א כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפני' לבית סאה ונטועות כהילכתן הרי זה נקרא כרם כרם דל שהו' נטוע ערבוביא אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם ואם לאו אינו כרם רבי מאיר אומר הואיל והוא נראה כתבנית כרמים הרי זה כרם אמר רבי יוחנן היא קרחת הכרם היא כרם שחרב קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעי כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו ר' זעיר' מחוי לחבריא תשע שורין מן שובע שובע נסב שורא פרא שורא לשתי שורה פרא שורה לערב נשתיירו שם עשרים גפני' נסב תרתיי מיכן ותרתיי מיכא חדא מיכא וחדא מיכא נשתיירו שם עשרים גפנים הדא דתנינן עשר גפנים לבית סאה נמצאו שתים כנגד שתים אחת יוצא זנב שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב את רואה כילו אחרת נטועה כאן כילו אחרת נטועה כאן כילו אחרת נטועה כאן ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב הדא אמרה שאין זנב לכרם גדול הדא פשיטא שאילתיה דרבי יוסי בר זמינא בשם רבי יוחנן את רואה כילו אחרת נטועה כאן נמצאו ששים וארבע על ארבעים ושמונה נסב תרתי מיכא ויהב לון הכא נמצאו ארבעים ושמונה על ארבעי' ושמונה חד ביניי עקר חד ביניי והב חד קדה שש עשרה על שש עשרה עבודתו בשמונה אמות מה את עבד לה הוא ועבודתו לתוך בית סאה או חוץ לעבודתו אין תעבדינה הוא ועבודתו בתוך בית סאה אשכח חסר תלת מאוון וארבעין ותמניא ואין תעבדינה חוץ לעבודתו אשכח יתר מארבע מאוון וחמשין ותרתיי וכמו פלגות ביחידיות הן אין תימר ברוצף לא תנינן אלא עשר גפנים לבית סאה הוי לא מצי תנייה הכורת מכוון והנוף אינו מכוון הרי זה כרם הנוף מכוון והכורת אינו מכוון אינו כרם היו דקות ואינן מכוונות העבי והרי הן מכוונות הרי זה כרם כיצד הוא יודע אם מכוונות הן מביא חוט ומותח אית תניי תני מבפנים ואית תניי תני מבחוץ אמ' רבי יונה מאן דאמר מבפנים בתוך טפח מאן דאמר מבחוץ צריך שיהא נוגע בהן שורה החיצונה שאינה מכוונת כנגד הכרתין נותנין לה עבודתה וזורע את המותר אמר רבי יוסי שאם היו זורעין בתוך ששה הכל אסור חוץ לששה הגפנים מותרות והכרם אסור ואיזהו כרם דל אמר רבי יונה דל בגפנים ועשיר בעבודות
ב כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות רבי שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרי' כרם ורואין את האמצעיות כילו אינן הלכה ב' אמר להן רבי שמעון אותם שאתם אומרי' רואין את האמצעיות כילו אינן הרי הן עיקרו של כרם אמר רבי חנניה הדא אמרה כשהיו שש כנגד שש אבל אם היו חמש כנגד חמש כל עמא מודיי שהן רואין את האמצעיות כילו אינן אמר רבי מנא הדא דתימר כשהיו חמש כנגד חמש אבל אם היו שש כנגד שש אילו את רואה את האמצעי' כילו אינן אילו אילו מהי הדא דתנינן רואין את האמצעיות כילו אינן אמר רבי הונא שמותר להדלותן על גבי גפנים אמר רבי מנא הדא מסייעא לההיא דאמר ר' יוסי אם היו זרעים בתוך ששה הכל אסור חוץ לששה גפנים מותרות והכרם אסור שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בשכונת קברות אמר רבי יונה ולא דמייא תמן מרווחין ורצפן יש להן שכונת קברות רצופין ורווחן אין עליהן שכונת קברות ברם הכא מרווחין ורצפן במחלוקת רצופין וריווחן דברי הכל ברם הכא מה פליגין בשבא ומצאן רצופין רבי שמעון אומר אומר אני גל נפל עליהן ורצפן ורבנן אמר מרווחין הן ורצפן
ג חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה רבי ליעזר בן יעקב אומר אם היה מפלש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמי' זורעין בתוכו ואם לאו הרי הוא כגת הגת שבכרם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה זורעין בתוכה דברי רבי ליעזר וחכמים אוסרין שומרה שבכרם גבוה עשרה ורחבה ארבעה זורעין בתוכה ואם היה סער כותש אסור ד' גפן שהיא נטועה בגת או בנקע נותנין לה עבודתה וזורע את המותר רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם והבית שבכרם זורעין אותו הלכה ג' עד שיהא מבריק כדי הוא ועבודתו מן מה דתני מודין חכמים לר' ליעזר בן יעקב בחריץ מבריק כדי הוא ועבודתו הוי כן רבי ליעזר בן יעקב סבר מימר אפי' אינו מבריק כדי הוא ועבודתו מה פליגין בשהיו שתי שורות מיכן ושתי שורות מכאן אבל אם היתה שורה אחת מיכן ושורה אחת מיכן מכיון שהוא מגיע כנגד שלש גפנים בטל הכרם תני פחות מיכן אסור דל כן מה אנן אמרין עשרה אסור תשעה לא כל שכן אלא מהו פחות מיכן לרוחב דל כן מה אנן אמרין יעשה כסתום ותהא מותר ויעשה כסתום ויהא מותר לא כן תני שרשי פיאה נכנסין לתוך ארבע אמות שבכרם למטה משלשה טפחים הרי אילו מותרין שנייא היא שאויר הכרם מקיף אמר להן רבי ליעזר בן יעקב אין אתם מודין לי שעמוק כגבוה אלא שאויר הכרם מקיף מסתברא רבי ליעזר מודה לרבי ליעזר בן יעקב רבי ליעזר בן יעקב לא יודי לר' ליעזר רבי ליעזר יודי לרבי ליעזר בן יעקב שעמוק כגבוה ר' ליעזר בן יעקב לא יודי לרבי ליעזר שאויר הכרם מקיף רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך שיהא שם חלל ארבע אמר רב שמואל בר רב יצחק הדא דתימר בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם חלל ארבעה רבי חלפתא בן שאול אמר צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן אמר ר' יוסי הדא דתימא בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלה משלשה ועד ארבעה היא מתני' פחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה משלים ארבעה זרע מיד רבי אבין בשם שמואל ובבתי כלאים הוחבאו בית שמחביאי' בו את הכלאים
ד הנוטע ירק בכרם או המקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים אימתי בזמן שהן נטועות ארבע על ארבע או חמש על חמש היו נטועות על שש שש או על שבע שבע הרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח עגולות לא מרובעות הלכה ה' רבי יוסי בן חנינא אמ' והוא שזרע כנגד האמצעית ר' אבין בשם שמואל והוא שתהא האמצעי עגולה ירק היך עבידא שובע שורין מן שובע שורין צא מהן ארב' גפנים לארבע זויות הכרם נשתיירו שם ארבעים וחמש גפנים הדא היא דתנינן הרי היא מקדש ארבעי' וחמש גפנים אימתי בזמן שהן נטועו' ד' על ד' או חמש על חמש הדא מסייעא לר' זעירא דר' לעזר אמר שמונה חוץ ממקום כרתון היו נטועות שש על שש או שבע על שבע הדא מסייעא לר' לעזר דר' לעזר אמ' מד' אמות ועד שמונה אסור ומקדש משמונה ועד שש עשרה אסור ואינו מקדש
ה הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור הלכה ו' רבי יוסי בר חנינא אמ' בפועל שנו בעל הבי' שהוא עסוק במלאכתו עשו אותו כפועל בעל הבית שקיי' ירקות שדה בכרם אסורין בין לו בין לאחר פועל שקיים ירקות שדה בכרם אסור לו ומותר לכל אדם וקשיא אם אסור לו יהא אסור לכל אדם אם מותר לכל אדם יהא מותר לו אלא כרבי שמעון דאמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אף על גב דרבי שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו מודה הוא הכא שאסור לו בעלה קטן אחד אבל אם ליקט הוא אסור בין לו בין לכל אדם ואם הוסיף במאתים אסור דבי רבי ינאי משערין בהדין ירבוזה כיצד הוא בודק רב ביבי בשם רבי חנינה לוקט אחד ומניח אחד מה שזה פוחת זה מוסיף
ו היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר סיערתו הרוח לפניו רבי עקיבה אומר אם עשבים יופך ואם אביב ינפץ ואם הביאה דגן ידלק הלכה ז' אמר רבי לעזר מתני' בעומד בשדה לבן וסיערתו הרוח לשדה כרם רבי זעירא בעי מה איתאמרת בעומד או אפילו עומד אין תימר בעומד בלבן הא בשדה כרם לא אין תימר אפי' עומד היא הדא היא הדא נישמעינה מן הדא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון הזורע וסיערתו הרוח לאחוריו מותר מפני שהוא אונס מה נן קיימין אי בעומד בשדה כרם עובד עבודה ואת אמר מותר אלא כי נן קיימין בעומד בשדה לבן וסיערתו הרוח לשדה כרם ר' זעירא רבי שמעון בן לקיש בשם ר' הושעיא אם עשבים יופך הכל מותר אם אביב ינפץ הקשין מותרין והדגן אסור אם הביאה דגן תדלק הכל אסור רבי יוחנן אמר הכל אסור מהו הדה דתנינן אם עשבים יופך אם אביב ינפץ אם הביאה דגן תדלק כההיא דתנינן תמן הערלה וכלאי הכרם את שדרכו לישרף ישרף את שדרכו ליקבר יקבר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן לקיש פעמים שהקשין מותרין והדגן אסור פעמים שהקשין אסורין והדגן מותר היך עבידא זרע בהיתר וסיכך על גביו הקשין מותרין והדגן אסור זרע באיסור והעביר את הסכך הקשין אסורין והדגן מותר רבי זעירא בעי ניחא הקשין מותרין והדגן אסור הקשין אסורין והדגן מות' גדל מתוך איסור ואת אמר מותר רבי זעירא כדעתיה דאמר ר' זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור
ז המקיים קוצים בכרם רבי ליעזר אומר קידש וחכמים אומרי' לא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין האירוס והקיסוס ושושנת המלך וכל מין זרעים כלאים בכרם הקנבס רבי טרפון אומר אינו כלאים וחכמים אומרי' כלאים והקינרס כלאים בכרם הלכה ח' א"ר אבהו טעמא דר' ליעזר שכן מקיימין אותן לגמלים בערביא האירוס אירסיה הקיסוס קיסוסא ושושנת המלך קרינטון הקני' והאגין והוורד והאטדין מין אילן ואינן כלאים בכרם השיפה והחיטין והגמי ושאר כל הגדלין באפר מין דשאים ואינן כלאים בכרם והתני רבי הושעיה אילו הן מיני דשאים הקינרס והחלמה והדמוע והאטד תמן לברכה וכאן לכלאים אמר ר' יוסי הדא אמרה אתרוג אע"פ שאת או' עליו בורא פרי העץ את אמ' על התמורו' שלו בורא מיני דשאים הצלף בית שמאי אומרי' כלאים בכרם ואינו כלאים בזרעים בית הלל אומרי' אינו כלאים לא בכרם ולא בזרעים הכל מודין שהוא חייב בערלה תני רבי חיננא בר פפא את שהוא עולה מגזעו מין אילן משרשיו מין ירק התיבון הרי הכרוב הרי הוא עולה מגזעו כאן בודאי כאן בספק הדרן עלך כרם שחרב
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.