א משילין פירות דרך ארובה ביום טוב ומכסין את הפירו' בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכן כדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת משילין פירות דרך ארובה ביום טוב כו' מתנית' באותו הגג אבל בגג אחר אסור בשאינו שוה אבל אם היה שוה מות' תני היה שם חלון משחילין דרך חלון רבי ירמיה בשם רב פורשין מחצלת על גבי שיפוף של לבנים בשבת א"ר שמעון בי ר' ינאי אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה כלי ושמואל אמר כופין עליה כלי א"ר מנא ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה של ביצה תני ר' הושעיה נחיל של דבורים פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמי' מה כרב כשמואל כאן מלמעלן וכאן מלמטן ר' ביסנא בשם ר' יוסה בן חנינה חפול סוטות אסור לטלטלן מצדתא הוויין פריסין והויין משתרפן גו שמשא אתון שאלון לרב מהו מטלטלתון אמר לון אסור ליגע בהון חשבין עליהון מיתגנין תוחתי ראשיכון ושרי לכון מטלטלהון תני חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה נתמלא אסור לטלטלו אמר רבי זעורה זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו והא תני על העבט של ענבים על המעטן של זיתים שמשכן לא יטול מהן ביו' טוב ואין צורך לומר בשבת אמר רב חסדא אף על פי שזה טבל וזה טבל זה יש לו מוקצה וזה אין לו מוקצה הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו תני נר שכבה מצילין את שמנו אמר רבי יעקב בר אחא דר' שמעון היא דר' שמעון אמר כבה מות' לטלטלו אמר רבי שמואל בר רב יצחק לא אמר אלא לטלטלו הא להציל מצילין תני נותנין כלי תחת הדלף בשבת נתמלא שופך ושונה ואינו חושש א"ר חנניה עשו אותו כנהרות ומעיינות שבאו מחוץ לתחום לתוך התחום ותני כן נהרות ומעיינות שבאו לחוץ התחום לתחום ממלא מהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב
ב כל שהוא משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין עליו ביום טוב אילו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין אילו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין אילו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב כל אילו ביום טוב אמרו קל וחומר לשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד הלכה ב' שבות שהיא רשות ורשות שהיא מצוה אי זו היא שבות שהיא רשות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין אי זו היא רשות שהיא מצוה לא דנין ולא מקדשין לא חולצין ולא מייבמין תני אין עולין באילן בין לח בין יבש ניחא לח יבש כך אנו אומרין אסור לדוש על גבי זמורה בשבת אלא כרבי מאיר דרבי מאיר אמר גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח רב חייה בר אשי אתא ופרי קומי רב אמר לית ביידא אתותה א"ל בההיא תמרתא עקימתא אמר ליה מאן שרא לך ר' בשם רב אסור לדוש על גבי זמורה בשבת היא שורשי אילן היא קולסי אכרוב בגבוהין שלשה אבל אם אינן גבוהין שלשה מארץ הם מפני מה אמרו אין עולין באילן שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד נישמעינה מן הדא היה רוכב על גבי בהמה אומ' לו רד הדא אמרה שמא ישכח וירעיד מפני מה אמרו היה רוכב על גבי בהמה אומרי' לו רד חברייא אמרי שמא תינוק הבהמה אמר לון רבי יוסי הגע עצמך שהיה הוגן אחד גדול תנא ר' אחא בר פפא קומי רבי זעורה שנייא היא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו למען ינוח שורך וחמורך כמוך אית תניי תני נשענים בבהמה אית תניי תני אין נשענים בבהמה אמר רב חסדא מאן דאמר נשענין בבריא מאן דאמר אין נשענין בתש רבי יוסה אומר איתפלגון רבי בא בר ממל וחברייא חד אמר נשענים וחורנה אמר אין נשענים מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחד מאן דאמר אין נשענין בכובש את כבדו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דלא אמר רבי יוסה בשם רבי בא בר ממל כלום הוי דו אמר נשענים בבריא ואין נשענים בתש ולא שטין על פני המים ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו זאת אומרת שאסור להשיט דבר ולהוליכו מאצלו ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו רבי אבא מרי ורבי מתניה הוון יתיבין חמון לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא ושתי אמר רבי אבא מרי לרבי מתניה הדא היא דאמר רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו אסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו א"ל הדא היא דתנינן שובר אדם את החבי' לוכל ממנה גרוגרות ולא מספקין סיפוק שהוא מחמתו כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ולא מטפחין טיפוח שהוא לרצונו רבי יונה וחברייא חד אמר הכין שרי והכין אסור וחורנה אמר בין הכין ובין הכין אסור ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמ' ר' יונה אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא הוי דו אמר הכין שרי והכין אסור רבי הוה מסב לרבי שמעון בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא עבר ר' מאיר ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת שמע רבי קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא לצנעינו בתוך ביתינו שמע ר"מ קליה וערק נפקין פריי בתריה מפרי אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דר"מ אודיק ר' מן כוותא וחמא קדליה דר"מ מן אחורוי אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמית קדליה דרבי מאיר מן אחורוי רבי יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין אנן לא זכינן לאוריתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דר' מן גולגיקין דידיה ולא מרקדין רבי ירמיה רבי זעורה בשם רב חונה קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת ריקוד עוקר אחת ומניח אחת אמר רבי לעזר כל משמיעי קול אסורין בשבת רבי שמואל בר רב יצחק סבר מקושה דכנישתא חדתא רבי ליל בי ר' אלם מקש על כסא רבי אילא עני בסדרא סלק לביתא אשכחון דמיכין רבע ליה על סולמא בגין דלא מקשה על תרעא בשובתא רבי ירמיה הוה פשט עם בריה דרבי אימי אזל בעי מתערתא בקריצתא דשובתא שרי מיקש על תרעא אמר ליה אבא מאן שרא לך רבי אבא בר כהנא בעא קומי רבי יסא מהו מקשה על כריסא בשובתא אמר ליה בחולא מאן שרא לך אמר רבי שמואל בר אבודמא נהגין רבנן בחולה מן הטיבור ולמעלן בבגדיו מן הטיבור ולמטן ולא דנין רבי חזקיה רבי אחא בשם ר' אבהו אסור לדון דיני ממונות בערב שבת והא מתניתא פליגא לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות הא דיני ממונות דנין ותני רבי חייה כן דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא דיני נפשות בערב שבת אמר כן להלכה וכאן לדבר תורה ולא מקדשין רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי אסור לארס אשה בערב שבת הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין הא לארס יארס שמואל אמ' אפי' בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר מושיב יחידים ביתה במאזנים לעלות המה מהבל יחד והכא הוא אמר הכין שלא יקדמנו אחר בתפילה אפילו כן לא קיימה ולא מקדישין רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי איתפלגון רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש חד אמר מקדישין וחורנה אמר אין מקדישין רבנן דקסרין מפרשין להון ר' יוחנן אמר מקדישין כתחילה ביום טוב רבי שמעון בן לקיש אמר אין מקדישין כתחילה ביום טוב אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי טלאים אית תניי תני הולך לו אצל מוכרי פסחים מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי טלאים כמאן דאמר מקדישין מאן דאמר הולך לו אצל מוכרי פסחים כמאן דאמר אין מקדישין הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש אין תימר יוצא לחולין חוזר וקדש יהא אסור משום מקדיש ותנינן אין מקדישין רבי חנניה ורבי מנא חד אמר במקדיש למחר וחורנה אמר במקדיש לבדק הבית אמר רבי שמיי ואפי' כמאן דאמר מקדישין בעזרה משום שבות שהתירו במקדש כל אילו ביום טוב אמרו קל וחומ' לשבת אילין אינין והא אית לך חורנין סקילה בשבת ואין סקילה ביו' טוב כרת בשבת ואין כרת ביום טוב מכות ביום טוב ואין מכות בשבת אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת ועוד מן הדא שוחקין עצי בשמי' למילה ביו' טוב אבל לא בשבת א"ר יוסה והו' שמל ועוד מן הדא דתני מודין חכמים לר' מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת פקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים בשבת מותר אין צורך לומר ביו' טוב אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד מה ביניהון רב חסדא אמר לחדד ראשו של שפוד ביניהון ר' חנינה בריה דר' אבהו אמר להוציא אש מן העצים ביניהון תנא ר' יהודה בר פזי דבר דלייא הוא הדבר מהו הוא הדבר לחדד ראשו של שפוד הוא הדב' או להוציא אש מן האבני' הו' הדבר לית לך אלא כהדא אין משחיזי' את הסכין אבל משיאה ע"ג חבירתה אמ' רב חסדא דר' יודה היא דאמ' רב יהודה בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמנוני' שעליה מהו להדליק נר של אבטלה חזקי' אמ' אסור מתניתא פליגא על חזקיה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בשבת אין את מבעיר אבל מבעיר את ביו' טוב אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אנן קיימין והכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעש' לכם אלא כי נן קיימין בנר של אבטלה אמר רבי אבונה ותניי תמן בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין רבי נחום אחוי דרבי אילא בעא קומי רבי יוחנן אמר ליה לא תאסור ולא תישרי
ג הבהמה והכלים כרגלי בעלים המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו כלים המיוחדין לאחד מן האחים שבבית הרי הן כרגליו ושאין מיוחדין הרי אילו כמקום שהולכין הלכה ג' מתנית' בשמסרה לו ביום טוב אבל אם מסרה לו מערב י"ט כרגלי הרועה בשיש שם רועה אחד אבל אם אין שם רועה אחד כרגלי הבקר ותני כן המוסר בהמתו לבקר אע"פ שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר
ד השואל כלים מחברו מערב יום טוב כרגלי השואל ביו' טוב כרגלי המשאיל האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אילו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש אמר רבי בא תחומין עשו אותן כמידת הדין תדע לך שכן תמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתנית' ואפילו עצים וסברנן מימר עצים אין בהן ממש רבי יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש מה נפק מביניהון המים מאן דאמר מפני שאין בהן ממש הרי יש בהן ממש מאן דאמר מפני שהן נבלעין בעיסה הרי אינן נבלעין בתבשיל
ה הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום הגחלת של הקדש אין מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין הלכה ד' חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת גחלת של הקדש מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין גחלת של ע"ז אסורה והשלהבת מותרת המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו המוציא את הגחלת לר"ה חייב והשלהבת פטור ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת רב חייה בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי ובלבד בנקטפת
ו בור של יחיד כרגלי יחיד ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא הלכה ה' באר שבין שני תחומין רבי יוחנן אמר עושין לה מחיצה של ברזל רבי יוסי בן חנינה אמר אפי' מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן לכאן אמר רבי יודן החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה אמר רבי חנינה ולא מין במינו הוא אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה הדא אמרה המוצא כלי בדרך הרי זו כרגלי המוצא
ז מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העי' לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו ואם עירב הו' הרי פירותיו כמוהו רב ושמואל חד אמ' כרגלי המפקיד וחורנה אמר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן מתניתא פליגא על מאן דאמר כרגלי מי שהן מופקדין אצלו הן דתנינן מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו אין תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הם יביאו לו מפירותיו אמר רבי יודן תיפתר שהיה מפתח ביד הבעלים או שלא מסרו להן רשותו מבעוד יום ויי דא אמר דא מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהם מערב יום טוב מכיון שזיכה להן אחר במנותיהן לא כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו
ח מי שזימן אצלו אורחין לא יוליכו בידם מנות אלא אם כן זיכה להן אחד במנותיהן מערב יום טוב אין משקין ושוחטין את המדבריו' אבל משקין ושוחטין את הבייתות אילו הן הבייתות הלנות בעיר מדבריות הלנות באפר הן אילו הן המדבריות אילו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה אילו הן בייתות הלנות בעיר רבי אומר אילו ואילו נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט אילו הן מדבריות הגדילות באפר אמר רבי זעורה הדא אמרה כלי שבא מחוץ התחום לתחו' משחשיכ' מותר לטלטלו רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא ובלבד בארבע אמות כהדא גמלייל זוגא אוקריה חד סרקיי כמהין אתא שאל לרבי מנא אמר ליה קבלין בגו מגיריון דידך ואוכלין בארבע אמות הדרן עלך משילין פירות וכולא מסכתא דביצה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.