א דיני ממונות בשלשה גזילות וחובות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל תשלומי ד' וחמשה האונס והמפתה ומוציא שם רע בשלשה דברי ר' מאיר וחכמי' אומרים המוציא שם רע בעשרים ושלשה שיש בו דיני נפשות דיני ממונות בשלשה כו' מנן תיתי ליה והיו אלה לכם לחקת משפט הייתי אומר אחד דיני ממונות ואח' דיני נפשות בדרישה ובחקירה ומניין לדיני ממונות שהן בשלשה ונקרב בעל הבית אל האלהים ריבה בה דיין אחד עד האלהים הרי שנים אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי ר' יאשיה רבי יונתן אמר הראשון תחילה נאמר ואין דורשין תחילות אלא עד האלהים הרי אחד אשר ירשיעון אלהים הרי שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה רבי אומר בשנים הכתוב מדבר אתה אומר בשנים או אינו אלא באחד כשהוא אומ' אשר ירשיען אלהים אין כתיב כאן אלא אשר ירשיעון אלהים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה רבי אבהו בעי וכרבי דיני ממונות בחמשה ושיגמר בכ"ג אשכח תני רבי חזקיה הואיל ואמרה תורה הרוג על פי מטים הרוג על פי עדים מה עדים שנים אף מטים שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד הרי ה' לא הן גזילות הן חבלות אשכח תני ר"ש בן יוחי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אתא מימר לך כפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי אמר ליה על מנת שתדיננו דין תורה אמר לון אני איני יודע דין תורה אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון רבי עקיבה כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר ליה הוו יודעין לפני מי אתם עומדין לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יי' ולא לפני עקיבה בן יוסף תני קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות ובימי שמעון בן שטח ניטלו דיני ממונות אמ' ר"ש בן יוחי בריך רחמנא דלינא חכים מידון שמואל אמר ב' שדנו דיניהן דין אלא שנקראו ב"ד חצוף רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין אפי' שני' שדנו אין דיניהן דין תמן תנינן היה דן את הדין זיכה את החייב חייב לזכאי טימא לטהור טיהר לטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו רבי בא בשם רבי אבהו בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשני' מה אנן קיימין אם בשטעה ודנן משיקול הדעת בדא מה שעש' עשוי אם בשטע' ודנן דין תורה בדא ישלם מביתו רבי בא בשם רבי אבהו בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה על מנת שתדיננו דין תורה וטעה ודנן משיקול הדעת מה שעשה עשוי מפני שטעה ודנן משיקול הדעת ישלם מביתו שהגיס דעתו לדון יחידי דין תורה דתנינן אל תהי דן יחידי שאין דן יחיד אלא אחד אמר רבי יהודה בן פזי אף הקב"ה אין דן יחידי שנאמר וכל צבא השמים עומדי' עליו מימינו ומשמאלו אילו מטין לכף זכות ואילו מטין לכף חובה אף על פי שאין דן יחידי חותם יחידי שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין שלמעלן מה טעם ואמת הדבר וצבא גדול אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן אמר רבי לעזר כל מקום שנאמר יי' אלהים הוא ובית דינו ובניין אב שבכולם ויי' דבר עליו רעה מהו חותמו של הקדוש ברוך הוא רבי ביבי בשם רבי ראובן אמת מהו אמת אמר רבי בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר אני יי' ראשון שלא קיבלתי מאחר ומבלעדי אין אלהי' שאין לי שותף ואת אחרונים אני הוא שאיני עתיד למוסרה לאחר רבי בא ורבי בנימן בר יפת הוו דיינין קומי רבי יצחק ונפק דינא עם רבי בנימן אתא רבי בא בעי מיטרוף על רבי אמי ואלף מומחה שכפף ודן דינו דין רבי אבהו הוה יתיב דיין בכנישתא מדרתא דקיסרין לגרמיה אמרין ליה תלמידוי ולא כן אלפן רבי אל תהא דן יחידי אמר לון כיון דאתון חמו לי יתיב דיין לגרמי ואתון לגביי כמי שקיבלו עליהן ותני כן במה דברים אמורים בזמן שלא קיבלו עליהן אבל אם קיבלו עליהן דן אפילו יחידי רבי יוחנן אזל מידון קומי רבי חייה רבה אייתיב גביה חד תלמיד ולא כן תני אב ובנו הרב ותלמידו שניהן נימנין אחד נימר חבר ותלמיד היה כרבי לעזר לרבי יוחנן גזר דין נפקו מן דרב לגרמיה מן דרבי אחא לגרמיה מן דרבי יונה ור' יוסי לגרמיהון תמן תנינן הנוטל שכרו לדון דיניו בטילין כיני מתנית' החשוד ליטול שכרו ודן חד בר נש אזל מידון קומי רב הונא אמר ליה אייתי לי בר נש דיסוק תחותי לדיקלא רב הונא הוה רעי תורין והוה ידע שהדו לחד בר נש אמר ליה איתא שהד עלי אמר ליה הב לי אגרי ותני כן נותנין לדיין שכר בטילו ולעד שכר עדותו חד בר נש סאב לחד כהן אתא עובדא קומי רבי יצחק ואוכליה חולין סברין מימר שיוצאין לו דמי תרומה מתוכם תני רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי אומ' המבצע חוטא והמברך את המבצע הרי זה כמנאץ לפני המקו' שנאמ' ובוצע ברך נאץ יי' אלא יקוב הדין את ההר כשעשה משה אבל אהרן משים שלום שנאמ' בשלום ובמישור הלך אתי תני רבי ליעזר בן יעקב אומ' מה תלמוד לומר ובוצע ברך נאץ יי' משלו משל למה הדבר דומה לאחד שגנב סאה חיטין והוליכה לנחתום והפריש חלתה והאכילה לבניו הרי זה מברך ואינו אלא מנאץ רבי מאיר אומר מה תלמוד לומ' בוצע ברך נאץ יי' אילו אחי יוסף שנאמ' מה בצע כי נהרג את אחינו וגו' רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצע שנאמר אמת ומשפט שלום כל מקום שיש אמת אין משפט שלום יש שלום אין משפט אמת ואי זהו אמת שיש בו משפט שלום הוי אומר זה ביצוע דן את הדין זיכה לזכאי חייב לחייב מעלה עליו הכתוב כילו עשה צדקה עם הזכיי וכילו עשה צדקה עם החייב צדק' עם הזכיי שהחזיר לו ממונו ואם החייב שהוציא גזילו מתחת ידו אמ' ר' אבהו משפט משפט אמורין בפרשה אמ' ומשפט שלום שפטו בשעריכם רבי זכריה בעי קומי רבי אמי עבדין עובדא כההן תנייא תני רבי שמעון בן מנסיא אומר פעמים שאתה רשאי לבצע פעמים שאין אתה רשאי לבצוע כיצד שנים שבאו אל הדיין עד שלא שמע דבריהן או מששמע דבריהן ואינו יודע היכן הדין נוטה רשאי לו' להן צאו ובצעו משתשמע דבריהן ויודע את' היכן הדין נוטה אין אתה רשאי לבצוע שנ' פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש עד שלא נתגלע הריב אתה רשאי לנוטשו משנתגלע הריב אין אתה רשאי לנוטשו אמר ר' מתנייה אף הפרשה צריכה הכרע הדעת רבי יהודה בן לקיש אמר שנים שבאו אל הדין אחד רך ואחד חזק עד שלא שמע דבריהן רשאי לומר להן איני נזקק לכם שמא יתחייב החזק ויהא חזק אויבו מששמע דבריהן אין רשאי לומר להן איני נזקק לכם שנאמר לא תגורו מפני איש רבי יהושע בן קרחה אומר הרי שהיה יושב אצל הדיין וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ויהיו העדים יודעין את מי מעידין ולפני מי מעידין לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יי' ואומר אלהים נצב בעדת אל וכן יהושפט אומר לשופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי ליי' וכי איפשר לבשר ודם לדון את בוראו אלא אמר הקדוש ברוך הוא אנא אמרית דיהא לראובן מאה דינר ולשמעון ולא כלום ואת נוטלן מזה ונותנן לזה עלי לשלם לו וליפרע מאותו האיש תני רבן שמעון בן גמליאל אומר הדין בשלשה ופשרה בשנים יפה כח הפשרה מכח הדין ששנים שדנו יכולין לחזו' בהן ושני' שפישרו אין יכולין לחזור בהן האונס והמפתה כו' רבי מנא אמר בנערה מאורסה פליגי רבי מאיר אומר מפסדת כתובתה בשלשה ונסקלת בעשרים ושלשה וחכמים אומרים מקום שנסקלת שם מפסדת כתובתה אבל במוציא שם רע כל עמא מודו מקום שהעדים נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון הן תנינתה פלגה את עביד פלגיה אלא במוציא שם רע פליגי רבי מאיר אומר הבעל לוקה ונותן מאה סלע בשלשה והעדים נסקלין בכ"ג ורבנין מרין מקום שהעדים נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע אבל בנערה מאורסה כל עמא מודו מקום שנסקלת שם מפסדת כתובתה ותייא דרבי מנא כרבי זעירא ודרבי יוסי בי רבי בון כרבי אבהו רבי אבהו שאל שור הנסקל כרבי מאיר מהו שיתן הכסף בשלשה ויסקל בעשרים ושלשה אמ' ליה רבי יוסי בי רבי בון שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב הוא שייסקל
ב מכות בשלשה משום רבי ישמעאל אומר בעשרים ושלשה עיבור החדש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת ג' סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון ור' יהודה אומר בחמש' חליצה ומיאונין בשלשה נטע רביעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה וההקדשות בשלשה וערכים המיטלטלין בשלשה רבי יהודה אומר אחד מהן כהן ובקרקעות תשעה ובהן ואדם כיוצא בהן ד' דיני נפשות בעשרים ושלשה הרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרוגו שור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כן מיתת השור הארי הזאב והדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה רבי ליעז' אומר כל הקודם להורגן זכה רבי עקיבה אומר מיתתן בעשרים ושלשה הלכה ב' מכות בשלשה כו' רבי אבהו בעי מכות בעשרים ושלשה פעמים שמת ממכותיו והרי יש בו דיני נפשות בר קפרא שמע כולהון מהדא יברכך יי' וישמרך מיכן שמתחילין בשלשה יאר יי' פניו אליך ויחנך מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ישא יי' פניו אליך וישם לך שלום מיכן שגומרין בשבעה רבי יהושע בן לוי שמע כולהון מהדא ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף מיכן שמתחילין בשלשה וחמשה אנשים מרואי פני המלך מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ושבעה אנשים מרואי פני המלך מיכן שגומרין בשבעה אמר רבי יונתן מיכן לסנהדרין גדולה של כל ישר' ויקח שר הטבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן הרי שני' ושבעה אנשי' מרואי פני המלך הרי תשעה וששים איש מעם הארץ הרי שבעים חסר אחד ומן העיר סריס אחד הרי שבעים אית תניי תני שבעים וא' ויקח רב הטבחים את שלשת שומרי הסף ושבעה מרואי פני המלך וששים איש מעם הארץ ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ולמה קוריהו סריס שמסרס את ההלכה כתוב אחד אומר חמשה וכתוב אחר אומר שבעה להביא שני סופרי הדיינים לית כאן עיבור החדש אלא קידוש החדש שמואל אמר אין קידוש החדש פחות מעשרה חבירים מהו ליכנס לקידוש החדש אמר רבי הושעיה חבר הוינא ואעלי רבי שמואל בר רב יצחק לקידוש החדש ולי נא ידע אין סלקית ממיניינא אין לא פשיטא דלא סליק למה בגין דהוה חתנה או משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החדש אמר רבי כהנא חבר הוינא ואעלי רבי תנחום בר חייה לקידוש החדש וסלקית ממיניינא הדא אמרה שחבירים נכנסין לקידוש החדש חבירים מהו ליכנס לעיבור שנה נישמעינה מהדא מעשה ברבן גמליאל שאמר יקרוני שבעה זקינים לעלייה ונכנסו שמנה אמר מי הוא שנכנס שלא ברשות עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר אני עליתי שלא ברשות הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה אמ' לו רבן גמליאל ומה אלדד ומידד שכל ישראל יודעי' שאילו הן שנים אמרתי שאתה אחד מהן ואפילו כן לא עיברוה בההוא יומא ואפלגינה במילי דאורייא ועברוה ביומא דבתר' תני סנהדרין שראו את ההורג אית תניי תני שנים נעשין עדים ומעידין בפני השאר אית תניי תני כולן עדים ומעידין בפני אחרים רבי יהודה בר פזי בשם רבי זעירה כשם שחולקין כאן כך חולקין בעדות החדש ויקום חד ויתיב חד ויקום חד ויתיב חד שנייא היא שאין העד נעש' דיין רב הונא הוה ידע שהדו לחד בר נש אזל בעי מידון קומיה וכפר ביה אמ' רבי שמואל בר רב יצחק בגין דאת ידע דרבי הונא אינשא רבה את כפר ביה מהו דייזיל ויסהוד עלך קומי בית דין חורון אמר ליה רב חונא ועבדין כן אמר ליה אין ושרא רב הונא גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואסהיד קומי בית דין חורון תני רבי שמעון בן יוחי וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים אתה מקדש ולא חדשים והתנינן ראש בית דין אומר מקודש מהו מקודש מקויים תני לקידוש החודש מתחילין מגדול אמר רבי חייה בר אדא מתניתא אמרה כן ראש בית דין אומר מקודש תני לעיבור החודש מתחילין מן הצד אמר רבי זבידא וההן ביתא דלרע לא נהגין כן ולא שמיע דמר רבי חייה בר מרייה ורבי יונה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן לעיבור החודש מתחילין מגדול לעיבור שנה מתחילין מן הצד וכבר נכנס רבי יוחנן והיה קטן שבכולם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה אמר הרי השנה מקודשת בעיבורה אמר רבי יונתן ראה לשון שלימדנו בן הנפח אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על לבנה אלא בעיבור שהוסיפו לה חכמים שלשים יום רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן לעיבור הולכין אחר המינוי לבית הוועד הולכין אחר הרגל והוא שיש כל אחד מדבר במקומו וחותם כגון רבי חנינה פתח רבי יוחנן וריש לקיש חותמין רבי בא בר זבדא פתח רבי יסא ורבי אמי חתמין רבי חגי פתח רבי יונה ורבי יוסי חתמין רבי כהנא אימני קומי רבי יעקב בר אחא ועאל רבי יעקב בר אחא קמיה מנייה לעיבורא אמר אכן מרה דשמעתא לא מקיים לה רבי חייה בר ווה הוה קאים מצלי עאל רב כהנא וקם ליה מן חורי מצלי חסל רבי חייה ויתיב ליה בגין דלא מיעבר קומוי שרי רב כהנא מאריך בצלותיה כיון דחסל אמר כן אתון נהגין לצעורי רבכון אמר ליה רבי אנא מבית עלי קאתינא דכתיב בהו אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה בזבח ומנחה אין מתכפר אבל מתכפר בתפילה וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טופרוי סומקין כהדא רקקה ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן אמר כן יהא בשכרן ולא שמיע דמר ר' קריספדא בשם רבי יוחנן מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר חד אמר בכיר ולקיש באדר מינץ וחד אמר תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה וחד אמר קדום באדר פח בלועך יפוק לקיבליה ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון ועיברו השנה על פיהם אמר רבי חלבו ובית דין הסכים עמהן ולא כן אמר רבי זעירא והוא שיהו הכל מודין מצד אחד כיון דאילין מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא חשש על מה דמר רבי לעזר דמר רבי לעזר והיתה ידי על הנביאים החוזי' שוא בסוד עמי לא יהיו זה עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי ואל אדמת ישראל לא יבואו זה ארץ ישראל רבי לעזר כד סלק הכא אמר הא גביי חדא כד מנוניה אמר הא גביי תרי כד עאל לעיבורא אמר הא גביי תלת רבי בא בר זבדא בשם רב טעמא דרבי לעזר בי רבי צדוק בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו רבי לעזר בשם רבי חנינה מעשה בעשרים וארבע קריות של בית רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד ונכנסה בהן עין רע ומתו כולם בפרק אחד מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל בעיון מיעקר אף אהן סימנא אמר לון רבי סימון אין אנו מניחין ביהודה אפילו זכר והרי מצינו שקידשו את השנה בבעלת הדא בעלת זימנין מיהודה וזימנין מדן אלתקא וגבתון ובעלת הרי הן מיהודה בעלה ועיים ועצם הרי מדן והרי מצינו שקידשו את השנה בבעלת מימר בתים מיהודה ושדות מדן רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא ולוד לאו מיהודה היא אמר ליה אין ומפני מה אין מעברין בה אמר ליה שהן גסי רוח ומעוטי תורה הפיך אפוי וחמא רבי אחא ורבי יודה בן פזי אמר ליה איטה עבדתני מבזה רבנן על שלשה סימנין מעברין את השנה על אביב ועל התקופה ועל פירות האילן על שנים מעברין על אחד אין מעברין ואם עיברוה הרי זה מעוברת וכשהיה אביב אחת מהן היו שמיחין רשב"ג אומר אף על התקופה על שלש ארצות מעברין לשנה על יהודה ועל עבר הירדן והגליל על שתים מעברין על אחת אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת וכשהיתה יהודה אחת מהן היו שמיחין מפני שהעומר בא ממנ' אין מעברין לא מפני הצינה ולא מפני הגשמים ואם עיברוה אינה מעוברת אין מעברין לא מפני הגדיים ולא מפני הגוזלין ולא מפני החלב וכולם סעד לשנה ואם עיברוה מעוברת רבי ינאי אמר משום רבן גמליאל שהיה אומר אימריא רכיכין וגוזלייא דקיקין ושפר באפוי ובאפי חבריי מוספא על שתא דא תלתי' יומין תני אמר רבי יודן מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו יושבין על גב מעלה בהר הבית ויוחנן סופר הלז יושב לפניהן אמר לו רבן גמליאל כתו' לאחנא בני דרומא עילאה לאחנא בני דרומא ארעייא שלמכון יסגא מודענא לכון דמטא זמן ביעורא לאפוקי מעשרייא מעומרי שובלייא ולאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא ארעייה שלמכון יסגא מודענא לכון דמטא זמן ביעורא תפקון מעשריא ממעטני זיתיא לאחנא בני גלותא דבבל בני גלותא דמדי בני גלותא דיוון ושאר כל גלוותא דישראל שלמכון יסגא מודענא לכון דאימריא רכיכין וגוזליא דקיקין וזימנא דאביבא לא מטא ושפר מילתא דאפיי ובאנפי חבריי מוספא על שתא דא תלתין יומין אין מעברין לשנה אלא אם כן היתה חסירה רוב החודש וכמה רוב החודש ששה עשר יום רבי יהודה אומר שתי ידות החודש אחד ועשרים יום אמר רבי שמואל בר נחמן והוא שיקרב העומר סוף ניסן של תקופות אמר רבי יוסי עד הפסח אמר רב מתניה והוא שיטלו לולב בסוף תשרי של תקופות אין מעברין לשנה לא פחות מחדש ולא יותר על חדש ואם עיברוה אינה מעוברת אין מעברין לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זו מעוברת אימתי רגילין לעבר בערבי שביעיות רבי זעירא בשם רבי אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי ליקח ירק מחוץ לארץ לארץ אבל משהתיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע היה רבי מאיר אומר הרי הוא אומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם וגו' והואיל והיתה השנה צריכה להתעבר מפני מה לא עיברה אלישע אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו קופצים לגרנות אית תניי תני אין מעברין מפני הטומאה רבי יוסי אומר מעברין שכן מצינו בחזקיה שעיבר מפני הטומאה שנאמר כי מרבית העם מאפרים ומנשה וישראל וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו לאמ' יי' הטוב יכפר בעדי רבי שמעון אומר אע"פ שעיברו ניסן אין מעובר אלא אדר רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון עישה יחזקיהו לציבור לעשות פסח שיני אית תניי תני מעברין מפני הטומאה אית תניי תני אין מעברין מאן דאמר אין מעברין מינה כי אכלו את הפסח בלא ככתוב ומאן דמר מעברין מה מקיים בלא ככתוב מפני שעיברו ניסן ואין מעברין אלא אדר ותייא כיי דמר רבי סימון בר זביד גולגולת ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח כתוב כל לבבו הכין לדרוש האלהים ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט רבי סימון בר זביד ורבי שמואל בר נחמן חד אמר אפילו כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש וחד אמ' אפי' כל מעשי' טובי' שעושין לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש כתיב ויחילו בא' לחדש הראשון לקדש וביום שמנה לחדש באו לאולם יי' ויקדשו את בית יי' לימים שלשה וביום ששה עשר לחדש הראשון כילו והלא ליום אחד היו יכולין לבער כל עבודה זרה שהיה שם אמר רבי אידי מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בששר ששה דברים עשה חזקיהו על שלש' הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו על מיטת חבלים וכיתת נחש הנחושת וגנז טבלה של רפואו' והודו לו סתם מי גיחון העליון וקיצץ דלתות ההיכל ועיבר ניסן בניסן ולא הודו לו אין מעברין קוד' ראש השנ' ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדוחק מעברין אחר ראש השנה מיד אעפ"כ אינו מעובר אלא אדר רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והתנינן אם בא החדש בזמנו אם בא לא בא רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כרבי עקיבה אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היינו נוהגין ביבנה והתני קידשוהו בראשון ובשיני רבי זעירא בשם רב חסדאי אותה השנה נתקלקלה מהו בראשון ומהו בשיני רבא בשם רב שנה אחד ושנה ב' והתני קידשוהו ביום הראשון וביום השני קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד יכול יהא מקודש תלמוד לומר אותם אותם אלה הם אין אלה הן מועדיי קודם לזמנו תשעה ועשרים יום לאחר עיבורו שנים ושלשים יום ומניין שמעברין את השנ' על הגליות שגלו ואדיין לא הגיעו תלמו' לומ' בני ישר' מועדי עשה מועדות שיעשו כל ישראל אמר רבי שמואל בר נחמן והן שהגיעו לנהר פרת אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד חנינה איש אונו שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל אין מעברין אותה בחוצה לארץ ואם עיברוה אינה מעוברת את חמי בגליל אין מעברין בחוצה לארץ מעברין בגליל אין מעברין ואם עיברוה מעוברת בחוצה לארץ אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת ביכולין לעבר בארץ ישראל אבל בשאינן יכולין לעבר בארץ ישראל שמעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה עיבר בחוצה לארץ יחזקאל עיבר חוצה לארץ ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ חנניה בן אחי רבי יהושע עיבר בחוצה לארץ שלח ליה רבי ג' איגרן גבי ר' יצחק ורבי נתן בחדא כתב לקדושת חנניה וחדא כתב גדיים שהינחת נעשו תיישים ובחדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהי שוחט ונחוניון זורק קרא קדמייתא ואוקרון תנייתא ואוקרון תליתא בעא מבסרתהון אמרין ליה לית את יכיל דכבר אוקרתנין קם רבי יצחק וקרא באוריתא אלה מועדי יי' חנניה בן אחי רבי יהושע אומר אלה הם מועדי יי' אמר לון גבן קם רבי נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר יי' מנהר פקוד אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר יי' מירושלם אמר לון גבן אזל קבל עליהן קמי רבי יהוד' בן בתירה לנציבין א"ל אחריהם אחריהם א"ל לי נא ידע מה תמן מה מודע לי דאינון חכמין מחשב' דכוותי מכיון דלא ידעי מחשב' דכוותיה ישמעון ליה ומכיון דאינון חכמין מחשבה דכוותיה ישמע לון קם ורכב סוסיא הן דמטא מטא והן דלא מטא נהגין בקילקול כתי' ואל יתר זקני הגולה אמ' הקב"ה ביותר הם עלי זקני הגולה חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישר' יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ כתיב החרש והמסגר אלף ואת מר הכן רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנן רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר החרש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרי כולהן אלף רבי ברכיה בשם רבי אילו החבירים ורבנן אמרין אילו הבולבוטין רבי הושעיה כד הוה מקבל שהדייא בעיני טב הוה אמר לון היו יודעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם אמר רבי אבונא ואין כיני אפי' בדיני נפשות בת שלש שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעברו ובא עליה אינו בסקילה אמר רבי אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו אין הבתולין חוזרין ואם לאו הבתולין חוזרין סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמשה מה טעמיה דרבי שמעון וסמכו שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר הרי שלשה מה טעמיה דרבי יהודה וסמכו שנים זקני שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה ובעגלה ערופה מה טעמיה דרבי שמעון זקיניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה מה טעמיה דרבי יהודה זקיניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליה עוד אחר הרי שלשה אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בערופה דלא דריש ויצאו ונראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דריש וסמכו אין תימר נראין דברי רבי יהודה בערופה כמו דו דרש וסמכו ידרוש ויצאו אשכח תימר ויצאו שנים זקניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שבע' מה מקיים רבי שמעון זקיניך ושפטיך זקיניך שהן שופטיך תני רבי ליעזר בן יעקב אומר זקיניך זה בית דין הגדול ושפטיך זה מלך וכהן גדול תני הסמיכות בשלשה לא סמיכה היא סמיכות תמן קריי למנוייה סמיכותא אמר רבי בא בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו כגון רבן יוחנן בן זכיי מינה את רבי ליעזר ואת רבי יהושע ורבי יהושע את רבי עקיבה ורבי עקיבא את רבי מאיר ואת רבי שמעון אמר ישב רבי מאיר תחילה נתכרכמו פני רבי שמעון אמר לו רבי עקיבה דייך שאני ובוראך מכירין כוחך חזרו וחלקו כבוד לבית הזה אמרו בית דין שמינה שלא לדעת הנשיא אין מינויו מינוי ונשיא שמינה שלא לדעת בית דין מינויו מינוי חזרו והתקינו שלא יהו ב"ד ממנין אלא מדעת הנשיא ושלא יהא הנשיא ממנה אלא מדעת בית דין תני בראשונה היו כותבין שטרי חליצה במותב פלוני ופלוני חלצה פלנית בת פלוני לפלוני בר פלוני בפנינו דקרבת לקדמנא ושחת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוקא דמיתחזי לנא על ארעא ואמרת ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו תני בראשונה היו כותבין שטרי מיאונין במעמד פלוני ופלוני מיאנה פלנית בת פלו' בפלוני בר פלו' בפנינו לא רעינא ביה לא שוייהנא ליה לא צבינא להיתנסבא ליה אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו הרי זה פדוי ומעשר שני שפדייו יותר על דמיו הרי זה אינו פדוי מה בין הקדש מה בין מעשר שני אמר רבי לא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין רבי יונה בעא כמאן דמר אינו כנכסיו ברם כמאן דמר כנכסיו הוא מה בין הקדש מה בין מעשר שני אמר רבי יוסי ולא כבר נאמר טעמא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין רבי זירא בעא קומי רבי אמי נבדק אותו האיש ואמר לא נתכוונתי אמר ליה לכי בדק אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי ומעשר שני שפדייו ולא הוסיף חומש אינו פדוי מה בין מעשר שני להקדש אמר רבי לא שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו רבי יונה בעי כמאן דמר אינו כנכסיו ברם כמאן דמר כנכסיו מה בין הקדש למעשר שני אמר רבי יוסי ולא כבר את אמ' טעם שאדם מצוי להרבות בהקדישו תני ההקדישו' בשלשה הדא דתימר במקדיש גוף השדה אבל אם אמ' הרי עלי מנה להקדש נישמעינה מהדא ערכים המיטלטלין בשלשה וכי יש ערכים שאין מיטלטלין רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר ווה בשם רבי חנינה האומ' ערכי עלי ובא לסדרו מקרקע שמין לו בעשרה ממטלטלין בשלשה האומר ערכי עלי אינו כאומר דמי שדי עלי אבל אם אמר הרי עלי מנה להקדש שמין לו בשלשה לכשיעשיר נידון בהשג יד תני העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרת בקורת רבי יודן בן פזי אמר אכרזה עולא בר ישמעאל אמר עבדים שלא יברחו השטרות והמטלטלין שלא יגנבו רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה אמר ליה אין והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן אמר ליה אכין אדם דכא בן חורין הוא חנניה בר שלמיה אמר בשם רב אתא עובדא קומי ר' ובעא למיעבד כרבנן א"ל ר' לעז' בן פרטא בן בן ר' לעזר בן פרטא ר' לא כן לימדתנו משום זקיניך אלא אם עשו איגרת ביקורת א"ל אין וחזר ועבד כר"ג פיס' דיני נפשות בכ"ג רבי אבהו שאל שור הנסקל כרבי מאיר מהו ליתן הכסף בשלשה ויסקל בעשרים ושלשה אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב שיסקל אגנטוס הגמון שאל לרבי יוחנן בן זכאי השור יסקל וגם בעליו יומת אמר ליה שותף ליסטים כליסטים וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחיתה בקנה לנו מה את משיב אמר להן כתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כן מיתת השור הקיש מיתת בעלים למיתת השור מה מיתת בעלים בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה אף מיתת השור בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה
ג אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא בבית דין של שבעי' ואחד ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעי' ואחד ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין של שבעים ואח' ואין עושין סנהדריות לשבטים אלא בבית דין של שבעים ואחד ואין עושין עיר הנדחת אלא בבית דין של שבעים ואחד אין עושין עיר נדחת בספר ולא שלש עיר נדחת אבל עושין אחת או שתים מתני' אין דנין לא את השבט כו' איתא חמי שנים אין דנים לא כל שכן שבט אמר רבי מתנייה בנשיא שבטי' היא מתנית' אמ' רבי ליעזר בחודש שבין שני שבטים היא מתניתא אמר רבי זירא נאמר כאן זדון ונאמר להלן זדון בזדון דברו הנביא מה זדון שנאמר להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף זדון שנאמר כאן בנביא השקר הכתוב מדבר אמר רבי חזקיה נאמר כאן דיבר ונאמר להלן אשר ידבר הנביא בשם יי' מה דיבר שנאמר להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף דיבר שנאמר כאן בנביא השקר הכתוב מדבר מתני' אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של ע"א רבי יהודה או' בתחילה ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא ויחל שלמה לבנות את בית יי' אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה לו אלו אורים ותומים לדוד אביהו זה סנהדרין שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה תודות ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכו' לימין מעל החומ' לשער האשפו' אמר רבי שמואל בר יודן מה כתיב מהלכות לא תהלוכות אלא בניטלות על ידי אחר רב הונא בר חייה בשם רב מייתי לה דבר תורה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת כל כליו וכן תעשו כן תעשו לדורות משה זה מלך ונביא אהרן אלו אורים ותומים אספה לי שבעים איש מזקני ישראל זה סנהדרין שאל אביך ויגדך וגו' השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה תודות ואעמידה שתי תודות גדולו' ותהלוכות לימין מעל לחומה לשער האשפ' אמר רבי שמואל בר יודן מה כתיב מהלכות לא תהלוכות אלא בניטלות על ידי אחר כיצד היו מהלכות רבי חייה רבה ורבי שמעון בר רבי חד אמר זו כנגד זו וחרנה אמר זו אחר זו ושניהן מקרא אחד דורשין והתודה השנית ההולכת למול ואני אחריה מאן דמר זו כנגד זו והוא יושב ממולי ומאן דמר זו אחר זו ומלק את ראשו ממול עורפו ומאן דמר זו כנגד זו נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתוד' אחת ומאן דמר זו אחר זו נמצא כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות מאן דמר זו אחר זו יאות דתנינן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת ומאן דמר זו כנגד זו אי זו היא הפנימית זו שסמוכה לבית רבי יסא בשם רבי יוחנן על פי נביא נאכלת אמר רבי זירא תניי תמן נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך אשכח תני רבי יהודה אומר צריך אורים ותומים אמר רבי אבהו אתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר בונין ואחר כך מקדישין וחרנה אמר מקדישין ואחר כך בונין מאן דמר בונין ואחר כך מקדישין אין רואין את המחיצו' כילו הן עולות ביקשו להוסיף על היכל כמה מוסיפי' בשתי הלחם ומקדישין בי"ט אלא בלחם הפנים ומקדישין בשבת אלא בלילה ומקדישין בלילה א"ר יוסי בי רבי בון במנחת מאפה ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואח"כ קידשו בהכנסתן לארץ במה קידשו א"ר יוסי בי ר' בון בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון אבא שאול אומ' שתי בצים היו שם התחתונ' והעליונה אין קדושתה גמורה התחתונה נתקדשה בכולן והעליונה בעלייתן מן הגולה לא במלך ולא באורים ותומים לפיכך התחתונ' עם הארץ אוכלין שם קדשים קלין ומעשר ב' וחבירי' אוכלי' שם קדשי' קלין אבל לא מעשר ב' והעליונ' עם הארץ אוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחבירים אוכלין שם קדשים קלין ומעשר שני מפני מה לא קידשוה מפני שהיתה תורפת ירושלם שם והית' יכולה ליכבש משם ואין עושין סנהדריות לשבטים תלמוד לומר לשבטיך ושפטו את העם אין עושין עיר הנדחת רבי יוחנן בשם רבי הושעיה תלתא אמורין חד אמ' אחת עושין שתים אין עושין וחרנה אמר הסמוכות עושין המפוזרות אין עושין וחרנה אמר מפוזרות אין עושין כל עיקר שמא יפוצו גוים ויבואו לארץ ישראל ואית דבעי מימר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי קרחה
ד סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה מניין לגדולה שהיא של שבעים ואחד שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד רבי יהודה אומר שבעים ומניין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי עשרים ומניין לעדה שהיא עשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב ז' ומניין להביא עוד שלשה ממשמע שנאמ' לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני שאמר היה עמהן לטובה ואם כן למה נאמר אחרי רבים להטות לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה על פי עד אחד ולרעה על פי שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כ"ג וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים כדי שרי עשרות מתני' סנהדרין גדולה כו' רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה מה לעדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה אמר רבי רבי סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה אמר ליה רבי יסא בי רבי בון אם מתוך את יליף לה סגין אינון אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל ויבואו בני ישראל לשבר וגו' מה בני ישראל שנאמר להלן עשר' אף כאן עשרה מתני' ומניין להביא עוד שלשה כו' תני אמר רבן שמעון בן גמליאל בראשונה לא היו חותמין על כתובת נשים כשירות אלא כהנים לויים וישראלי' משיאין לכהונה אמר רבי יוסי בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא סנהדרין של שבעים ואחד היתה יושבת בלשכת הגזית ושני בתי דינין של שלשה שלשה היו יושבין אחד בחיל ואחד בהר הבית ובתי דינין של שלשה ועשרים היו יושבין בכל עיירות ארץ ישראל צרך אחד מהן לשאול דבר הלכה היה בא ושואלה בבית דין שבעירו אם שמעו אמרו לו ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין הסמוך לעירו אם שמעו אמרו להן ואי לא הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבהר הבית אם שמעו אמרו להן ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבחיל אם שמעו אמרו להן ואם לאו היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישר' שנאמר מן המקום ההוא אשר יבחר יי' וגו' סנהדרין שבלשכת הגזית אף על פי שהיתה של ע"א לא היו פחותין מכ"ג צרך אחד מהן לצאת היה מסתכל אם יש שם כ"ג היה יוצא ואם לאו לא היה יוצא והיו יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית נשאלה הלכה אם שמעו אמרו להן ואי לא עומדין על המיניין רבו המזכין זיכו רבו מחייבין חייבו רבו המטהרין טיהרו רבו המטמין טימאו שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו רביהן כצורכן רבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות ומשם היו שולחין בכל עיירות שבארץ ישראל וכל מי שהיו מוצאין אותו חכם עניו שפוי עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה לב טוב יצר טוב חלק טוב היו מושיבין אותו בבית דין שבהר הבית ואחר כך בבית דין שבחיל ואחר כך בבית דין הגדול שבלישכת הגזית סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה והנשיא היה יושב באמצע כדי שיהו רואין אותו ושומעין קולו אמר רבי לעזר בי רבי צדוק כשהיה רבן גמליאל יושב ביבנה היה אבא ואחיו יושבין מימינו וזקני' משמאלו מפני כבוד הזקן כמה הן שופטי ישראל שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות שרי אלפי' שש מאות שרי מאות ששת אלפי' שרי נ' ב"י אלף שרי עשרות ששים אלף נמצאו שופטי ישראל ז' ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות מה טעמא דרבי נחמיה והוא שיהא שם בית דין של כ"ג והנידונין והעדי' וזוממיהן וזוממי זוממיהן וחזן וסופריהן ושמש מה טעמ' דרבנן והוא שיהא שם שנים עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים ומשה על גביהן דבר תקנה עשה משה בשעה שאמר לו הקב"ה פקוד כל בכור זכר בבני ישר' אמ' אי זה מקבל עליו ליתן חמשת שקלים לגולגולת מה עשה נטל שני' ועשרים אלף פיטקין וכתב עליהן בן לוי ורע"ג וכתב עליהן חמשת שקלים והטילן לקלפי אמ' להן בואו וטלו פיטקיכם כל מי שעלה בידו בן לוי היה אומר לו כבר פדאך בן לוי וכל מי שהיה עולה בידו חמשת שקלים היה אומר לו מה אעשה לך מן השמים הוא רבי יהודה ור' נחמיה מתיב תנייא לחברייא אילו כתבתני לוי סילקת אלא כך עשה נטל שנים ועשרי' אלף פיטקין וכתב לוי ורע"ג וכתב עליהן לוי ומאתי' ושבעים ושלשה כתב עליהן חמשת שקלים והטילן לקלפי אמר להן בואו וטלו פיטקיכם כל מי שעלה בידו לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי וכל שעלה בידו חמשת שקלים היה אומר לו מה אעשה ומן השמי' הוא מתיב תנייא לחברייא הגע עצמך שעלו כולם לוי א"ל מעש' נס היה ומסורגין עלו א"ר שמו' על דעתי' דתנייא אחורייא מעש' ניסין על דעתיה דתנייא קדמייא אינו מעש' ניסין א"ל כולהון מעש' ניסין היו ומסורגין עלו אנטונינוס הגמון שאל את רבן יוח' בן זכאי בכלל חסירין ובפרט יתירין אמ' ליה אותן שלש מאות יתירין בכורי כהונה היו ואין קודש מוציא קודש כיוצא בו ויאמר יי' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אמר משה אם אטול ששה מכל שבט הרי שבעים ושנים עשרה מששה ושנים מחמשה אי זה שבט מקבל עליו להיות פגום מה עשה נטל שבעים פיטקין וכתב עליהן זקן ושנים חלק והטילן לקלפי אמר להן בואו וטלו פיטקיכם כל שעלה בידו זקן היה אומר לו מינוך מן השמים וכל מי שעלה בידו חלק היה אומר לו ומה אעשה ומן השמים הוא רבי יודה ורבי נחמיה מתיב תנייא לחברייא אילו כתבתני זקן סלקת אלא כך עשה נטל שבעים ושנים פיטקין וכתב עליהן זקן ושנים חלקין והטילן לקלפי אמר להן בואו וטלו פיטקיכם מי שעלה בידו זקן אמר לו כבר מינוך מן השמים ומי שעלה בידו חלק היה אומ' לו ומה אעשה ומן השמים הוא מתיב תנייא לחברייא הגע עצמך שעלו כולם זקן אמר ליה מעשה ניסין היה ומסורגין עלו א"ר שמואל קשיתיה קומי רבי אבהו על דעתיה דתנייא אחרייא מעשה ניסים על דעתיה דתנייא קדמייא אינו מעשה ניסים אמר ליה מעשה ניסין היו ומסורגין עלו שאל אנטיגנס הגמון לרבן יוחנן בן זכאי משה רבכם או גנב היה או לא בקי בחשבון דכתיב בקע לגולגולת אין תעביד קינטרא מאה ליטרי וחד מן אישתא גנב ואין תעבדיניה שיתין ליטרין פלגא גנב אמר ליה משה רבן גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה אמר ליה והכתיב ונחושת התנופה עשרים ככר והיידא לון סלקין תשעין ושית ליטרין ואיתעביד ליה פרוטרוט אמר ליה משום דלא סליק קינטירא ואין תימר דסלק קינטירא פלגא גנב אמר ליה והכתיב ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים והיידא לון סלקין שבעים וחד ליטרין ואת עביד ליה פרוטרוט אמר ליה משום דלא סליק קינטירא פלגא גנב אמר ליה והכתיב והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרים וחמשה שקלים המנה יהיה לכם ככרו של הקדוש ברוך הוא כפול היה אמר ליה גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה הדרן עלך דיני ממונות בשלשה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.