א מפני שהבהמה דקה דרכה לרעות בשדות אחרות והיזקה מצוי תקנו חכמים שלא יגדלנה האדם במקום שדות וכרמים אלא ביערים ואפילו בבית אסור ואפילו שאינה שלו והחמירו בה כדי להרחיק מההיזק שאסור לאדם שיזיק את חבירו ומיהו עיקר תקנה זו לא נתקנה אלא על ארץ ישראל אלא דקאמר בגמרא שבבל יש לה דין ארץ ישראל לדבר זה וי"א דבכל מנהגי דילן בתר בבל גרירינן ולדידן נמי אסור ונראה דבהא לא גרירינן בתר בבל דטעמא דאסור בבבל לפי שהיו שם רוב שדות ישראל וכיון דהשתא ליתא להאי טעמא שרי:
ב ואע"פ שאין מגדלין יכול להשהותה קודם לרגל וקודם למשתה בנו ל' יום:
ג והטבח לוקח ושוחט ולוקח ומשהה עד שישחוט מעט מעט ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר אלא לוקח ומשהה בביתו כדי שלא תזיק:
ד ורועה שעושה תשובה אין מחייבין אותו למכור הכל ביחד אלא מעט מעט:
ה אין מגדלין חזירים בכל מקום אפילו למשוח בהן עורות ואצ"ל לסחורה:
ו ואסור לגדל כלב רע אא"כ הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהן ובעיר הסמוכה לספר מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילה:
ז מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה אין מחייבים אותו למכרם ביחד אלא מוכרם מעט מעט:
א סָעִיף א מפני שהבהמה דקה דרכה לרעות בשדות אחרות והיזקה מצוי תקנו חכמים שלא יגדלנה אדם במקום שדות וכרמים אלא ביערים משנה בס"פ מרובה (בבא קמא עט:):ומ"ש ואפילו בבית אסור כן משמע שם בגמרא (פ.) דאפי' קשורה בכרעי המטה אסור: ומה שאמר ואפי' שאינה שלו כן דקדקו שם התוס' והרא"ש ז"ל והרשב"א כתב שיש לדחות אותם ראיות וכתב שי"א דדוקא ע"י אסור אבל ע"י רועה מותר והביאו ראיות לדבריהם:ומ"ש ומיהו עיקר תקנה זו לא נתקנה אלא על א"י מפורש במשנה שכתבתי בסמוך אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבא"י:ומ"ש אלא דקאמר בגמרא שבבל יש לה דין א"י לדבר זה שם א"ר יהודה א"ר עשינו עצמנו בבבל כא"י לבהמה דקה איכא דאמרו אמר רב הונא עשינו עצמנו בבבל כא"י לבהמה דקה מכי אתא רב לבבל ופרש"י מכי אתא רב לבבל. רבים המתיישבים שם מפני ישיבתו ל"א הוא בא ולמדנו להזהר בכך שראה שם רוב ישראל וישוב קבוע:ומ"ש וי"א דבכל מנהגי דידן בתר בבל גרירינן ולדידן נמי אסור:ומ"ש ולי נראה דבהא לא גרירינן בתר בבל דטעמא דאסור בבבל לפי שהיו שם רוב שדות לישראל וכו' דברי טעם הם:
ב סָעִיף ב (ג) ואע"פ שאין מגדלין יכול להשהותה קודם לרגל וקודם למשתה בנו ל' יום והטבח לוקח ושוחט לוקח ומשהה עד שישחוט מעט מעט ברייתא שם (עט:):ומ"ש ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר וכו' שם בברייתא גבי שאלו תלמידיו את ר"ג:
ג סָעִיף ד ומ"ש ורועה שעושה תשובה אין מחייבין אותו למכור הכל ביחד אלא מעט מעט ברייתא שם:
ד סָעִיף ה ומ"ש אין מגדלין חזירים בכל מקום משנה שם והתם בגמ' מפרש טעמא:ומ"ש אפילו למשוח בהן עורות וכו' כ"כ שם הרא"ש דהא דקתני אין מגדלים חזירים אפי' למשוח בהן עורות קאמר דאילו למכרן לעכו"ם אף מדאורייתא אסור כדתנן בפ"ו דשביעית ובפ' כל שעה (פסחים כג.) דריש לה מקרא:
ה סָעִיף ו ואסור לגדל כלב רע וכו' משנה בס"פ מרובה (בבא קמא פג:) לא יגדל את הכלב אא"כ קשור בשלשלאות ופרש"י את הכלב. מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו ע"כ ונראה שיש חסרון בלשון רבינו וצריך להגיה אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וכן מצאתי בספר מדוייק:ומ"ש ובעיר הסמוכה לספר מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילה ברייתא שם:
ו סָעִיף ז ומ"ש מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה אין מחייבין אותו למכרם ביחד וכו' ברייתא שם (פ.):
א סָעִיף א ואפי' שאינה שלו פי' אע"פ שאמרו אין אדם חוטא ולא לו ה"מ בבהמה גסה אבל בבהמה דקה שאסרו אפי' בבית לגדל אין חילוק מפני דשלא בידיעתו תצא ותזיק: דקאמר בגמרא שבבל יש לה דין א"י שם דף פ' אמרי' עשינו עצמנו בבבל כא"י לבהמה דקה מכי אתי רב לבבל ופירש"י שרב למדנו דין זה כיון שראה שם רוב ישראל וישוב קבוע וזש"ר דטעמא דאסור בבבל לפי שהיו כו': ונראה דבהא לא גרירינן בתר בבל כו' גם כה"ג כ"ר בא"ח סי' קי"ז בדין טל ומטר בשם הרא"ש ע"ש:
ב סָעִיף ב קודם לרגל כו' ל' יום שם בברייתא ודרשו לה מקרא דכתיב אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח פי' שהיו קושרין בכרעי המטה עד שיבואו לקרנות המזבח לקרבן וה"ה לשמחת בנו מותר ע"ש:
ג סָעִיף ה אפי' למשוח בהן עורות דאילו למכרן לאכילה אפי' מדאורייתא אסור אשר"י וע' בי"ד סי' קי"ז וטעם שאסור לגדלן אפי' למשוח בהן עורות מפורש שם דף ס"ב ע"ש:
ד סָעִיף ו ואסור לגדל כלב רע שם במשנה ופירש"י מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו ע"כ ונראה דאם אסור בשלשלאות היינו טעמא שמותר כיון שהאשה רואה שהוא קשור אינה מתייראה מפניו: ובעיר הסמוכה לספר כו' שם דף פ"ג ע"א בברייתא וע' בש"ע מ"ש מור"ם ז"ל:
ה סָעִיף ז ומש"ר מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה שם דף פ' ת"ר גר שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה כו' וס"ל לרבי' דהברייתא נקט גר מפני שאין ישראל נחשדין לעבור תקנת חכמים אבל אי עבר אחד וגדלם והורישו לבנו גם א"צ למכרם בפעם א' ומש"ה סתם רבינו ולא כתב גר שהוריש:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.