א שני גזוזטראות הבולטות משתי עליות זו כנגד זו ונתן ביניהן נסר רחב ד' חשוב כפתח ואם רוצין מערבין יחד אבל היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח והשנייה למערב כזה אין יכולין לערב שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לשל זו ולא חשיב פתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וכן אם היתה אחת גבוה מחבירתה לא חשיב פתח אבל אם הם תוך שלשה זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח:
א סָעִיף א שני גזוזטראות וכו' משנה שם בפרק חלון (עירובין עח:) חריץ שבין ב' חצירות וכו' וכן ב' גזוזטראות וכו' פירש"י גזוזטראות נסרים בולטים משפת תקרת העליוה לר"ה.
ב סָעִיף א ומ"ש אבל היו זו שלא כנגד זו וכו' ג"ז שם (עט.) מימרא דרבא וכתב ה' המגיד בפ"ג שהוכיח הרשב"א מהתוספות שאם אין ביניהם מרחק ד' אינו צריך נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין אחד ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו :
א סָעִיף א שני גזוזטראות וכו' כתב הרב המגיד בפ"ג ע"ש הרשב"א שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל ומביאו ב"י ותימה רבה הלא בסי' הקודם בחריץ שבין ב' חצירות ונתן הנסר לאורך החריץ במשך ד' אפילו אין בו אלא כל שהוא חשיב פתח כיון שאין שם רוחב ד' וכיון שחשיב פתח רצו מערבין אחד רצו מערבין שנים וא"כ מרחק זה בפחות מד' לא עדיף מחריץ רחב פחות מד' ואמאי קאמר הרשב"א בזו דמערבין אחד ואין מערבין שנים וכן כתבו התוספות בשם ר"ת בד"ה וכן שתי גזוזטראות דבמרחק פחות מד' רצו מערבין שנים רצו מערבין אחד ויש ליישב דמיירי דהמרחק פחו' מד' היא כל אורך הגזוזטראו' ביותר מעשר אמות דבחריץ ג"כ כשנסתם ואינו רחב ארבעה כל משך יותר מי' אמות ונשאר חריץ מכאן ומכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים וכמ"ש בסימן הקודם סעיף ט' וכן הדין בגזוזטראות אבל אם מרחק זה בפחות מד' אינו אלא באורך עשר אמות בלבד ולא יותר חשוב פתח ואם רצו מערבין א' רצו מערבין שנים:
א כתב המ"מ פט"ו דהלכות שבת אם היו ב' זיזין זו למעלה מזו והם של ב' ב"א אוסרים זו על זו וכ"מ שם מדברי הרמב"ם וב"י כתב לעיל סימן שנ"ג בשם הריטב"א דה"ה אם ב' זיזין בולטין לר"ה אסור לעליון להשתמש משום דכשהן ב' זיזין בני ר"ה זוכין בתחתון ואוסרים על העליון אבל כשהן רק א' מניחין אותו לבעל החלון עכ"ל. אבל מדברי המ"מ משמע דאינו אוסר אלא כשיש לתחתון בעלים ושלא כדברי הריטב"א:
א סָעִיף א שני גזוזטראות הבולטות משתי עליות כו' משפת תקרת עלייה לר"ה רש"י ודוקא שמשוכין זה מכנגד זה ד"ט דאל"כ מערבין א' דוקא ולא שנים רשב"א:
ב סָעִיף א ואם רוצין מערבין יחד פי' לענין שיהו מותרין לטלטל כלים בשבת בבית מגג לגג אבל כלי הגג בלא עירוב מותרין. כתב הרב המגיד בפ"ג שהוכיח הרשב"א מהתוספות שאם אין ביניהן מרחק ד' אינו צריך נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו ונראה שגם מהרמא"י ז"ל סובר כן ולזה נתכוין לכתוב בש"ע מיד אחר ומערבין יחד ואם אין המרחק שביניהן ד' אפילו בלא נסר נמי דינא הכי למימר דדוקא לערב. עירוב יחד הוי דינא הכי אבל לא לענין עירוב שנים שהוא דעת הרשב"א וק"ל ולא כמו שכתב מהרמ"י בש"ע ע"ש. אבל התוס' בפרק חלון ד' ע"ה כתבו דכי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין יחד שלא כדעת רשב"א ע"ש:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.