א הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו הרבה. הרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח שנה לכ"ח שנה והתקופה בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבוקר מברך ברוך עושה מעשה בראשית וכן מברך ג"כ כשרואה לבנה בטהרתה וכוכבים במשמרותם ומזלות בעתם וזה לשון הרמב"ם ז"ל כשתחזור הלבנה בתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן כשיחזרו כל כוכב מהן הנשארים לתחלת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצות המזרח על כל אחד מאלו מברך עושה מעשה בראשית:
א סָעִיף א הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית וכו' בפרק הרואה (ברכות נט.) והתוס' (שם) כתבו שאומר בא"י נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית אבל הרי"ף והרמב"ם כתבו כמ"ש רבינו ולדברי הכל אין חתימה בברכה זו:
ב סָעִיף א ואסור להסתכל בו הרבה בפרק אין דורשין (חגיגה טז.) כל שאינו חס על כבוד קונו מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת ובתר הכי אמרינן דהמסתכל בקשת עיניו כהות ומפרש רבינו דלא מתסר אלא דוקא להסתכל בו הרבה וכ"כ הרד"א וז"ל נשאל הרא"ש איך מסתכלין בקשת כשמברכין דהא אמרינן המסתכל בקשת עיניו כהות והשיב דאין מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור עכ"ל:
ג סָעִיף א הרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח שנה לכ"ח שנה וכו' וכן מברך ג"כ כשרואה לבנה בטהרתה וכו' בפרק הרואה (ברכות נט:) והגהות מיימון פירשו בשם הערוך חמה בתקופתה ולבנה בטהרתה וכו' בימות הגשמים בימים שהיו ג' ימים מעוננים ולא נראית חמה וכוכבים צריכים לברך עליהם בעת שיתראו וזולת זו העת לא עכ"ל:
א סָעִיף א הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו בפ' הרואה (ברכות דף נ"ט) מאי מברך ברוך זוכר הברית במתניתא תנא ר"י בנו של ר"י בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו א"ר פפא הלכך נמרינהו לתרווייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו וכבר הסכימו התוס' והשותים מימיהם דכל הברכות שהוזכרו בפרק הרואה צריך שם ומלכות דלא כהראב"ד כדלעיל בסי' רי"ח. וכבר היו טועים ונוהגים להפך הברכה ולומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו בא"י זוכר הברית והאריך מהרש"ל מאיזה מקום בא להם טעות זה ואין לבטל הזמן כיון שמפורש בתלמוד ובפוסקים דברכה זו אית בה פתיחה ולא חתימה ככל ברכות קצרות שהן הודאה ושבח מה לנו בטועים:
א סָעִיף א הרואה הקשת אומר בא"י אלהינו מלך העולם זוכר הברית וכו' ז"ל מ"ו ותימא על מה שנהגו לומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו בא"י זוכר הברית. ולכל הפוסקים אין חתימה בברכה זו. ונ"ל שטעו במה שראו בתלמוד שאומר א' ריב"ל הרואה קשת בענן אומר ברוך זוכר הברית במתניתא תנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא הילכך נמרינהו לתרווייהו ופירשו לומר מתחלה נאמן בבריתו וקיים במאמרו כדברי הברייתא ואח"כ יאמר בא"י זוכר הברית ודוגמת חתימת ברכות ר"ה שמסיים בא"י זוכר הברית וטעות הוא כי בודאי יש ברכה בפתיחה ולא בחתימה שהרי אינה סמוכה לחבירתה ודו"ק. ועוד האריך לפרש מהיכן נתפשט הטעות אבל העיקר דבריו כתבתי:
ב סָעִיף א ואסור להסתכל בו הרבה לפי שמראה כבוד ה' כנאמר ביחזקאל ואחז"ל המסתכל בקשת עיניו כהות. והשיב הרא"ש דאין מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה עכ"ל. וכן מפרשו רבינו כמ"ש ואסור להסתכל בו הרבה:
ג סָעִיף א והתקופה בתחילת ליל ד' ובגמרא איתא שאז החמה במזל שבתאי ולשון הגמרא בפרק הרואה (ברכות דף נט ע"ב) ת"ר הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה מעשה בראשית ורבינו מביא הברייתא ואינו מפרשה נ"ל שסומך על פירושו של הרמב"ם שמביא רבינו מיד שמפרש לבנה בטהרתה כשהיא במזל טלה וכן כוכבים ומזלות. ומיהו מדלא כתב רבינו ופירש הרמב"ם וכן נמי מדמשנה לשון הברייתא וכתב במקום לבנה בגבורתה לבנה בטהרתה נראה שמפרש ג"כ כפירוש הערוך והביאוהו הב"י שכתב בו ב' פירושים ע"ש:
ד סָעִיף א כשרואה לבנה כשהשמים זכים וצחים. וכן כוכבים ומזלות אז מברך עליהם. אך מ"ש הג"מ בשם הערוך פי' חמה בתקופתה שלא נראית החמה בשלשה ימים בזה ודאי אינו מפרש רבינו כפירושו ודע שהערוך מביא בערך חמה פי' חמה בתקופתה כפי' שאמר אביי בפרק הרואה (ברכות דף נ"ט) שמביא רבינו ועל פי' השני שמביא הב"י שכתב הג"מ בשם הערוך מסיים בערוך לשון זה הירושלמי אמר רב הונא הדא דאת אמר בימות הגשמים ולאחר ג' ימים שנאמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים עכ"ל. וראיתי בירושלמי פרק הרואה דף י"ב ע"ד דמשמע שפליג בזה על תלמודא דידן במה שאמר אביי פי' של חמה בתקופתה הנאמר בגמרא ופירשו כמו שהעתקתי. ועתה פי' של הערוך הוא של הירושלמי ופי' של הרמב"ם הוא של תלמוד בבלי:
ה סָעִיף א לא לצפון ולא לדרום אלא יהיה עומד בשוה עם משוה היום וכ"כ מהרי"ל (ומי שנעשה בנו בר מצוה יברך בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה וטוב לברך בלא שם ומלכות רמ"א. וכ"כ מהרי"ל בשם המרדכי וכן נהגו ובב"ר ריש פרשת תולדות יצחק בשם ר' אליעזר ד"מ). ושייך לעיל בסימן רכ"ה):
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.