א כל כינוי נזירות כנזירות האומר אהא הרי זה נזיר או אהא נאוה לנזיר נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר הריני כזה הריני מסלסל הרי אני מכלכל הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר הרי עלי צפרים רבי מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר כל כינויי נזירות כנזירות כו' כתיב איש כי ידר נדר מה תלמוד לומר נדר אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים או השבע מה תלמוד לומר שבועה אלא מיכן שביטוי שבועה כשבועה גר"ש ראש"ה דנדר"י קדמית"א ע"ד דמט"י אשכח תני רבי ישמעאל נדר נזיר להזיר מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך ימי נזירותו תני כל כינויי נזירות כנזירות ולוקין עליהן אף על גב דרבי יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות מודה הוא הכא שהוא לוקה אף על גב דרבי שמעון אמר אינו מביא קרבן מודה הוא הכא שהוא לוקה אף על גב דרבי יודה אמר ספק נזירות מותר מודה הוא הכא שהוא לוקה מה נן קיימין אם במתכוין ליזור אפי' אמ' שאזכיר פת אהא נזיר נזיר אם בשאינו מתכוין ליזור אף על גב שהוציא נזירות מפיו לא יהא נזיר כך אם היה קורא בתורה והזכיר נזיר נזיק אלא כי נן קיימין באומר אחד מכל הלשונות הללו נזרתי אם תופש אחד מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות אמר לו שמור ושמעת אהא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן בשראה נזירין עוברין ואמר נווה מהו וזה מלעיג עליהון או אהא כמותן רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל הלואי אהא כמותן או אהא נווה נזיר מה אנן קיימין אם בשאמר נוה הדא היא קדמייתא אם בתפוס בשערו והתנינן הריני כזה ומדרבי יוסי בר' חנינה אם בתפוס בשערו והוא אמר הריני כזה אלא כי נן קיימין באומר אין נאה כזה נזיק נזיח פזיק אמר רבי יוחנן לשונות שביררו להן ראשונים אין רשות לבירייה להוסיף עליהן והא תני רבי חייה רזיח הזיח אמר רבי שילא לשונות שביררו להן משניות אין רשות לבירייה להוסיף עליהן והתני בר קפרא חרס לא חספא אמר רבי זעירה לשון גבוה הוא האומר לחרס ולא יזרח וגו' אמר רבי שמעון בן לקיש לשון אומות העולם הוא אמר רבי זעירא לשון ניוותי הוא דאינון קריי לחספא כספא אמר רבי יוסי נראין דברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק אנו אומ' נזיר פסילים אינו נזיר תני בית שמאי אומרים בין כינויים בין כינויי כינויים אסורין ובית הלל אומרים כינויין אסורין כינויי כינויין מותרין היי דן אינון כינויי כינויין אמר רבי בא בר זבדא מנזקא מנזיקנא מפחזנא אמר רבי יוסה אין אילו כינוי כינויין כינויין ממש אינון אילו האומר מנדרנא שמא אינו נזיר אילו מנזרנא כאומר מפחזנא אילין אינון כינויי כינויין על דעתיה דרבי יוסי הדא היא דתנינן הרי עלי ציפורין רבי מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר אמר רבי יוחנן משום כינויי כינוין עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין הריני כזה אמר רבי יוסי בר חנינה בתפוש בשערו והוא אמר הריני כזה הריני מסלסל הריני מכלכל כאו' הריני מן המסלסלין מן המכלכלין הריני מסלסל ומכלכל כאו' לא אסלסל ולא אכלכל פחות משלשים אלא שלשים הרי עלי שלא אסלסל שלא אכלכל כאו' לא אסלסל ולא אכלכל יותר על שלשים אלא שלשים הרי עלי לשלח פרע הרי אני מסלסל מכלכל הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל מהרי עלי לשלח פרע הרי עלי ציפורין רבי מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר א"ר יוחנן משום כינויי כינויין עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כצפורין רשב"ל אמר משום נזיר טמא מביא עוף וכי ציפורין הוא מביא תורין ובני יונה הוא מביא אית תניי תני כל עוף טהור קרוי ציפורין ואית תניי תני כל עוף בין טמא בין טהו' קרוי ציפורין מן דמר כל עוף טהור קרוי ציפורין כל צפור טהור תאכלו ומן דמר כל עוף בין טמא בין טהו' קרוי ציפורין אמו' לצפו' כל כנף מה טעמ' דרבנין נעש' כמתנדב ציפורין לבדק הבי' מ"ט דר"מ נעשה כמתנדב אשם לבדק הבית מה נפק מביניהון אמר הרי עלי אשם על דעתי' דרבי מאיר מאחר שאינן מתנדבין אשם לבדק הבית נזיר על דעתין דרבנין מאחר שנזיר טמא מביא אשם נזיר
ב הריני מן החרצנים ומן הזגין ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דיקדוקי נזירות עליו הריני כשמשון בן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה כמי שניקרו פלשתים את עיניו הרי זה נזיר שמשון מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד את שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות ואם ניטמא מביא קרבן טומאה נזיר שמשון הכביד את שערו אינו מיקל ואם ניטמא אינו מביא קרבן טומאה הלכה ב' הריני נזיר מן החרצנים כו' כיני מתניתא או מן החרצנין או מן הזגין או מתגלחת או מטומאה אם אמ' בכולן נזיר כר' יהודה עד שיזכיר ווים ברם רבי מאיר אפילו לא הזכיר ווין הריני נזיר ונזיר נזיר שתים דהוה יכיל מימר הריני נזיר הריני נזיר נזיר שתים הריני נזיר אחת ושתשוב נזיר ארבע אמר רבי יוסי בי רבי בון בהם שמנה כמותם שש עשרה כמוכום טטרגון ארבע טריגון שלשה דיגון שתים הריני יד לנזירות הרי עלי יד לקרבן רבי לעזר בשם רבי הושעיה תופשין אותו משום יד לקרבן רבי בון בר חייה בעי אמר לא אוכל לך תופשין אותו משום יד לשבועה אמ' ר' יוסי אורחיה דבר נשא מימר שבועה לא אוכל לך דילמא לאוכל לך שבועה אמר רבי מתנייה אורחיה דבר נשא מימר קנתה דכולכה דילמא כולכא דקנתא לא נזרתי מותר כבר הויתי נזיר הרי זה אסור ר' בון בר חייה בשם ר' אבינה ר' אימי בשם רבי יוסי בר חנינה האומר הריני מיץ של ערלה לא אמר כלום חברייא אמרין מחלוקת כר"ש דתנינן תמן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר אמר רבי זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כל עמא מודויי שאין שבועו' חלות על איסורין וכאן בכולל אנן קיימין אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלין על איסורין ואין שבועות חלות על האיסורין כשם שכינוי נזירות כנזירות כך כינוי שמשון כשמשון היידין אינון כינויי שמשון אמר רבי אבינא שמשוך שמשור שמשוץ מן הכא הכביד שערו רבי דמר ר' ירמיה משום רבי אימי דברי רבי נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חדש דברי חכמים פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום פעמים שהוא מגלח אחת לי"ב חדש רבי הילא בשם רבי אסי אמרה כן הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשי' יום אלא אחת לי"ב חדש ואי זהו שמגלח אחת לשלשי' יום האו' הרי עלי נזירות כשערות ראשי וכעפר הארץ וכחול הים אמר רבי זעירא בסת' חלוקין מה נן קיימין אם באומר מלא שערי כל עמא מודויי שמגלח אחת לשלשי' יום אם באומר כמיניין שערות ראשי כל עמא מודויי שמגלח לאחר שנים עשר חדש אלא כי נן קיימין באומר כשיער רבי אומר מלא ראשי ורבנין אמרין כאומר כמיניין שערות ראשי וכאן למה אין האיש נודר שאינו אלא כמזרז עצמו מן האסורין ועוד מן הדא הוסיף רבי יודה אם אמר כמלקטי קייץ וכשיבלי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח אחד לשלשים יום אין תימר רבי יהודה כרבנין כרבי הוא הוסיף רבי יודה אבשלום נזיר עולם הוה ומגלח אחת לשנים עשר חדש מאי טעמא משום נזירות ויידא אמרה על רבנין שהוא מגלח אחת לשלשי' יום הדא היא דתנינן הריני נזי' מלא הבי' או מלא הקופ' בודקין אותו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום והא אמר שהוא מגלח אחד לי"ב חדש מנה ו' חדשים וניטמא מונה עד ו' חדשים או חוזר ומונה י"ב חדש השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שעברו עליו שנים שלשה ימים וניטמא רבי מני בעי מכיון שלא קידש שערו ברם מי מתירו לגלח הריני נזיר לאחר ב' ימים נזיר עולם נזיר מכבר מאחר שיש בידו לגלח נזיר הריני נזיר לאחר ב' יום נזיר עולם מכבר מאחר שיש בידו לגלח נזיר או מאחר שאילו ניטמא ואין לו מהיכן לסתור אינו נזיר הריני נזיר לאחר שלשים יום נזיר שמשון נזיר מכבר אמ' רבי חיננא מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מה טעמ' כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצאת נזירות שמשון שאינה תורה ניטמא אינו מביא קרבן טומאה לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה הא ללקות לוקה מתניתא דרבי יודה דתני בשם רבי יודה נזיר שמשון מטמא למתים שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים רבי שמעון אומר אמר כשמשון לא אמ' כלו' שלא חלה נזירותו מפיו עליו מאי טעמא כפי נזרו את שנזירותו חלה מפיו עליו יצא נזירות שמשון שלא חלה מפיו עליו אלא מפי הדיבר מאי טעמא כי נזיר אלהי' יהיה הנער מן הבטן
ג סתם נזירות שלשים יום אמר הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה אפילו מיכן ועד סוף העולם נזיר שלשים יום הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורים שעות הלכה ג' סתם נזירות שלשי' יום כו' בר קפרא אמר יהיה תלתין רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יהונתן כנגד כ"ט פעמים שכתוב בתורה בפרשת נזיר נדר נזיר להזיר והא תלתין אינון אמר רבי יוסי בי רבי בון אחד לחידושו יצא על דעתיה דבר קפרא אם גילח יום שלשים לא יצא על דעתיה דרבי יוחנן אם גילח יום שלשים יצא ואית דבעו נישמעינה מן הכא גדל פרע שער ראשו כמה הוא גידול שיער פרע שלשים יום ואית דבעי נישמעינה מן הכא ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מה ימים שנאמר להלן שלשים אף ימים שנאמר כאן ואית דבעי מישמעינה מן הכא והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו ימים שהותרו שהתירן משה ובית דינו ואין פחות משלשים ואית דבעי מישמעינה מן הכא עד מלאת הימים וכמה הן ימים מליאין שלשים יום מעתה אם גילח יום שלשים לא יצא אמר רבי יצחק בר אלעזר ימים ימם כתיב חסר יו"ד תמן תנינן האומר הריני נזיר מיכן ועד מקום פלוני וכא הוא אמר אכין שנייא היא דמר אחת רב אמר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד נזיר שתים דהוה יכיל מימר שלשים ואחד יום מתני' פליג' על רב הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים מה הוה ליה מימר שלשים ואחת שעה מתניתא פליגא על רבנין לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על האומר הריני נזיר שלשים יום ויום אח' שאינו נזיר אלא אחת ועל מה נחלקו על האומר הריני נזיר שלשים יום ועוד יום אחד שרבי ישמעאל אמר נזיר שתים ורבי עקיבה אמר נזיר אחת
ד הריני נזיר כשיער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום ואי זהו שהוא מגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזיריות כשיער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים ה' האומר הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזיר שלשים יום ואם אמ' סתם נזרתי רואין את הקופה כאילו מליאה חרדל ונזיר כל ימיו הלכה ד' האומר הרי עלי נזירות כו' אמר רבי מני מטילין אותו לחומרין בתחילה רואין אותה כאילו מליאה אתרוגין ואחר כך רמונים ואחר כך אגוזים ואחר כך פונדקרין ואחר כך פילפלין ואחר כך שומשמין ואחר כך חרדל רבי יוסי בר' בון בשם רב הנותן תקוה לנזירותו אין מתירין אותו לגלח ותני כן הריני נזיר כל ימי הרי אני נזיר עולם מאה שנה ומאתים שנה אין זה נזיר עולם
ה הריני נזיר מיכן ועד מקום פלוני אומדין כמה ימים מיכן ועד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשי' יום ואם לאו נזיר כמיניין הימים ז' הריני נזיר כמיניין ימות השנה מונה נזירות כמיניין ימות השנה אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת הלכה ו' הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני וכו' מה נן קיימין אם כמניין ימות החמה שס"ה נזיריות כמניין ימות החמה ואם כמניין ימות הלבנה שנ"ד נזיריות כמניין ימות הלבנה אם כמניין ימות השנה צריכה תני בשם רבי יודה ראוי היה זה למיתה אלא שתלת לו נזירותו מתניתא דרבי יודה חסידים הראשוני' היו מתאוין להביא קרבן חטאת ולא היה המקו' מספיק על ידם והיו נודרים בנזיר בשביל להביא קרבן חטאת רבי שמעון אומר חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר שנאמ' וכפר עליו מאשר חטא על הנפש חטא זה על עצמו שמנע עצמו מן היין ואתייא דשמעון הצדיק כר' שמעון דתני אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר אלא פעם אחד שעלה אחד אלי מדרום וראיתיהו דמות יפה עינים וטוב רואי קווצתיו תלתלים ואמרתי לו בני מה ראית להשחית השער הנאה הזה נימא לי רבי רואה היתי בעירי והלכתי למלאות את הניאב מים וראיתי את הבוביא שלי בתו' המי' ופחז יצרי עלי ובקש לאבדני מן העולם אמרתי לו רשע מה אתה מפחד בדבר שאינו שלך עלי להקדישך לשמים וחבקתיו ונשקתיו על ראשו ואמרתי לו בני כמותך ירבו עושי רצון המקום בישראל עליך הכתוב אומר איש או אשה כי יפליא לנדור נדר להזיר ליי' רבי מנא בעי למה לי כשמעון הצדיק אפילו כרבי שמעון לא אכל שמעון הצדיק חטאת חלב מימיו לא אכל שמעון הצדיק חטאת מימיו סבר שמעון בני אדם מתוך הקפדתן הן נודרין ומכיון שהן נודרין מתוך הקפדן סופו לתהות ומכיון שהוא תוהא נעשה קרבנותיו כשוחט חולין בעזרה וזה מתוך יישוב נדר ופיו ולבו שוין הדרן עלך כל כינויי נזירות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.