Sefer HaChinuch 242 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ רמב

א שֶׁלֹּא לִנְטֹר – שֶׁלֹּא לִנְטֹר, כְּלוֹמַר שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלִּנְטֹר בִּלְבָבֵנוּ מָה שֶׁהֵרַע לָנוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּסְכִּים בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּל עַל מַעֲשָׂיו, אֲפִלּוּ בִּזְכִירַת חֶטְאוֹ בַּלֵּב לְבַד נִמְנַעְנוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא יט יח) לֹא תִטֹּר. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (קדושים ד יא) עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל נְטִירָה? אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ וְלֹא הִשְׁאִילוֹ, לְמָחָר אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ, אָמַר לוֹ הֵילָךְ, וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי מַגָּלְךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר וְלֹא תִטֹּר.

ב כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ כְּמִצְוַת הַנְּקִימָה הַקּוֹדֶמֶת.