א ספר תורה או תפילין שבלו אין עושים מזוזה מהם ולא כותבין אותו על גליונים של ס"ת לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:
א סָעִיף א ספר תורה או תפילין שבלו וכו' ברייתא בפ' הקומץ (מנחות דף ל"ב) וא"ת היאך תני לפי שאין מורידין הא מורידין עושין והא לד"ה אם כתבן בשני עורות ואפי' אם ידבקם בדבק או יתפרם בגידין פסולה כדלעיל בר"ס רפ"ח ואם כן מס"ת א"א לעשות מזוזה מב' פרשיות אלו אם לא ע"י דבק או תפירה שהרי אינן סמוכין בתורה דשמע כתוב בואתחנן והיה אם שמוע כתוב בעקב וי"ל כגון דפ' שמע בסוף עמוד והוסיף פ' והיה אם שמוע בגליון שלמטה א"נ פ' והיה אם שמוע בתחלת עמוד והוסיף שמע בגליון שלמעלה וכ"כ התוס' לשם בד"ה דילמא להשלים פי' דהא ודאי למאי דמורידין אפי' הפרשה עצמה שכתובה בס"ת שרי לעשות ממנה מזוזה כ"ש לכתוב על הגליון אבל השתא דאשמועינן דאין מורידין אפילו לכתוב על הגליון נמי הויא הורדה ואסור:
א סָעִיף א כתב מוהר"ם פדוא"ה סימן פ"ד על הס"ת אם תתייאשו שלא תוכלו למצוא שום תיקון באופן אחר כ"א לחתוך הגליונות לתקן בו אז ודאי היה נראה דשרי כיון דהיא בלתי מתוקנת היא עומדת לגנוז א"כ פשיטא יותר טוב הוא לחתוך הגליונות ולתקן הס"ת ולגנוז מותר הגליונות מאשר יגנוז כל הספר ודומה להא דאמרינן ס"ת שבלה אין עושין ממנה מזוזה לפי שאין מורידין כו' הא אם מורידין עושין והמותר על כרחך יגנוז מאחר שגם בראשונה עומד לגנוז אך אם אפשר להמתין עד שמיצא גויל או קלף אע"פ שהספר מגויל מותר דלא ידענו איסור לתקן עם קלף מחוץ על ס"ת של גויל וא"כ אם אפשר לתקנם בכה"ג ס"ת זו בקדושתה קיימא ולא עומדת לגניזה ולא נקרא ס"ת שבלה וגם הגליונות בקדושתייהו קיימא ואין ראוי לחתכם ולגנוז המותר וסברת הסופר שאמר שהוא הדר להקל למשא נ"ל דיש איסור בדבר וראייה כו' אמנם אם היה אפשר לחתוך רק כדי צורך התיקון ולא יהא גנאי לס"ת שתראה יריעה אחת ארוכה ואחת קצרה מחבירתה אז היה נראה להתיר כי בלי ספק מעלה הוא כי בתחילה גליון ואח"כ מגוף הספר אבל לחתוך ולהניח השאר אינו נראה עכ"ל אמנם בתשובות ריב"ש סימן ל"ב כתב אע"פ שהס"ת היא קרוע וצריכה גניזה אסור ליקח מגליונותיה לכתוב עליהם מזוזה כ"ש לדבק בה קרע ס"ת דאז אינה משמש רק מעשה דבק בעלמא עכ"ל ואפשר בא"א לתקנה אף ריב"ש מודה דשרי:
א סָעִיף א ולא כותבין אותה על גליונים ר"ל שיחתוך הגליונים מס"ת ויכתוב עליהם הב' פרשיות של מזוזה ול"ת שדוקא מכתב של ס"ת אין עושין אבל אם יכתוב המזוזה על הגליונות של ס"ת ל"ל בה קמ"ל:
ב סָעִיף א לפי שאין מורידין מקדושה חמורה כו' לפי מ"ש רבינו לעיל בסימן רפ"ח שאם כתב המזוזה בשני עורות ודבקם יחד פסולה וכתב ג"כ שאם הגיה אפי' אות אחת פסולה שצריך שיכתוב דוקא בסדר שהם כתובים בתורה צ"ל הא דאמר הטעם דאין עושין מס"ת מזוזה לפי שאין מורידין כו' משמע בלא"ה עושין היינו שיכול לכתוב למטה בגליון כגון שהיה פ' שמע בסוף העמוד היה יכול לכתוב אחריה פ' והיה על הגליון אם לא משום דאין מורידין כו' ועיין בדרישה:
א סָעִיף א לפי שאין מורידין מקדישה חמורה לקדושה קלה ז"ל התוס' בפ' המוציא יין (שבת דף ע"ט ע"ב) אע"ג דפ' שמע רחוק מפ' והיה אם שמוע וא"כ אפי' בלא טעם דאין מורידין א"א לעשות ממנה מזוזה י"ל כגון שהיה פ' שמע כתובה בסוף העמוד ויכתוב פרשת והיה אחריה או שהיה פרשת והיה כתובה בראש העמוד ויכתוב פרשת שמע למעלה ממנה בגליון עכ"ל וקשה דאמרינן לעיל דאם הגיה אפילו אות אחת פסולה וכתב ב"י הטעם משום דאמרינן במכילתא כתבו שלא כסדרן יגנזו ודוחק לומר שהתוס' יחלקו על המכילתא בשלמא על רבינו לא קשה מידי די"ל דהוא סובר הא דאמרינן אין עושין מס"ת מזוזה לפי שאין מורידין היינו כגון שהיה פרשת שמע כתובה למטה בסוף העמוד כו' אבל התוס' שכתבו שניהן קשה וצ"ל דהתוס' לא לדינא נחתי ועיקר הדין הוא דלא יכתוב למטה בסוף הגליון ולא נקט למעלה בגליון אלא לדמיון בעלמא וק"ל אבל התוס' בפרק הקומץ רבה כתבו דהא דאמרינן אין עושין מס"ת מזוזה כו' ר"ל שידבק הב' פרשיות יחד ולא איירי לענין כתיבה כלל וב"י מביאם לעיל בסימן רפ"ח:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.