Sefer HaChinuch 41 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ מא

א שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּמַדְרֵגוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת בַּעֲלוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ כג) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו. אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה שָׁם מְהַלֵּךְ בְּנַחַת וּבְיִרְאָה, עָקֵב בְּצַד גּוּדָל, וְכֵן נֶאֱמַר בַּמְּכִילְתָּא (יתרו שם).

ב מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ, לִקְבֹּעַ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ יִרְאַת הַמָּקוֹם וַחֲשִׁיבוּתוֹ, וְעַל כֵּן הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לִנְהֹג שָׁם קַלּוּת רֹאשׁ בְּשׁוּם עִנְיָן. וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהָאֲבָנִים לֹא יַקְפִּידוּ בְּשׁוּם בִּזָּיוֹן, שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת, אֶלָּא כָּל הָעִנְיָן לָתֵת צִיּוּר בְּלִבֵּנוּ בְּיִרְאַת הַמָּקוֹם וַחֲשִׁיבוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ הַגָּדוֹל, כִּי מִתּוֹךְ הַפְּעֻלָּה הַלֵּב נִפְעָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.

ג דִּינֵי הַמִּצְוָה, כֵּיצַד עוֹשִׂין הַכֶּבֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאו זֶה, וְצוּרָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מִמִּדּוֹת. (רמב"ם בית הבחירה ב יג)

ד וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וּפָסַע פְּסִיעָה גַּסָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁנִּגְלָה עֶרְוָתוֹ בְּמֵזִיד לוֹקֶה, וַעֲנָוִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ (תהלים לז יא).