Malbim Biur HaMilot on Isaiah 55 — מלבי"ם ביאור המילות על ישעיהו נה

הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים׃

עד. גם המתרה נקרא עד. העד העידותי בכם לאמר, וזה המבדיל בין עד ובין עונה, שהעד הוא המתרה ג"כ ועונה הוא לפני הב"ד:

הֵן גּוֹי לֹא־תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא־יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ׃

ה' אלהיך, קדוש ישראל. בארתי כ"פ כי שם קדוש ישראל נקרא בו ה' ע"ש קדושת ישראל, ועיין למעלה (ה' יד):

יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל־יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל־אֱלֹהֵינוּ כִּי־יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃

איש און, תואר הנסמך אל שם איש, מורה שהוא קנין בו, איש עני איש צרוע איש חיל איש מכאובות ופה שהאון קנין עצמי לו, לא מקרי מצד התאוה לבד:

כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא־יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם־עָשָׂה אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו׃

כי אם עשה, מלת כי יבואר פה כמלת רק, ואם מלה תנאית רק אם עשה, מלת כי כטעם רק מצוי מאד, כמ"ש כי משמש בד' לשונות, אלא. כי שרה שמה, לא כי צחקת: