א מנחה אומר ש"צ תהלה לדוד ואומר סדר קדושה וקדיש ומתפללין כמו ביוצר ואם חל בשבת כתב ר"ע שאומרין צו"צ כמו בשבת דעלמא דכיון שהוא יום דין אומרין צו"צ משום צדוק הדין ושראוי לאומרו ביום דין:
א סָעִיף א מנחה אומר ש"ץ תהלה לדוד ואומר סדר קדושה וכו':
ב סָעִיף א ואם חל בשבת כתב ר"ע שאומרים צדקתך וכו' כתב הר"ן בפרק בתרא דר"ה שדבר זה מחלוקת בין הגאונים ובסוף דבריו כתב ומנהגינו שלא לאמרו. והכלבו כתב בשם רב האיי שאומרים אותו שהרי אנו אומרים ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ומנהג יפה הוא ומנהג נרבונא שלא לאמרו לפי שהוא ר"ח ע"כ ומנהג בני ספרד לאומרו ע"פ מ"ש רבי' בשם ר"ע ונתן טעם נכון לדבר:
א וכ"ה במנהגים שלנו שלא לאומרו לא ביה"כ ולא בר"ח שחל בשבת וכן אנו נוהגים:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.