א נוהגים באשכנז ובצרפת להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח והחג וממתינין עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי ואז מתענין לפי שאינן רוצין להתענות בניסן ותשרי וסמכו אותם על מקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' אולי חטאו בני וגו' ובשביל שימי המועד הם ימי משתה ושמחה אולי חטאו ועושים אותם כמו ת"צ לקרות ויחל:
א סָעִיף א נוהגים באשכנז וצרפת להתענות שני וה' ושני וכו' כתבו התוס' בסוף מסכת קידושין אהא דאמרינן (פא.) סקבא דשתא ריגלא פירוש רעוע ימות השנה ליחוד ולעבירה כל ימות הרגל שהם קבוצות אנשים ונשים לשמוע כולם הדרשה ונותנין עין זה על זה וי"א לכך נהגו להתענות לאחר הפסח ולאחר הסוכות עכ"ל:
ב סָעִיף א ומ"ש רבינו לפי שאינם רוצים להתענות בניסן ותשרי טעם ניסן כבר נתבאר בסימן תכ"ט שהוא מפני שרובו אסור בתענית ותשרי יש ליתן בו טעם לפי שהוא מרובה במועדות:
ג סָעִיף א ומ"ש רבינו ועושין אותן כמו תענית צבור לקרות ויחל יתבאר בסימן תקס"ו:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.