א כשבא הנגזל ליפרע מן הגזלן מה שהפסיד לו בקרקע או הפירות שאכל אינו גובה אלא מבני חרי דהוי ליה כמלוה על פה בד"א כשלא עמד בדין אבל אם עמד בדין ונתחייב לו לשלם ההפסד והפירות ואח"כ מכר גובה מנכסים משועבדים אבל אם לא עמד בדין על שניהם אפי' עמד על אחד מהן אינו מועיל לו לשני להיותו טורף ממשעבדי וכן נמי אם גזלוה מהגזלן מחמתו שחייב להעמיד לו שדהו אם עמד בדין ואח"כ מכר גובה הנגזל ממה שמכר:
ב גזל והשביחה והנגזל בא לטרפה שמין לו השבח וידו על התחתונה אם השבח יותר מההוצאה אינו נוטל מהנגזל אלא ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה כשיעור שבח:
א סָעִיף א כשבא הנגזל ליפרע מהגזלן מה שהפסיד לו בקרקע או הפירות שאכל אינו גובה אלא מבני חרי וכו' עד גובה הנגזל ממה שמכר מפורש בסוגיא בפ"ק דמציעא (יד:):
ב סָעִיף ב גזל והשביחה והנגזל בא לטרפה שמין לו השבח וידו על התחתונה כו' כן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ט' מהלכות גזילה וכתב הרב המגיד זה מוכרח בפ"ק מכח הסוגיא ופשוט הוא.
א סָעִיף א כשבא הנגזל ליפרע מן הגזלן כו' כן מבואר בסוגיא דפ"ק דב"מ ד" י"ד וט"ו ע"ש: דהו"ל כמלוה ע"פ פי' אע"פ שהיא מלוה הכתובה בתורה מ"מ אינו טורף מלקוחות אף שקנו אחר הגזילה דלית להו קלא אבל אם כבר עמד בדין מעשה ב"ד יש לו קול וכמ"ש סי' ע"ט ע"ש: ואח"כ מכר כו' פי' קרקעות שלו: אם גזלוה מהגזלן מחמתו פי' ממזלו לאפוקי אם היתה מכת מדינה וה"ה שאנסו אנס להראות לו שדותיו והראה גם את זה דבזה ג"כ חייב להעמיד לו שדהו וכמש"ר סי' שע"א:
ב סָעִיף ב גזל והשביחה כו' כ"כ הרמב"ם פ"ט מהל' גזילה: אינו נוטל מהנגזל אלא הוצאה ואין לו שום שבח דדוקא גבי מטלטלים דמדאורייתא גזלן קנה בשינוי דלא הדר הילכך תקנו רבנן דיקנה הגזלן מיהא השבח אפי' בשינוי דהדר מפני תקנת השבים וכמ"ש לעיל ר"ס שס"ב אבל גבי קרקע דאינה נגזלת לא עביד תקנת' עכ"ל הרא"ש והביאו ב"י בסי' שאחר זה:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.