א אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן, אִם הוּא יוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה, הָוֵי דְּאוֹרַיְתָא; וּשְׁאָר הַיָּמִים, מִדְּרַבָּנָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשִׁבְעָה מֵתִים הַמְּפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁכֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם, אֲבָל אוֹתָם שֶׁהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שע"ד, אֲפִלוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הֵם מִדְּרַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן דְּמִיתָה וּקְבוּרָה הָוֵי דְּרַבָּנָן בְּכָל הַמֵּתִים.
א סָעִיף א יום מיתה וקבורה. לאפוקי מת ביום א' ונקבר למחר או שמועה קרובה:
ב סָעִיף א וי"א שאף אבילות כו'. בטור סיים אלא אנינות לחוד ביום ראשון דהוה דאורייתא ואנינות לחוד ואבילות לחוד האסור בזה מותר בזה ואונן אינו אסור ביום ראשון מן התורה אלא באכילת קדשים ומעשר שני ועוד החמירו בו חכמים בדברים המפורשים בפרק מי שמתו עכ"ל פי' אונן הוה ביום המיתה אפילו אחר שנקבר לענין אכילת קדשים ומעשר שני כדאיתא בפרק טבול יום (זבחים דף ק') וחכמים החמירו בו קודם שנקבר לענין אכילת בשר ויין ותשמיש ופטור מכל המצות והיינו מטעם שמתו מוטל לפניו לקברו ואז מותר בנעילת סנדל ורחיצה וגילוח וכל מה שאסור משום אבילות דלעיל עד שיסתום הגולל ואז מותר בבשר ויין וחייב בכל המצות זולת תפילין ביום ראשון ומ"ש הטור האסור בזה מותר בזה לאו כללא הוא דהא תשמיש אסור בשניהם אלא על שאר החילוקים שזכרנו אמר כן:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.