א מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת הראשונה קודמת לשנייה יורשי הראשונה קודמין ליורשי השנייה נשא את הראשונה ומתה נשא שנייה ומת הוא שנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה מי שהיה נשוי לשתי נשים כו' מתניתא לעניין כתובה אבל לעניין מזונות שתיהן שוות כתובה וקבורה מי קודם כתובה ומלוה בעדים מי קודם כתובה ופרנסת בנות מי קודם מאן דאמר גובין פרנסה מן משועבדין פרנסת בנות קודמת ומאן דמר אין גובין פרנסה מן משועבדין אין פרנסת בנות קודמת לא אמר אלא מת הא נתגרשה כבעל חוב היא כהדא דתני נשא אשה וכת' לה כתוב' גירשה ולא נתן לה כתובה נשא אחרת וכתב לה כתובה החזיר את הראשונה וכתב לה כתובה על כתובתה הראשונה של ראשונה קודמת לשנייה ויורשיה והשנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונ' אמ' בן עזאי יורשי הראשונ' או' ליורשי השניי' אם כבעל חוב אתם טלו את שלכם וצאו ואם לאו אנו ואתם נחלוק בשוה אמר לו רבי עקיבה בני שנייה קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין רבי מנא אמר כשיש שם דינר יתר נחלקו אבל אם אין שם דינר יתר אף רבי עקיבה יודה לבן ננס שאילו ואילו חולקין בשוה אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון הך דלא תניתא פליג' את עבד לי' פליג' אלא כשאין שם יתר דינר נחלקו אבל אם יש שם יתר דינר אף בן ננס יודי לרבי עקיבה בני השנייה קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין והחוב ממעט ודכוותה והחוב מרבה היך עביד' היה שם שדה והיא עתידה לחזור ביובל את רואה אותן כאילו היך עבידא קידש רחל וכנס לאה וחזר וכנס רחל על דעתין דרבני' רחל קודמת ועל דעתיה דרבי אלעזר בן עזריה לא קודמת אומר אף רבי לעזר מודי מאחר שחזר וכנס רחל רחל קודמת למה זה דומה לאחד שלווה מחבירו ואמר לו אם לא החזרתי לך מיכן עד י"ב חדש יהיו כל נכסי משועבדין לך הגיע י"ב חדש ולא החזיר נשתעבדו הנכסים מיכן ולבא אבל אם אמר לו לא יהו נכסי משועבדין לך אלא לאחר י"ב חדש לא נשתעבדו אלא לאחר י"ב חדש ימים שבנתיים תפלוגתא דרבי מאיר ורבנין על דעתיה דרבי מאיר בשטר נתחייבו הנכסים על דעתיה דרבנין בכסף נתחייבו
ב מי שהיה נשוי לשתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא והיתומין מבקשין כתובות אימותיהן ואין שם אלא כדי שתי כתובות חולקין בשוה היה שם מותר דינר אילו נוטלין כתובת אימן ואילו נוטלין כתובת אימן ואם אמרו היתומין הרי אנו מעלין על ניכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתוב' אימן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין הלכה ב' מי שהיה נשוי לשתי נשים כו' הדא היא דמר רבי אימי כדי שיהא אדם מצוי ליתן לבתו בעין יפה מעתה אפילו אין שם יתר דינר אמר ר' אבון בשעה שאת יכול לקיים דבריהן ודברי תורה את מקיים דבריהן ודברי תורה בשעה שאת אין יכול לקיים דבריהן ולקיים דברי תורה את מבטל דבריהן ומקיים דברי תורה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוסי בן חנינה מת אחד מן האחין כולהן חולקין בשוה אמר רבי מנא לכן צריכא בשלא חלקו שלא תאמ' יעשה כמי שאינו כן ותירשנו בתו היה שם בכור את אמר הבכור נוטל פי שנים מהו נוטל פי שנים בבתו או פי שנים בכל האחים תני רבי הושעיה היו שם שתי כיתי בנות כולהן חולקות בשוה היה שם בכור את אמר הבכור נוטל פי שנים מהו נוטל פי שנים נוטל פי שנים בבתו או פי שנים בכל כתובתה מאימתי שמין להן תלמידוי דרבי מנא אמרין בסוף אמר לון רבי יוסי בי רבי בון לא אתון דאמרין בשם רבנין לכון צריכא בשלא חלקו אבל משעה ראשונה שניים להן
ג היו שם נכסין בראוי אינן כבמחוזק רבי שמעון אומר אף על פי שיש שם נכסי' שאין להן אחריות אינו כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי כתובות דינר הלכה ג' היו שם נכסים בראוי כו' רבי מנא אמר בעיקר שתי כתובות פליגין ר"ש או' קרקע ורבנין אמרין מטלטלין באותו הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל ר' יוסי בי ר' בון אמר כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע מה פליגין באותו הדינר רבי שמעון או' קרקע ורבנין אמרי' מטלטלין רבי בא בר זבדא בשם רב ברם נהגו בסוריא להיות גובין מן הנחושת ומן הצועות רבי אבהו בשם רבי יוחנן ובלבד מן הצועות שבאותו הלילה רב שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן נהגו העם בערבייא להיות גובה מן הבושם ומן הגמלים ודכוותה בלבד מן הבושם שבאותו הלילה ארמלתא דרבי חונה גבי לה מן המטלטלין כמנהג מקומה
ד מי שהיה נשוי לשלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתי' ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה היו שם מאתים של מנה נוטלת חמשים ושל מאתי' ושל שלש מאות שלשה שלש' של זהב היו שם שלש מאות של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב וכן שלשה שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הן חולקין הלכה ד' מי שהיה נשוי שלש נשים כו' שמואל אמר שוחדא דדייני לשני שטרות שיצאו על שדה אחת אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין מתניתא פליגא על שמואל אין שם אלא מנה חולקות בשוה לא שוחדא דדייני את אמרת והא תני היורשין שירשו שטר חוב הבכור נוטל פי שנים עוד יצא עליהן שטר חוב הבכור נותן פי שנים עוד היא לשוחדא דדייני אתאמרת רבי אבין בשם שמואל לא שנייא בין שני שטרו' שיצאו על שדה אחת בין שטר אחד שיצא על שני שדות אי זה מהן שירצו בית דין מחליטין שמואל אמר במרשות זו את זו כשהרשת השלישית את השנייה לדון עם הראשונה אמרה לה לא מנה אית לך סב חמשין ואיזל לך וכן שלשה שהטילו לכיס והותירו או פחתו כך היו חולקין אמר רבי אלעזר הדא דאת אמר בשהיתה הסלע חסירה או יתירה אבל לשכר ולהפסד כולהן חולקין בשוה וקשי' ההן יהב מאה דינרין וההן יהיב עשרה ואת אמר אכן חברייא אמרין יכול הוא מימר ליה על ידי מניי סלקת פרגמטיא עד כדון רהטת פרגמטייא זעירה הוות פרגמטיא רובה אמר רבי אבין בר חייה יכול הוא מימר ליה עד דאת מזבין חד זמן אנא מזבין עשרה זמנים עד כדון במקום קרוב במקו' רחוק א"ר הילא יכול הוא מימר לי עד דאת אזיל ואתי חד זמן אנא אזיל ואתי עשרה זמנים תמן תנינן חזר ונגח שור אחד שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב רבי שמואל בשם רבי וכן לשכר אמר יוסי דרבי זעירא פליגא על דרבי אלעזר רבי מנא אמר קומי רבי יודן לא מודי רבי לעזר שאם התנו ביניהן שזה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו שוורים כמותנים הן חזר ואמרה קומי רבי יוסי אמר ליה בפירוש פליגין רבי לעזר אמר סתמן חולקין בשוה רבי זירא אמר סתמן זה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו
ה מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת הראשונה קודמת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישית לרביעית הראשונה נשבעת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישי' לרביעית והרביעית נפרעת שלא בשבועה אמר בן ננס וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת אף היא לא תפרע אלא בשבועה היו כלום יוצאות ביום אחד כל הקודמת לחבירתה אפי' שעה אחת זכתה וכך היו כותבין בירושלם שעות היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה חולקות בשוה הלכה ה' מי שהיה נשוי ארבע נשים כו' רבי אבונא בשם ר' שמואל כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על האשה לקוחות כולהן חולקין בשוה אמר רבי עקיבה קומי רבי מנא לית הדא פליגא על רבי שמואל דשמואל אמר שוחדא דדייני לשני שטרות שיצאו על שדה אחת לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין וכא הוא אמר אכין אמר ליה לא בשני שטרות דילמא בשטר אחד וכא בשטר אחד אנן קיימין ולא שמיע דמר רבי אבון בשם שמואל לא שנייא בין שני שטרות שיצאו על שני שדות ובין שני שטרות שיצאו על שדה אחת אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין הנהיג רבי בארנונא ובגולגולת ובאנפרות כהדא דבן ננס כהדא קריבין דרבי יוסי זבנין חקלוון מן אילין דבר תפקן אזלון אילין דבר תפקן ונסבין להון נשין אעלון להון שקיעין אתון בעיי מתגרייא בקריבי דר' יוסי אמר לון רבי מנא אנא ידע כד זבנתון אילין חקלוותא לא הוו אילין שקיעיא קדמיכון
ו מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברי' אין לי עמך השנייה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מן השנייה והלוקח מיד הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב הלכה ו' מי שהיה נשוי לשתי נשים כו' אמר רבי יוסי הדא אמרה ההן דיזיף מן תרין בני נש אתא תניינא אמר ליה קומי פושרין אמר ליה ולית סופיה דקדמייא משמע ומיתי מיטרוף יכיל מימר ליה פושרין ואין טרף טרף פישר מן חזקה שהראשון בא וטורף פישר מן הראשון אמר רבי פינחס אתא עובדא קומי רבי ירמיה אמר פישר אמר רבי יוסי ולא כתב דאיקני לא אתייא אלא ביורש אמר רבי חנינה אפילו בבעל חוב אתייא היא בההיא דלא כתיב כל דאיקני או שאמר לו אל יהא לך פירעון אלא מזה א"ר מתנייה אתייא כמאן דמר לכתובה אבל לא לתניין ברם כמאן דמר בין לכתובתה בין לתניין הא חזירה הדרן עלך מי שהיה נשוי
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.