א יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין אילו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב ואחין מן האב נוחלין ומנחילין האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין האש' את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין ב' סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו הבן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת הבת קודמת לאחין וכל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחים האחין קודמין לאחי האב כל יוצאי יריכן של אחין קודמי' לאחי האב זה הכלל כל הקוד' בנחלה יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו יש נוחלין ומנחילין כו' כתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו תני רבי ישמעאל שינה הכותב נחלה זאת מכל נחלות שבתורה שבכולן כתוב ונתתם וכאן כתוב והעברתם עיבור הדין הוא שתהא הבת יורשת חכמי גוים אומרי' בן ובת שוין כאחת דאינון דרשי ובן אין לו הא אם יש לו שניהן שוין התיבון והכתיב ואם אין לו בת הא אם יש לו שניהן שוין ואתון מודין דליתי בר אף הכא ליתי בר הצדוקין אומ' בת הבן והבת שניהן שוין דאינון דרשי מה בת בנו הבאה מכח בני יורשתני בתי הבאה מכוחי אינו דין שתירשני אמרו להן לא אם אמרתם בבת הבן שאינה באה אלא מכח האחים תאמרו בבת שאינה באה אלא מכח הזקן תלמוד לומר וכל בת יורשת נחלה ממטות וגו' וכי היאך איפשר לבת לירש שני מטות אלא תיפתר אביה משבט זה ואמה משבט אחר עד כדון בן את האב האב את הבן מה אם הבן שאינו בא אלא מכוח האב הרי הוא יורשו האב שאין הבן בא אלא מכוחו אינו דין שיורשו אמר קרא קרוב קרוב קודם עד כדון בת בן מה אם הבת שהורעתה כוחה בניכסי האב ייפיתה כוחה בניכסי האם בן שייפיתה כוחו בניכסי האב אינו דין שנייפה כוחו בניכסי האם נמצאת הבת למידה מן הכתוב והבן מקל וחומר בן קודם לבת רבי שמעון בן לעזר אומר משום רבי זכריה בן הקצב כך היה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אחד הבן ואחד הבת שוין במטה האם רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי זכריה רבי ינאי קפודקייא הוה ליה עובדא והוו דיינין רב הונא ורבי יהודה בן פזי ורב אחא אמר לון רבי אחא אחינו שבחוצה לארץ הדיוטות הן והן טועין את ההלכה ועוד דאינון סמכין על הדא דרבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי ולי תו כן ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הלכה כרבי זכריה ר' בא בריה דר' חייא בשם רבי יוחנן אין הלכה כרבי זכריה בן הקצב רבי לעזר אבוי דרבי יצחק בר נחמן בשם ר' הושעי' אין הלכה כרבי זכריה רבי ינאי ורבי יוחנן הוון יתבין עאל ר' יודן נשייא ושאל וכל בת יורשת נחלה ממטות מהו אמר ליה מקיש מטה האב למטה האם מה מטה האב אין לבת במקום הבן אף מטה האם אין לבת במקום בן או חילוף מה מטה האם יש לבת במקום בן אף מטה האב יש לבת במקום בן אמר ליה ר' יוחנן איתא מן תמן לית אהן גוברא בעי מישמע מילה דאורייא והאיש את אמו והאיש את אשתו לא הוא האיש את אמו הוא האיש את אשתו רבי יצחק בעי מימר פנסטה ולא אשכח ומר הדא הילכתה תינייתא בן אין לי אלא בן בן בת מניין תלמוד לומר בן מכל מקום בת אין לי אלא בת בן בת בת בן בת בת בן בן מניין תלמוד לומר בת מכל מקום אחים אין לי אלא אחים בני אחים בנות אחים בני בנות אחים מניין ת"ל לשארו הקרוב מכל מקום
ב בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בניכסי חפר ושהיה בכור נטל שני חלקים הלכ' ג' בנות צלפחד כו' בנות צלפחד אמרו לפני משה רבינו אם אנו בנות צלפחד נירש את אבינו אם אין בנות צלפחד תתייבם אמינו מיד ויקרב משה את משפטן לפני יי' אמר לו הקדוש ברוך הוא כן בנו' צלפחד דוברו' תן להן אחוזת נחלה תן להן בקרקעו' תן להן במטלטלין תן להן חלק אביהן בתו' אחי אביהן רבי יאשיה אמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ דכתיב לשמו' מטות אבתיו ואם כן מה תלמוד לומר לאלה אלא מפני הנשים ומפני הקטנים רבי יוחנן אמ' לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק אם כן מה תלמוד לומ' לשמו' מטות אבתיו משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם שכל נחלות חיים יורשין מתים וכא מתים יורשין חיים תני רבי יהושע בן קרחה אומר ליוצאי מצרים ולעומדים בערבות מואב נתחלקה הארץ כיצד מי שהיה מיוצאי מצרים ומעומדי' בערבות מואב נטל שני חלקים מיוצאי מצרים ולא מעומדים בערבות מואב מעומדים בערבות מואב ולא מיוצאי מצרים נטל חלק אחד בנות צלפחד נטלו חמשה חלקי' חלקן עם יוצאי מצרים וחלקן עם העומדים בערבות מואב ושהיה בכור נטלו שני חלקים וחלק אביהן בתוך אחי אביהן אמר רבי יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהן הדא היא דכתיב ויפלו חבלי מנשה עשרה יהושע וכלב נטלו שלש' חלקי' חלקן עם יוצאי מצרי' וחלקן עם העומדים בערבות מואב ונטלו חלק מרגלים הדא הוא דכתיב ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים וגו' אבל חלק מתלונני' ועדת קרח נפל לאמצע ובניהם בזכות אבי אביהן ואמותיהן הדא היא דכתיב ובני קרח לא מתו רבי מושלו משל למה הדבר דומה לשני אחים שותפין שיצאו ממצרים לזה תשע' בנים ולזה בן אחד וירשו בית עשרת כורין כל אחד ואחד נוטל לתך החזירום לאבותיהן וחלקום נמצא בן זה נוטל מחצה ובני זה נוטלין מחצה רבי דוסתי בן יהודה מושלו משל למה הדבר דומה לשני אחים כהנים שותפין שהיו עומדין על הגורן לזה תשעה בנים ולזה בן אחד ונטלו בית י' קבין החזירום לאבותיהן וחלקום נמצא בן זה נוטל מחצה ובני זה מחצה רבי יוחנן מתיב והבאתי אתכם אל ארץ אבותיכם וגו' אם מתנה למה ירושה ואם ירושה למה מתנה אלא מאחר שנתנה להן לשום מתנה חזר ונתנה להן לשום ירושה אמר רבי הושעיה כל מקום שנאמר מורשה לשון דיהא התיבון והכתי' מורש' קהילת יעקב אמ' לית דיהא סוגין מיניה מן דו לעי הוא משכח כולה
ג אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בניכסי האב ואינו נוטל פי שני' בניכסי האם והבנות ניזונות מניכסי האב ואינן ניזונות מניכסי האם הלכ' ד' אחד הבן ואחד הבת בנחלה כו' כתיב בכל אשר ימצא לו וגו' כיצד יורש כראוי כבמחוזק כיצד מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים מניכסי אביו ואין נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו ואם היה אביו בכור כשם שנטל מנכסי אביו כך נוטל בניכסי אבי אביו ריש לקיש בשם אבא בר דלייה נאמר משפט לעניין כפילה ונאמר משפט לעניין פשוטה מה לעניין פשוטה את רואה את הבן כילו קיים ליטול פשיטות אביו אף לעניין כפילה אתה רואה את הבן כילו קיים ליטול כפילת אביו
ד האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שני' איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה המחלק נכסיו על פיו ריבה לא' ומיעט לאח' השווה להן את הבכור דבריו קיימין ואם אמ' משם ירושה לא אמ' כלום כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם מתנה דבריו קיימין הלכה ה' האומר איש פלוני בני בכור כו' רבי לא השווה את הבכורה לאחין אמר לון רבי חגיי ולא קרייא היא לא יוכל לבכר אמר רבי לעזר העבודה שיכול אלא שאינו רשאי אי כן יכיל משם מתנה כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם מתנה דבריו קיימין אמר רבי הושעיה יינתן לאיש פלוני ירושה שהורשתיו יירש איש פלוני מתנה שהורשתיו יירש פלוני ירושה שנתתי לו כתבו ותנו שדה פלוני לפלוני רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן אמר לון אם לזכרון דברים כתבו ותנו אם לזכותו בכתב כל עמה מודו שאין אדם מזכה בכתב לאחר מיתה שמואל שאל לרב חונה מתנה שכתוב בה בלשון מכר מהו אמר ליה ארכביה אתרי ריכשי ברקי אמר רבי חזקיה לא אמרין אלא מייתו תרין סוסוון חיוורין ומרכיבין על תריהון ודין אזלא בדא ודין אזלא בדא ומשתכח לא צייד כלום
ה האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה רבי יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ועל מי שאין ראוי לו לירושה אין דבריו קיימין הלכ' ו' האומר איש פלוני יירשיני כו' אמר רבי יוחנן לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על בן בין הבנים ועל בת בין הבנות בת בין האחין אח בין הבנות לא אמר רבי יוחנן הלכה כר' יוחנן בן ברוקה ר' שאל לרבי נתן בר בא אמ' אכן שאילה מאי טעמא דרבי יוחנן בן ברוקה רבי זעירא אמר הכן שאלה מה ראו לומר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אמר ליה ואת לא שניתה לנו כן אינון ירתון כיני מתניתא אינון יטלון אמר לו ואפילו כמאן דאמר ירתון כח בית דין מיופה כמה דתימר תמן אין אדם מזכה בלשון מתנה והכא מזכה ודכוותה אין אדם מזכה בלשון ירושה והכא מזכה תמן תנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה שהתנה על מה שכתוב בתורה רב ירמיה בשם רב מפני שהיתנה על הכתוב בתורה והמתנה על הכתוב בתורה תנייו בטל בתנאי שאינו של ממון וכא בתנאי ממון נן קיימין מה טעמא דרב בסוף הוא זכה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה דמר רבי יוחנן מכרה ונתנה בדין הוא להיות קיים ולמה אמרו מכרה בטל שלא תהא מברחת נכסיה מבעלה ואומרת שלי הן רבי יוסטיני הוה לי' עובדא קומי רבנן וחייבוניה קם קומי ריש לקיש אמר זיל חות לניכסך רבי ירמיה בעא קומי רבי זירא אמר רב בסוף הוא זכה בהן אמ' רבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אמר ריש לקיש איזיל חות לניכסך מאן אינון רבנן רבנן דרבי יוסטיני וירש אותה יכול כשם שהוא יורשה כך היא יורשתו תלמוד לומ' אותה הוא יורשה היא אינה יורשתו אמ' ר' יוחנן דברי חכמים אביה יורשה אחיה יורשים אותה התיב ר' בא בר ממל אם אומר את שאין יורשת אשה דבר תורה מעתה יירש את ארוסתו כמה דתימר מן הקרובה לא גרושה ודכוותה הקרובה לא ארוסה התיב רב המנונא אם אומר את שאין אשה יורשת דבר תורה מעתה יירש הבעל בראוי כבמחוזק אמר רבי יוסי כך שנה רבי אין הבעל נוטל בראוי כבמחוזק אמר רבי יוסי בי רבי בון הרי בכור הרי ירושתו תורה ואינו יורש בראוי כבמחוזק אמר רבי יצחק וילין דכתבין אין מיתת דלא בנין כל דלה יחזור לאביה תנאי ממון הוא ותנאו קיים ושגוב הוליד את יאיר וגו' וכי מניין היו ליאיר ערים בהר הגלעד אלא שנשא אשה מבנות מנשה ומתה וירשה אם אומר את שאין יורשת אשה דבר תורה נימר ויהי לשגוב אלא ויהי לו ליאיר ודכוות' ואלעזר בן אהרן מת וכי מניין היו לו לפינחס בהר אפרי' אלא שנשא אשה מבנו' אפרי' וירשה אם אומ' את שאין ירושת אשה דבר תורה נימר ויהי לאלעזר אלא ויהי לפינחס
ו הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימינו רבן שמעון בן גמליאל אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב הלכה ז' הכות' נכסיו לאחרי' כו' א"ר בא בר ממל הכות' נכסיו לאחרי' והניח את בניו עליו הו' אומ' ותהי עוונותם על עצמותם כהדא חד בר נש אפקד ניכסוי גבי רבי בא בר ממל א"ל אין הויין בנוי דהנייה הב לון פלגא וסב פלגא אתון בנוי ונסבון פלג' בתר יומין אתון בעיין מיעור עימיה אמ' לון לא אמ' לי אבוכון אלא אי הויין בנוי דהנייה הב לון פלגא וסב פלגא כדון אתון קקו פדיפטי הבו לי מה דיהבית לכון
ז האומר זה בני נאמן וזה אחי אינו נאמן יטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו על יריכו הרי זו אינה כלום זיכה בה לאחר בין מן היורשין ובין שאין מן היורשין דבריו קיימין הלכה ח' האומר זה בני נאמן אם היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר אינו בני ושאינו בנו אמר בני נאמן היה עומד בצד המוכס ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן אית תני תניי נאמן אמר רבי מנא כגון אילין נפתאי דמשעבדין בבניהון יתיר האומר יינתנו נכסיו לפלוני והוא כהן והיו שם עבדים אע"פ שאמר אי איפשי בהן יאכלו עבדיו בתרומה רבן שמעון בן גמליאל אומר מכיון שאמר אי איפשי בהן זכו בהן היורשין אמר רבי לא בסתם חלוקין מה נן קיימין אם דבר בריא שרוצה בהן כל עמא מודו שיאכלו עבדיו בתרומה ואם דבר בריא שאינו רוצה בהן כל עמא מודו שזכו בהן היורשין אלא כי נן קיימין בסתם ורבנין סברין משעה ראשונה היה רוצה בהן ועכשיו חזר בו רבן שמעון בן גמליאל אומר מכיון שאמר אי איפשי זכו בהן היורשין תני רבן שמעון בן גמלי' אומר דייתיקי מבטלת דייתיקי אין מתנה מבטלת מתנה ר' אבא בר חנה רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין כל שאילו יבריא ויחזור בדייתיקתו חוזר אף במתנתו כההיא אחתיה דרבי חונייא כתבת ניכסה לרבי חונייא צרכת וזבנת לבעלה מן דדמכת אתא בעי מיעור עימיה אמר ליה ולמה לא תבעתינון בחייה אמר ליה לא בעית מעיקתה אעפ"כ אפיק רבי אמי
ח הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכו' מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכו' מפני שהן ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין הלכה ט' הכותב נכסיו לבניו כו' רבי שמעון בן יקים אעיל עובדא קומי רבי יוחנן מהיום לאחר מיתתו מתנתו מתנה מהיום ולאחר מיתה אינו גט חברייא אמרין כן אמר ליה אינה היא איסרטה אמר רבי יוסי בי ר' בון כן אמר ליה אינה בגיטין ואינה במתנה אמר רבי לא במתנה אם כתב מהיום מתנה ברורה היא לאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר בה אכילת פירות אבל בגיטין אם כתב בה מהיום כרות הוא לאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר לו גופה אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא לשייר מעשה ידיה אמ' ליה לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה לזה רבי זירא מקיים ליה וצווח ליה בנייה דאוריתא האומ' טבי עבדי עשיתי בן חורין עשיתיו בן חורין עושה אני אותו בן חורין הרי הוא בן חורין הרי זה בן חורין הרי זה זכה ר' חייה בשם רבי יוחנן ובלבד בשטר יעשה בן חורין רבי אומר זכה וחכמים אומרי' לא זכה האומר שדה פלוני נתתי לפלוני נתונה לו תהא שלו ינחל פלוני בנכסיי יחזק פלוני בנכסיי לא אמר כלום תינתן לו מתנה רבי אומר זכה וחכמים אומרי' לא זכה וכופין את היורשים לקיים דברי המת תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הכותב דיאתימון בלעז הרי זו כמתנה רבי חנין בשם רבי יהושע בן לוי חיזרתי על כל בעלי לשונות לידע מהו דיאתימון ולא אמר לי אדם דבר האומ' יינתנו נכסיי לפלוני מת פלוני לפלוני מת פלו' לפלוני הראשון ראשון קודם מת השני בחיי ראשון הראשון אוכל פירו' ואם מת יחזיר ליורשי הנותן מת השלישי בחיי שיני הראשון אוכל פירות ואם מת יחזיר ליורשי הנותן מת השני והשלישי בחיי ראשון הראשון אוכל פירות וקונה קרקע דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לו אלא אכילת פירות בלבד חזקיה אמר הלכה כרבי אמר רבי ינאי מודה רבי שאינו נותנה במתנת שכיב מרע רבי יוחנן אמר ולא במתנת בריא כהדא ההיא איתא כתבת ניכס' לחד בר נש צרכת וזבנת לבעלה ר' חייה בר מדייא אעיל עובדא קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי ינאי מודה רבי שאינו נותנה במתנת שכיב מרע אמר ליה רבי יוחנן ולא במתנת בריא הוא הדא איתא מכיון דבעלה זקוק מספקא ליה מזוני ולא כמתנת שכיב מרע הוא עד כדון זקוק מספקא פיתא וקיטני דילמא ביעי דילמא תרנוגלין ממה דתני הראשון אוכל פירות וקונה קרקע הדא אמרה מוכרת קרקע ולוקח קבורה אמר ר' יוסי ואילין דכתבי אפילו לוכל דברים מעולין אמר ר' יעקב בר אחא תניי תמן קבורה במזונות לא היה לה קבורה מן מה דתני הראשון אוכל פירות וקונה קרקע הדא אמרה מוכר קרקע ולוקח קבורה אמר רבי יוסי ואילין דכתבין אין סנת אין סנות תנאי ממון הוא וקיימנוה רבנן
ט הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים ניזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן נתן יא' הניח בנות גדולות וקטנו' אין הגדולות מתפרנסו' על הקטנות ולא הקטנו' ניזונו' על הגדולו' אלא חולקו' בשוה נישאו גדולו' ישאו הקטנות וזה חומר בבנות מבנים שהבנות ניזונות על הבנים ואינן ניזונת על הבנו' הלכה י' הניח בנים גדולים וקטנים כו' ר' ירמיה בעא קומי רבי זירא נסבין רברבייא מאה גרבין ואינון טבין עשרים דינרין נסבין זעירייא מאה גרבין דינון טבין עשרה דינרין אמר ליה כמה דנסבין אילין יסבון אילין הדרן עלך יש נוחלין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.