Eruvin 99a — עירובין צט.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א הוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא סיפא ר"מ ורישא רבנן:

רַשִׁ״י מדסיפא ר"מ הא דלא יפתח דאיירי ר"מ בהו

ב ובלבד שלא יוציא חוץ: הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב

רַשִׁ״י הא הוציא החפץ מד' אמות חייב אע"ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע

ג מי קתני אם הוציא חייב חטאת דילמא אם הוציא פטור אבל אסור

רַשִׁ״י פטור אבל אסור מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה

ד איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיהוי תיובתיה דרבא דאמר רבא המעביר מתחילת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו חייב מי קתני הוציא פטור אבל אסור דילמא אם הוציא חייב חטאת:

ה לא יעמוד אדם ברה"י וכו': אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת

ו והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' וליכא

ז מחשבתו משויא ליה מקום דאי לא תימא הכי הא דאמר רבא זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן חייב חטאת והא בעינן הנחה ע"ג מקום ד' וליכא

רַשִׁ״י מחשבתו שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה זרק מתחילת ד' לסוף ד' בפי הכבשן שקלטה שלהבת ונשרפה

ח אלא מחשבתו משויא ליה מקום ה"נ מחשבה משויא לה מקום

ט בעי רבא הוא ברה"י ופי אמה ברה"ר מהו בתר עקירה אזלינן או בתר יציאה אזלינן תיקו:

רַשִׁ״י בתר עקירה מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה"י לרה"ר או בתר יציאה שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה"ר ואין כאן עקירה מרה"י ואע"ג דלא היפך בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו

י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו': אף על גב דלא הפיך בה

יא והתנן היה אוכל דבילה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור רבי מאיר מטמא ורבי יוסי מטהר

רַשִׁ״י היה אוכל דבילה של תרומה בידים מסואבות סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה ר"מ מטמא שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו ר' יוסי מטהר דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר

יב רבי יהודה אומר היפך בה טמא לא היפך בה טהור

רַשִׁ״י היפך ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר

יג אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה

רַשִׁ״י מוחלפת השיטה החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה

יד ריש לקיש אמר לעולם לא תחליף והכא במאי עסקינן בכיחו

רַשִׁ״י לא תחליף לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע"ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע"י חולי שקורין טו"ש

טו והתניא רבי יהודה אומר כיחו ונתלש מאי לאו רוק ונתלש לא כיחו ונתלש והא תניא ר' יהודה אומר כיחו שנתלש וכן רוקו שנתלש לא יהלך ד' אמות עד שירוק אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:

רַשִׁ״י כיחו ונתלש לא יהלך ד' אמות עד שירוק מאי לאו תרתי קתני כיחו וכן רוקו כדשנינן מעיקרא מוחלפת השיטה

טז אמר ר"ל כיח בפני רבו חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי למשנאי אלא למשניאי

רַשִׁ״י חייב מיתה בידי שמים כל משנאי אהבו מות תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני אלא למשניאי למשניאים דעתו באנינות

יז והא מינס אניס כיח ורק קאמרינן:

רַשִׁ״י והא מינס אניס שעל כרחו הוא ע"י חולי או הצינה כיח ורק קאמרינן שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו

יח מתני׳ לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר ברה"ר וישתה ברה"י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת:

רַשִׁ״י מתני' וישתה ברה"ר ויושיט צוארו לרה"ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו וכן בגת מפרש בגמ' לענין מעשר

יט גמ׳ רישא רבנן וסיפא רבי מאיר

רַשִׁ״י גמ' רישא רבנן לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר כרבנן דפליגי עליה דר"מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר"מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד בחפיצין הצריכין לו אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן

כ אמר רב יוסף בחפיצין שצריכין לו ודברי הכל

כא איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא אמר רבא היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה

רַשִׁ״י כרמלית מאי מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה"י או ברה"ר היא היא כי היכי דלא יעמוד ברה"ר וישתה ברה"י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה"י היא גופה גזירה אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה"י לרה"ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי

כב אמר אביי מנא אמינא לה מדקתני

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א הוא סבר מדסיפא ר"מ כו' פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר"מ וק"ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר"י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עליה ר' יהודה וסתם בר פלוגתא דר' יהודה ר"מ ומיהו קשה דא"כ הוה ליה למיפרך נמי בגמרא ר"מ אדר"מ למאי דגרסי' ברוב ספרים ר' מאיר מטמא וכן גרס ר"ח ולמאי דמסיק מוחלפת השיטה נמי ניחא דלא תיקשי דר"מ אדר"מ ושמא מש"ה הניח מלהקשות דר"מ אדר"מ משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדברי רבי יוסי

ב זרק ונח ברה"ר בפי כלב כו' אור"י דלא גרסי' ונח דונח משמע דלא נתכוין לכך. כדמוכח בפ"ק דשבת (דף ה.) גבי הא דא"ר יוחנן זרק חפץ והלך ונח בתוך ידו של חבירו חייב הכא איירי במתכוין לכך ומיהו ר"ח גריס ונח דמצי למימר דונח משמע שפיר מתכוין דסתם זרק נח החפץ במקום שמתכוין אבל הלך ונח משמע שהלך בלא כוונת האדם ועוד י"ל דבפ"ק דשבת מיתורא דמימרא דייק דאיירי בלא מתכוין

ג מחשבתו משוי' ליה מקום דוקא בכי האי גוונא דנהנה באותו מקום טפי מבמקום אחר כגון בפי כלב שיאכלנה ובפי הכבשן שתשרף שם וכן השתין ורק אבל זרק על המקלות או על שום דבר אפי' במתכוין לא אמרו מחשבתו משויא ליה מקום

ד היה אוכל דבילה בידים מסואבות פי' בקונט' דבילה של תרומה ור"י אומר דאפי' בשל חולין ניחא דידים הפוסלות תרומה מטמאין את הרוק שהוא משקה להיות תחילה וחוזר ומטמא את הדבילה וגם מכשירה דהוו להו חולין טמאים דפוסלין את הגוייה דמשקין כל שהוא מטמאין כדאמרינן בברכות פרק אלו דברים (ברכות דף נב.) שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וסתמא דמאחורי הכוס ליכא רביעית דבכל נטילתו ליכא אלא רביעית ובפ"ק דפסחים (דף יד: ) נמי משמע שהבשר מטמא מחמת המשקין שעליו וסתמא ליכא בהו רביעית והא דקאמר בכמה דוכתי לטמא טומאת משקין ברביעית גבי יין ובנזיר [לח: ] גבי עשר רביעי' היינו לפסול את הגוייה כדתנן במעילה (דף יז: ) כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית אבל ליטמא ולטמא אוכלים בכל שהוא [משקין] טימאו ומטמו ורוק חשיב משקה לקבל טומאה כמו שחשוב משקה להכשיר הדבילה והשתא ההיא דחגיגה (דף כ: ) נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה לפי מה שפירשתי ניחא אפי' ברוק של טהור וכן פי' הר"ר י"ט נימא נפסקה לי וקשרתיה בפה ובשעה שנארג בה כדי לקבל טומאה עדיין היה רוק לח עליה שניטמא מחמת הידים וטימא את המפה שהמשקה מטמא בכל שהוא כדפרישית ולא כמו שמפרש ר"ת דאיירי ברוק של נדה כמו שפירש שם בקונטרס לפי שלא היה נראה לו להעמיד ברוק של טהור משום דלא חשיב רוק משקה לקבל טומאה דחשיב שפיר משקה כדפרישית רבי מאיר מטמא אית ספרים דגרסי רבי מאיר מטהר

ה וכן בגת לענין מעשר פירוש צריך שיכניס ראשו ורובו על הגת ועל ידי כן מותר לשתות בכל ענין והיינו כרבי מאיר

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top