א יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה המלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמי' אוסרין יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה כו' ענוש כרת ואת אמר הכין אמר רבי הילא לפחות מכשיעורין נצרכה תענו את נפשותיכם יכול ישב לו בחמה ובצינה כדי שיצטער תלמוד לומר כל מלאכה לא תעשו מלאכה אסרתי לך במקום אחר ועינוי אסרתי לך במקום אחר מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר עינוי שחייבין עליו כרת ואילו הן אילו הפיגולין והנותרין מניין לרבות את הטבלין תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה מרבה אני את הטבלים שהן במיתה ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר תלמוד לומר תענו את נפשותיכם ריבה דבר אחר תענו את נפשותיכם דבר שהוא עינוי אב בית נפש ואי זו זו זו אכילה ושתייה משם רבי ישמעאל אמרו נאמר כאן תענו את נפשותיכם ונאמר להלן ויענך וירעיבך מה עינוי שנאמר להלן עינוי רעבון אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה אמר רבי תנחומא ואחד מוסף ברחיצה רבי זעורה בר חמא רבי יוסי בי רבי חנינא בשם רבי יהושע בן לוי בתענית ציבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפ' ומעביר את המפה על פניו רבי יונה תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה והא תני אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש הורי רבי בא כהן תנייא הורי רבי אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור בסיכה כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש והא תני ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה אמר רבי יוחנן לית כאן סך אמר רבי אבמרי לית כאן סך לית כאן שותה דל כן דבר שהוא בא משני לווין מצטרף מניין שהוא מחוור בעשה אמר רבי אלעזר בשם רבי סימיי לא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין לחי הוא אסו' כל שכן למת ואיזה דבר שמותר לחי ואסור למת הוי אומר זו סיכה ובנעילת הסנדל תני כל אילו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ וכן באבל וכן במנודה אית תניי תני יוצאין באמפליא ביום הכיפורים ואית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא מאן דמר יוצאין באמפליא של בגד ומאן דמר אין יוצאין באמפליא של עור רבי יצחק בר נחמן סלק לגבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא רבא נפק לגבי לבוש סוליסה אמר ליה מה הוא דין אמר ליה איסתניס אנא רבי שמואל בר נחמן סלק לגביה ר' יהושע בן לוי בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה אמר ליה מה הוא דין אמר ליה איסתניס אני רבי סמיי חמונה נפיק בלילי תעניתא לבוש סוליסה חד תלמיד מן דרבי מנא הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה אמר ליה אן מן הדה אמר ליה מן דרבי יהושע בן לוי הוא אמר ליה רבי יהושע בן לוי איסתניס הוה ובתשמיש המיטה אתי חמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין רבי יעקב בר אחא רבי ייסה בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המטה רב הונא אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום הוו בעיין מימר ובלבד מאשה רבי יונה ורבי יוסא תרוויהון אמרין אפילו מדבר אחר והא תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים לית הדא פליגא אדרבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המטה פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל והא תני מעשה בר' יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח המלך על שם מלך ביופיו תחזינה עיניך הכלה מפני איבה והחיה תנעול את הסנדל דברי ר' אליעזר הוינן סברין מימר על סופה אשכח תני על כולהון
ב האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלין מצטרפין לככותב' וכל המשקי' מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין הלכה ב' אמר רבי יוסה זאת אומרת שצריך למעך את חללו דל כן ניתני כמוה וכגלעינתה ומחללה תני רבי שמעון בן אלעזר ככותבת נמרית תני מלא לוגמיו מה ופליג מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת תני משם בית שמאי מלוא לוגמיו ברביעית רבי חייה בר אדא בעא קומי רבי מנא ולמה לא תנינתה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל אמר ליה מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית
ג אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ושתה ועשה מלאכה חייב שתי חטאות אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצות הלכה ג' למה שתייה בכלל אכילה אין אכילה בכלל שתייה מניין שהשתייה בכלל אכילה רבי יונה שמע לה מן הדא על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה נן קיימין בדם שקרש הא תני דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה והתני המחה את החלב וגמייו הקפה את הדם ואכלו אם יש בו כזית חייב מה עבד לה ר' יונה אינו אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמאו טומאת משקה חזר ר' יונה שמע לה מן הדא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך מה נן קיימין אם בטועם טעם יין לתוך התבשיל והלא טעם יין לפגם הו' אלא כי נן קיימי' כמות שהו' והתור' קראת אותו אכילה רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילי' אורזנייא וגומננייא כל הטפל לאכילה כאכילה היא ר' יוסה שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמרון חברייא קומי ר' יוסה אמור דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתי' אמ' לון ר' יוסי אילו מי שהיו לפניו שני ככרי' ואמ' שבוע' שלא אוכל ככר זה וחזר ואכלן שניהן כאחת שמא אינו חייב שתי' ר' חנניה בשם רבי פינחס שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה אבל אם אכל אוכלין שהן ראויין לאכילה שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב לא שבועה שלא אוכל אמר ניחא כמתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל כרבי דו אמ' שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ר' חיננה שמע לה מן הדא האוכל ושותה בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת רבי אבא מרי שמע לה מן הדא לא אכלתי באוני אלא שתיתי ניחא כמ"ד שבועה שלא אוכל ושתה ברם כמ"ד שבוע' שלא אשת' ואכל שתייה בכלל אכילה אי' אכילה בכלל שתייה ואית דבעי מישמעינה מן הדא לא תוכל לאכול בשעריך וגו' תירושך זה היין יצהרך זו סיכה והתורה קראת אותו אכילה ואינו מחוור אין תימר מחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה א"ר יוסה בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שני טהור שנכנס לירושלם ויצא ומניין שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג גר"ש בהי"ל קדמיית"א מניין שהיא מחוור בעשה רבי לעזר בשם רבי סימיי לא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי לחי הוא אסור לא כל שכן למת אי זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זה סיכה אזהרה למלאכת היום כל מלאכה לא תעשו עונש והאבדתי את הנפש ההיא אזהרה לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תעונה עונש ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב רבי שמעון בן לקיש בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה אלא לא תאכל כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת אמר רב הושעיה השמר פן ולא תעונה הא תלת אזהרן אמר רבי חונה השמר באותה האמירה שאמרתי לך השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' תני רבי חייה לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך הייתי למד מן העינוי מה אם העינוי הקל חייבין כרת מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו מה עונש שנאמ' במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו א"ר זעורה הדא אמרה למידין גזירה שוה אפי' מופנה מצד אחד א"ר יודן ולא דר' עקיבה היא דר' עקיבה אמר למדין מגזירה שוה אף על פי שאינה מופנה תני רבי אליעזר בן יעקב אומר נאמר בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי הקיש מלאכ' לעינוי מה מלאכ' שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת ר' אבהו בשם רבי יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה ר' אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומ' לוקה ר' אבהו בשם ר' יוחנן המגמא חומץ של תרומה לוקה המגמע חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ר' או' אומ' אני שהו' משלם קרן וחומש ר' ירמיה בשם ר' אמי מודין חכמי' לר' במגמע חומץ של תרומ' לאחר טיבלו משלם קרן וחומש שהחומץ משיב את הנפש תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורי' ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין רבי יוחנן פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין קודם לשנה קודם לשתים משלימין עד איכן רבי אחא רבי חיננה רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן חלפתא כבן תשע וכבן עשר
ד עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיאין אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי הלכה ד' בתחילה תוחבה ברוטב אם שבה נפשה הרי יפה ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור שתי עוברות באו לפני רבי טרפון שלח לגבון תרין תלמידים אמ' לון אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא אמרין לקדמייא ושדך וקרוי עלוי מבטן אמי אלי אתה אמרין לתיניינא ולא שדך וקרון עלוי זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא רופא אומר יכול הוא וחולה אומר אינו יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע רבי אבהו בשם רבי יוחנן נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת
ה מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו רבי מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר רבי מתיה בן חרש החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות שכל ספק נפשות דוחה את השבת ו' מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו מניין שמאכילין אותו דבילה וצימוקין של תרומה מן הדא ויתנו לו פלח דבילה ושני צימוקים רבי חונה אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד ברעבון אכלן ר' יוחנן מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי וקרון עלוי החכמה תחיה בעליה תני מאכילין אותו את הכל בקל נבילה ותרומ' מאכילין אותו מתרומה טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית חלה וערלה צריכה אמר רבי יוסה קשיתה קומי רבי בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות הלכה ה' סימני כלב שוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין והכלבים נובחין בו ויש אומרים אף הוא נובח ואין קולו נשמע מה עיסקיה דהדין כלב שוטה רב ושמואל חד אמר רוח תזזית עולה עליו וחורנה אמר אשה עושה כשפים ובודקת בו גרמני עבדיה דרבי יודן נשייא נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה שעקצו חוורבר וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה מניין שספק נפשות דוחה את השבת רבי אבהו בשם רבי יוחנן אך את שבתותי תשמרו מיעוט אית דבעי מימר אמרה תורה חלל עליו שבת והוא יושב ומשמר שבתות הרבה ר' זעורה ר' חייה בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוי' וישר' אחד דר בתוכו ונפלה בו מפולת מפקחין עליו בשביל ישר' שלשם עד איכן תרין אמורין חד אמ' עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים ומאן דאמ' עד טיבורו בהוא דהוה בכין תני הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל הרי זה שופך דמי' תני כל דבר שהוא של סכנה אין או' יעשו דברי' בגוי' ובקטני' אלא אפי' בגדולי' בישר' מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן אמר הניחו לגבאי שיגבה את חובו מיד קשר עליו הענן וכיבהו ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר אמרו חכמים לא היה צריך לעשות כן חד נפתיי הוה מגיריה דרבי יונה נפלת דליקתא במגירותיה דרבי יונה אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה ולא שבקיה רבי יונה אמר ליה בגדך מדלי אמר ליה אין ואישתיזב כולה רבי יודן דכפר אמי פרס גולתיה על גדישא דנורא ערקה מיניה
ו חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשוב' התשובה מכפרת על עבירות הקלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר הלכה ו' תמן תנינן ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים יום הכיפורים מכפר ועל שאר עבירות שבתורה קלות וחמורות זדונות ושגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתו' ומיתות בי' דין שעי' המשתלח מכפר לא היא קלות עשה ולא תעשה לא היא חמורות כריתו' ומיתות בית דין רבי יודה אומר כיני מתניתא הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן אילו הן הקלות עשה ולא תעשה אילו הן החמורות כריתות ומיתות בית דין כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן אף שעיר המשתלח מכפר ניחא לא הודע הודע לא כן תנינן חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטורי' אמר ר' בון בר חייה בין שנתודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן ולמה לא אמ' בשלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה ואפילו לא נתודע לו בהן יום הכיפורים מכפר תמן תנינן על אילו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי ולא כבר כיפר י"ה רבי שמעון בשם ר' לוי סוכייה במורד ביום הכיפורים היא מתניתה עשה אף על פי שלא עשה תשובה לא תעשה ר' שמואל בשם ר' זעירא והוא שעשה תשובה
ז האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו ט' את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורי' מכפ' ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו' י' אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר מקוה ישראל יי' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל האומר אין עולה מכפרת אין עולה מכפרת עלי מכפרת היא אי איפשי שתכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו אין יום הכיפורים מכפר מכפרת היא אי איפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כורחו אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך והעולה מכפרת על הירהור הלב מה טעמא והעולה על רוחכם היו לא תהיה אמר ר' לוי והעולה על רוחכם היו לא תהיה וכן איוב אומר והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם וגו' הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב רבי או' על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו רבי זבידא אמר רבי יסא מקשי מיסבור סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה רבי אשיין רב יונה ר' בא ר' חייה בשם רבי יוחנן מודה רבי שאין יום הכיפורים מכפר אלא בתשובה הא מיתה מכפרת בלא תשובה תני יום מיתה כיום תשובה מאן תנינתה ר' הווי הדא היא דתנינן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה דלא כרבי הלכה ח' שאל רבי מתיה בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה אמר לו שמעת ארבע' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש אמ' לו שלשה הם חוץ מן התשובה כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים וכתוב אחר אומ' כי ביום הזה יכפר עליכם וכתוב אחר אומר ופקדתי בשבט פשעם וגו' וכתוב אחר אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון הא כיצד עבר על מצות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבים העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו הכתוב אומר כי ביו' הזה יכפר עליכם העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל מי שנתחלל בו שם שמים אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורי' לכפר ולא בייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש והייסורין מכפרין שליש והמיתה ממרקת בייסורין עליו הכתוב אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון הא למדנו שהמיתה ממרקת אמר ר' יוחנן זו דברי ר' לעזר בן עזריה ור' ישמעאל ורבי עקיבה אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר אם אין שעיר היום מכפר כיצד הוא מכפר רבי זעורה אמר כל שהוא רבי חנניה אומר בסוף מה מפקא מביניהון מת מרד על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר אמר ר' זעורה מתניתא מסייעא לרבי חנניה חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים מכפר משתחשך אמר ר' חונה איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו רבי יוסי בי רבי בון בעי ואין הקב"ה רואה את הנולד ויכפר מיד הלכה ט' שמואל אמר ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה סרחית עלך ואין קבליה הא טבאות ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון הדא הוא דכתיב ישר על אנשים יעשה שורה של אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי אם עשה כן עליו הכתוב אומ' פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה מית צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר סרחית עלך תני עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אינו צריך להתודות עליהן יום הכיפורים הבא אם עשה כן עליו הכתוב או' ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו תני ר' ליעזר או' הרי זה זריז ונשכר מה טעמא דרבי ליעזר וחטאתי נגדי תמיד מה מקיים ר' אליעזר טעמא דרבנן ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו בשונה באותה העבירה מה מקיימין רבנן טעמא דרבי ליעזר וחטאתי נגדי תמיד שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן אלא כשעשאן ונמחל לו מצות הוידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה אף על פי שנתודה בערבית צריך להתודות בשחרית אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי כיצד הוא מתודה רבי ברכיה בשם ר' בא בר בינה רבוני חטאתי ומורע עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד ובדרך רחוקה הייתי מהלך וכשם שעשיתי איני עושה יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל חטאתי תני צריך לפרוט את מעשיו דברי רבי יהודה בן בתירה רבי עקיבה אומר אינו צריך לפרוט את מעשיו מה טעמא דרבי יהודה אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב מה עבד לה רבי עקיבה מי גרם להם אני שהרביתי להם כסף וזהב למה שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין כתי' מקוה ישר' יי' וגו' מה המקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל וכן הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם הדרן עלך יום הכיפורים וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמייא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.