Malbim Biur HaMilot on Joel 4 — מלבי"ם ביאור המילות על יואל ד

כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אשוב [אָשִׁיב] אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃

בימים ובעת. עיין הבדלם (ירמיה ג') : אשוב בקל, מענין השבת המדרגה, ושבות משתתף עם השבה כמ"ש (ירמיה ל"א י"ח) :

וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ׃

עמק יהושפט. בא שם מקום בד"ה וקרא כן עמק זה פה ע"ש המשפט. עמי ונחלתי עי' למעלה (ב' י"ז) ועם נחלה מקושר הקנין עולמית:

וְאֶל־עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ׃

ידו גורל. שמשליך הגורל ביד על הדבר או אל הדבר, כפי שיעלה הגורל עליו. וכן ידו עליה (ירמיה נ"א) וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג) : וישתו, ר"ל לא קנו היין למסחר רק לשתיה, ובמחיר יין של שתיית איש אחד נתנו הילדה:

וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם׃

גומל גמול. משלם גמול משיב גמול, הגמול הוא העושה לחברו רע או טוב על ידי התפעליות איבה או אהבה, וזה נקרא גומל אף שלא עשה לו רע בפועל, והמשלם הוא לפי הפעולה שעשה לו (כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח) ומשלם גמול הוא משלם בהתפעליות איבה או אהבה לפי הפעולה שעשה נגדו בהתפעליות הזה, ויש הבדל בין משיב ובין משלם, התשלומין יהיה גם בדבר אחר וההשבה הוא בדבר הזה עצמו: קל מהרה, מהרה בזמן, וקל בפעולה (ישעיהו ה׳:כ״ו) :

קִרְאוּ־זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה׃

גבורים, בטבע ואנשי מלחמה ע"י לימוד (ישעיה ג' ב') :

כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי׃

כתו אתיכם. עמ"ש (ישעיה ב' ד') :

עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה הַנְחַת יְהוָה גִּבּוֹרֶיךָ׃

עושו, מענין אסיפה ואין לו ריע, וענינו אסיפת דברים חלשים כעש ונמלים, ועז"א כי הנחת גבוריך ולא נשארו רק חלשים, והנחת מענין ירידה:

שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם׃

השיקו. מלאו אותם משקה (כנ"ל ב' כ"ד) :

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ׃

החרוץ, שנחרץ הדין בלי השנות (ישעיה י' כ"ב) :

וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃

ישאג, יתן קולו. שאגה גדולה מנתינת קול (כמ"ש ירמיה כ"ו ל', עמוס ג' ד') : מחסה, מעוז, מעוז גדול ממחסה, עמ"ש עוד ישעיה ל' א', שהמעוז הוא בבלי אמצעי וזה לבני ישראל:

וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר׃

לעולם, לדור ודור, לעולם הוא הזמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור הוא הזמן הנצחי המתחלק לפי שנות הדורות (כמ"ש ישעיה י"ג כ', ל"ד י' ובכ"מ) , ישיבת יהודה יהיה בלי שינוי, וישיבת ירושלים תשתנה לפי הדורות שבכל דור יבואו דיורים חדשים וגם תתעלה בהדרה ותפארתה בכל דור לכן אמר לדור ודור:

וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי וַיהוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן׃

ונקיתי, יצייר שעליו החוב לכפר על דמם בדם שופכם ועדן לא נקה מחוב זה למקצת אומות ואז ינקה לכפר הדם אשר לא נקה: