Yoreh De'ah 388 שולחן ערוך, יורה דעה שפח

גודל הטקסט

א אָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.

S T BH PT GRA

ב מִבָּעֵי לֵהּ לְאָבֵל לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּהּ לְכַוּוֹנֵי לִבֵּהּ לַתְּפִלִין שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, אֲבָל בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד וּבְכִי לֹא מַנַּח לְהוּ.

GRA
נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
ש״ך Shach

סָעִיף א

א סָעִיף א ואחר שהנץ כו'. ויש פוסקים דאינו אסור אלא ביום ראשון וביום ב' מותר מיד אפי' קודם הנץ החמה וכ"פ הב"ח. ואם שמע שמועה קרובה דינה כיום קבורה דאסור להניח תפילין. כן משמע מדברי הרמב"ן והמחבר לקמן סי' ת"ב ס"ב וכ"פ בתשו' משאת בנימין סימן פ"ב ופשוט הוא:

ט״ז Taz

סָעִיף א

א סָעִיף א אסור להניח תפילין. גם ביום שמועה קרובה אסור להניח תפילין כ"כ הרמב"ן וב"י מביאו לקמן סימן ת"ב:

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א סָעִיף א ראשון. כתב הט"ז דגם ביום שמועה קרובה אסור להניח תפילין כן כתב הרמב"ן ומביאו ב"י לקמן סימן ת"ב עכ"ל:

ב סָעִיף א החמה. כתב הש"ך ויש פוסקים דאינו אסור אלא ביום ראשון וביום ב' מותר מיד אפי' קודם הנץ החמה (כשיאיר היום) וכ"פ הב"ח עכ"ל (ועיין בה"י):

פִּתְחֵי תְשׁוּבָה Pitchei Teshuva

סָעִיף א

א סָעִיף א אסור להניח . עבה"ט בא"ח סי' ל"ח סק"ד שכתב בשם מהריט"ץ בחידושיו פ' א"מ דדוקא יום המיתה שהוא יום הקבורה פטור מתפילין יום ראשון אבל כשהמיתה יום אחר והקבורה יום אחר חייב בתפילין אפילו ביום ראשון עי"ש ועי' בדגמ"ר שהביאו ג"כ והשיג עליו והעלה דאפילו אם הוא יום קבורה לחוד אסור בתפילין עי"ש ועיין בשו"ת זכרון יצחק סי' ב' שכתב שגם אביו הגאון בעל משנת חכמים השיג על דעת מהריט"ץ הנ"ל ע"ש:

ב סָעִיף א ביום ראשון. עבה"ט וכתב בספר אליה רבה בא"ח סי' ל"ח סק"ד דיש להסתפק באם שמע אחר שהתפלל ערבית דקי"ל לעיל סוס"י שע"ה דאותו יום אינו עולה ומונה מיום המחרת אי מניח תפילין ביום שני שנקרא לו ראשון ומדברי הט"ז לקמן סי' ת"ב סי"א משמע דמניח תפילין עכ"ד ועי' בס' חומות ירושלים ס' רס"ד שכתב דשם לא משמע כן ודעתו שיניח בלא ברכה ויכסה אותם ע"ש:

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף א

א סָעִיף א אבל כו' ואחר כו'. וכן משמע בפ"ב דסוכה (כ"ה ב') ועמ"ש בא"ח סי' ל"ח:

סָעִיף ב

ב סָעִיף ב מיבעיא כו'. כמש"ש (בסוכה שם) לענין סוכה: (ליקוט) מיבעי כו'. כמ"ש (שבת י"ב א' וש"מ) חייב אדם למשמש כו'. תה"א (ע"כ):

ג סָעִיף ב אבל בשעת כו'. כמש"ש שנאמר פאר וערש"י שם:

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top