א נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל (הַבִּימָה) וּלְהַקִּיפָהּ פַּעַם אֶחָד בְּכָל יוֹם; וּבַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִים אוֹתָהּ שִׁבְעָה פְּעָמִים, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. הַגָּה: וּמוֹצִיאִים שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה עַל הַבִּימָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי (מַהֲרִי"ל), וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת מוֹצִיאִים כָּל סִפְרֵי תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל (מִנְהָגִים), וְהָכֵי נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהַהַקָּפוֹת לְצַד יָמִין. וּבְשַׁבָּת אֵין מַקִּיפִים (טוּר), וְאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה.
ב נוֹהֲגִים לְהַקִּיף אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב אֵינוֹ מַקִּיף, וְכֵן נוֹהֲגִין (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ"י וְרַ"ן פֶּרֶק לוּלָב). וּבְיוֹם שְׁבִיעִי נוֹטְלִין הָעֲרָבָה עִם הַלּוּלָב לְהַקִּיף (בֵּית יוֹסֵף). מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, אֵינוֹ מַקִּיף; וְכֵן אָבֵל כָּל י"ב חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ (כָּל בּוֹ), וְכֵן נָהֲגוּ.
ג יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעְנָא בְּשַׁבָּת, וְלֹא נָהֲגוּ כֵן.
א סָעִיף א (א) ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' - שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה ל"א) שהשיב הקב"ה לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו':
ב סָעִיף א (ב) שהיו מקיפין את המזבח - ג"כ בכל יום פ"א ובשביעי ז' פעמים:
ג סָעִיף א (ג) לצד ימין - ולפי שהס"ת על הבימה והצבור אנשי מזרח צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת קודם שיתחילו להקיף ואז ממילא הוי צפון ימין שלהם וסדרן בהקפה הוא צפון מערב דרום מזרח והחזן שעומד נגד ההיכל אין מן הנכון שיהפוך פניו מתחלה שיהיה אחוריו נגד ההיכל מ"מ צריך להקיף ג"כ לצפון עם הצבור אף שאצלו הוא דרך שמאל:
ד סָעִיף א (ד) ובשבת אין מקיפים - לפי שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת וכ"ש לפי מנהגינו שאנו מקיפין בלולב אין הלולב ניטל בשבת:
ה סָעִיף א (ה) ואין מוציאין ס"ת - כיון דאין מקיפין [ד"מ]:
ו סָעִיף א (ו) על הבימה - רק פותחין ארון הקודש ואומרים הושענות וכדלקמי' [אחרונים]:
ז סָעִיף ב (ז) אינו מקיף - וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה [אחרונים]:
ח סָעִיף ב (ח) נוטלין הערבה עם הלולב - עיין לקמן סימן תרס"ד ס"ז בהג"ה דיותר טוב שלא לחבר הערבה עם הלולב כלל וכ"כ בשם האר"י ז"ל שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה:
ט סָעִיף ב (ט) אינו מקיף - דכתיב ושמחתם לפני ד' אלהיכם שבעת ימים והוא בשעת הקפה [הגר"א]:
י סָעִיף ג (י) שא"א הושענא בשבת - טעמם מפני התנוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין:
א סָעִיף א לצד ימין. ולפי שהס"ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם (ד"מ ת"ה) והיה נ"ל דכשהחזן מהפך עצמו יהפך דרך ימין כמו שכתבתי לענין כהנים [בסי' קכ"ח] ולא ראיתי נוהגין כן ושמא משום כבוד שכינה וצבור אבל בכהנים א"א (מהרי"ל בתשו' סי' מ'):
ב סָעִיף א ובשבת אין מקפידין. שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת:
ג סָעִיף ב וי"א שמי וכו'. ורש"ל כ' דביום ז' אף מי שאין לו לולב יקיף בערבה אלא דמיחזי כיוהרא ומ"מ אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה (ב"ח):
א סָעִיף א זכר למקדש. שהיו מלקטין מורביות של ערב' ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופים ע"ג המזבח תקעו והריעו ותקעו בכל יום מקיפין את המזבח ואומרי' אנא ה' הושיע' נא רי"א אני והו הושיעה נא ואותו יום הז' מקיפין ז"פ. ועכשיו עושין היקף לבימ' שיש בה ס"ת דוגמת המזבח ובשבת אין אנו מקיפין לפי שאין שם לולב:
ב סָעִיף ב מי שאירע לו אבל כו'. בב"י הביא זה בשם כל בו וכ' עליו ודברי תימה הם למה יפסידו ההקפ' וכן נוהגין להקיף אפי' האבל עצמו עכ"ל ואנו נוהגין שלא להקיף ומו"ח ז"ל הביא ראיה שלא להקיף ממה דאי' בפ' לולב וערב' דף מ"ד דר"ל ס"ל דכהני' בעלי מומין נכנסין בין האול' למזבח כדי לצאת בערבה ור"י אמר מי יימר דבעלי מומין נכנסין דלמא דוקא תמימים וכתבו התו' דפרועי ראש דינם כבעלי מומין וא"כ לדברי ר"י אסור בפרועי ראש והאבל הוא פרוע ראש ואין זה נכון דא"כ כל מי שאינו כהן לא יקיף עכשיו דהא במקדש לא הקיפו רק הכהנים סביב המזבח דזר אסור ליכנס לשם ואפי' כהני' בעלי מומין ג"כ לא יקיפו עכשיו אלא ודאי דאין מדמין בדבר זה למקדש אלא שאנו עושין זכר למקדש ונראה קצת ליתן טעם למנהגנו שהוא כמו שיש מנהג שאין אבל מתפלל בימי' שאין בהם תחנון כמ"ש בתשו' רמ"א שטעם בזה שמדה"ד מתוח' נגד האבל וע"כ לא נכון להיות ש"ץ אף שזה טעם חלוש ושם בתשובה הוא חולק ע"ז מ"מ כיון שנהגו כך שם זהו עצמו הטעם בכאן שכל המקיפים הם כשלוחים של שאר הקהל כנ"ל:
ג סָעִיף ג שא"א הושענא בשבת. טעמם מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין:
א סָעִיף א פעם. ומאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה. שכנה"ג:
ב סָעִיף א ימין. ולפי שהס"ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם. ד"מ ועמ"א:
ג סָעִיף ב אינו מקיף. וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב"ח מ"א:
ד סָעִיף ב נוטלין. והאר"י ז"ל הזהיר שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע עיין ספר כוונת הש"ר בסופו. ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה ועיין בס' נגיד ומצוה:
א סָעִיף א (ס"ק א) לצד כו' וכל הצבור צ"ל כו'. ר"ל האנשים העומדים לצד מזרח שפניהם לצד מזרח צריכים להפך כו'. והיה נ"ל כשהחזן כו' ר"ל החזן עומד ופניו למזרח אם כן יפנה דרך ימין יהיה סבובו לצד דרום. והיה ראוי שיהפוך עצמו תחלה לצד הבימה ששם הספר תורה ויהיה צפון צד ימינו כמו כל הקהל ושמא משום כבוד השכינה ר"ל שאין ראוי להפך ואחוריו לצד ארון הקדש.
א סָעִיף א א נוהגים כו'. כ"ה באגדה והביאו בילקוט תהלים ס"ס תש"ג ע"ש. אבל צ"ע שם שאמר סדר ההקפה כל ישראל גדולים כו'. ואין ההקפה בבהמ"ק אלא בכהנים דאין זר נכנס בין אולם למזבח וכמ"ש בהדיא בפ"ד דסוכה: זכר כו'. פ"ד דסוכה ומקיפין את הס"ת שהיא נשארת לנו במקום מזבח כמ"ש בסוף מגילה תינח בזמן שבהמ"ק קיים כו': ומוציאים ז' כו'. דבירושלמי אמרינן שההקפות זכר ליריחו ביום ז' ז"פ וששת ימים פ"א ועושין זכר לשבעה שופרות ואף ששם הי' בכל יום כן עיקר הערבה אינה אלא ביום ז'. וסברא האחרונה שביום ז' היו כולם מריעים: וההקפות כו'. כמ"ש בפ"ו דזבחים: וכשבת כו'. עמ"א וע' בסוכה מ"ג ב' וכ"ש לדידן דלא איקלע וכ"ש למ"ד בלולב דאין הלולב ניטל בשבת: ואין מוציאין כו'. כיון שאין מקיפין. ד"מ:
ב סָעִיף ב ס"ב וי"א שמי כו'. עיין בגמ' שם ופסק הרמב"ם כמ"ד בלולב וכן מנהגינו כמ"ד בלולב דלמ"ד בערבה לא היינו מקיפין אלא ביום הז' כמ"ש מ"ד א' דערבה לא עבדינן שבעה זכר למקדש ולכן אין להקיף אלא בלולב. ר"ן. וסברא הראשונה ס"ל כמ"ד בערבה שהרי מ"ד בזקיפה איתותב שם צ"ל אף על גב דערבה לא עבדינן זכר למקדש כל ז' ההקפה עבדינן שאין ההקפה תלויה בערבה ולהרמב"ם והר"ן צ"ל דאף על גב דמסיק דבנטילה לא בהקפה רק חיבוט וניענוע כמ"ש הריטב"א ורב יוסף איתותב אבל למ"ד בלולב לא איתותב: וביום שביעי כו'. הוא למ"ד בערבה וע"ל סימן ס"ג וע' ב"ח בשם רש"ל: מי שאירע כו'. דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ועתוס' מ"ה א' ד"ה תקעו כו' והוא בשעת הקפה וע' ב"ח:
ג סָעִיף ג ס"ג יש מי כו'. עט"ז וכ"ה בטור. ונראה למ"ד בערבה עושין אף שאין יכול לעשות כמו במקדש שמקיפין בלא ערבה כנ"ל וכמ"ש ב"ח ה"ה שאומרין הושענא בשבת אבל למ"ד בלולב שצריך לעשות כמו במקדש ושם אומרים בשעת הקפה כמ"ש במתני' שם וזהו ראיית רש"י שכתב שמי שאין לו לולב לא יקיף וראיה משבת שאין מקיפין ור"ל אלמא לא עבדינן אלא כמו במקדש:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.