלא יתקלקל הכותל ולפי מ"ש ג"כ ניחא במ"ש רבינו אפילו הוא למטה מי' ר"ל במקום ששם המים יוצאין בקצה השני בסוף השיפוע הוא למטה מי' אבל בקצה הראשון ששם הוא מונח סמוך לגג בודאי הוא למעלה מי' כי הגג הוא למעלה מי' והוא רה"י בודאי וק"ל. ומה"ט נמי פשוט ליה לרבינו דלא נאסר לצרף משום דהוי כחורי רה"י כיון שהוא מונח מן הצד בשיפוע אלא כיון שאינו בולט ג' ה"ל כגג עצמו וק"ל. וגם צ"ל דלפי' ר' יונתן לפי מ"ש במסקנא לפי שיטתו אף שהמזחילה רחוק יותר מג"ט מהגג מ"מ אסור לצרף ולחבר אליהן שתהיה בולט המזחילה הרבה או מעט וה"ט משום דס"ל דהמזחילה מצד עצמה היא רה"י משום דס"ל היא רחבה ד' והרי היא מונחת לאורך הגג והיא יותר מד' על ד' וג"כ מונחת בגובה י"ט לשיטת הרי"ף וא"כ הוא כחורי רה"י מצד המזחילה עצמה. משא"כ לשיטת רש"י ורבינו דאיירי דהמזחילה היא מונחת למטה מי' וגם כן לא כתבו שהמזחילה היא רחבה ד' וליכא איסורא במזחילה מצד עצמה כ"א מכח שהיא סמוכה תוך לגג וכגג דמיא ור' יונתן שנדחק לכל זה הוא כדי לתרץ למה לא כתב תנא דמתניתין היתר במזחילה לכך כתב דבכל ענין אסור אפילו היא בולטת יותר מג' ורש"י ורבינו לא ס"ל כוותיה שהרי כתבו דהמזחילה אם היא בולטת ג' דשרי לצרף וכמ"ש לעיל וק"ל:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.