Sefer HaChinukh 134 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ קלד

א מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לֶאֱכֹל שְׁיָרֵי מְנָחוֹת, כְּלוֹמַר, אַחַר שֶׁהִפְרִישׁוּ מִמֶּנָּה מַה שֶּׁהָיוּ מַקְטִירִין בַּמִּזְבֵּחַ, שֶׁיֹּאכְלוּ הֵם כָּל הַשְּׁאָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ט) וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל וכו'. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (צו ב ט) מַצּוֹת תֵּאָכֵל, מִצְוָה. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כה ה), מִצְוָה, כְּלוֹמַר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא רְשׁוּת.

ב מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קב) בְּמִצְוַת וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה שֶׁכָּבוֹד הוּא לַקָּרְבָּן שֶׁיֹּאכְלוּהוּ מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמָם וְלֹא שֶׁיִּתְּנוּהוּ לַפְּחוּתִים לְאָכְלָם, וכו' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

ג מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות עב ב) שֶׁכָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ נִקְמָצוֹת, וּמַקְטִירִין הַקֹּמֶץ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִמִּנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו טז) וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. נִמְצָא שֶׁמִּנְחַת חִנּוּךְ וַחֲבִתִּין, וְכֹהֵן שֶׁהֵבִיא מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה נִשְׂרָפוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא נִקְמָצוֹת. הַכֹּהֶנֶת (סוטה כג א) מִנְחָתָהּ נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, דְּכֹהֵן דַּוְקָא אָמְרִינַן וְלֹא כֹּהֶנֶת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּמְנָחוֹת [ה' מעשה הקרבנות פ"י]

ד וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה. עָבַר וְלֹא אֲכָלָהּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.