Sefer HaChinukh 110 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ קי

א שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קְטֹרֶת כִּדְמוּת קְטֹרֶת, כְּלוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה הַרְכָּבָתוֹ עַל עִנְיַן אוֹתָם הַמִּשְׁקָלִים וִיכַוֵּן לְהַקְטִיר לְעַצְמוֹ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל לז) בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. וְנֶאֱמַר עָלֶיהָ (שם לח) אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיָּתָהּ לְהַקְטִיר עַצְמוֹ.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתוּב (במצוה קח) בְּאִסּוּר מְשִׁיחַת הַשֶּׁמֶן.

ג מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ה א) שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְהִתְלַמֵּד אוֹ לְמָכְרָהּ לַצִּבּוּר פָּטוּר, וְהָעוֹשֶׂה אֲפִלּוּ קְצָת מִמֶּנָּה כָּל זְמַן שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹתוֹ קְצָת לְפִי מִשְׁקֹלֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁחַיָּב. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם ו א) שֶׁהַקְּטֹרֶת הָיְתָה נַעֲשֵׂית בִּזְמַן הַבַּיִת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאִם חִסֵּר הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ אַחַת מִסַּמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִכְּרִיתוֹת [ה' כלי המקדש פ"ב]

ד וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁל אִסּוּר עֲשִׂיָּתָהּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה מִמֶּנָּה לְפִי מִשְׁקָלָהּ לְהָרִיחַ בָּהּ בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה. אֲבָל הַמֵּרִיחַ בָּהּ לְבַד וְלֹא עֲשָׂאָהּ, אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא דִּינוֹ כְּדִין כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ.