א שֶׁלֹּא נִשְׁחַט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן – שֶׁלֹּא נִשְׁחַט בַּעֲלֵי מוּמִים לְשֵׁם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כב) לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיְיָ; וּלְשׁוֹן סִפְרָא (אמור ז א) לֹא תַקְרִיבוּ מִשּׁוּם בַּל תִּשְׁחַט. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ, מְפֹרָשׁ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ. אֲבָל אֵין לַחְשֹׁב אִסּוּר זֶה עִם הַנּוֹהֲגִים הַיּוֹם, לְפִי שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ בַּעֲוֹנֹתֵינוּ לִשְׁחֹט שָׁם קָרְבְּנוֹתֵינוּ.
Hebrew text: Vocalized edition (Sefer HaChinukh, 13th c., Public Domain).