Metzudat David on Psalms 22 — מצודת דוד על תהלים כב

אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃

אלי אלי. כפל המלה כדרך הקוראים והצועקים כמו ענני ה׳‎ ענני (מ״‎א י״‎ח): רחוק וגו׳‎. רצה לומר דברי שאגתי המה להתפלל על מה אתה רחוק מישועתי:

אֱ‍לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא־דוּמִיָּה לִי׃

ולילה. ואף בלילה אני קורא ומתפלל: ולא דומיה לי. לא אשתוק כי כשהאדם נענה דרכו לשתוק אבל לא כשעדיין לא נענה:

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃

יושב. קיים ונצחי כמו אתה ה׳‎ לעולם תשב (איכה ה׳:י״ט‎) ור״‎ל הלא ככחך אז כחך עתה ופעמים רבות היית תהלות ישראל כי היו מהללים אותך בהושיעך אותם מצרתם ומדוע אם כן תרחק עתה מישועתי:

בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃

בטחו ותפלטמו. כאשר בטחו בך כן הצלתם:

וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃

תולעת. כחי תשש כתולעת: חרפת אדם. בני אדם יחרפו עמדי את הזולת כי יאמרו לו בחרפם שהוא שפל כמוני: ובזוי עם. כל עם מבזה זולתו עמדי וכפל הדבר במלות שונות:

כָּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃

יפטירו. יפתחו שפתם ללעוג בי וינענעו בראש כדרך המלעיג:

גֹּל אֶל־יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃

גול. אבל המגלגל ומסבב בטחונו אל ה׳‎ הוא מצילו: כי חפץ בו. במי שבוטח בו כראוי:

כִּי־אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל־שְׁדֵי אִמִּי׃

גחי מבטן. מוצאי מבטן אמי: מבטיחי. ממך הובטחתי להשען על שדי אמי להיות נזון מחלבה:

עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃

מרחם. מעת צאתי מרחם אמי השלכתי עליך להזמין לי די ספוקי: מבטן וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי־צָרָה קְרוֹבָה כִּי־אֵין עוֹזֵר׃

קרובה. וחיש מהר צריך אני להצלה: כי אין עוזר. אין בעולם עוזר בלתך:

סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃

כתרוני. סבבוני ככתר המקיף את הראש:

פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃

פצו. פתחו פיהם לבלעני: אריה. כאריה שמתחלה טורף ואח״‎ז שואג בשמחת גבורתו כן האויב בולע ומרים קול שמחה:

כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃

נשפכתי. האיברים שבי נשפכו כמים ונתפרדו עצמותי: כדונג. הנמס מחום האש כן נמס לבי בתוך מעי:

יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר־מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃

מדבק מלקוחי. בעבור הצער כלה הרוק שבפי וכאלו נדבק הלשון בבשר הפה תשפתני. תערכני לשכב לעפר מות והוא הקבר:

כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃

כלבים. נושכים ככלבים: כארי. ישברו ידי ורגלי כמו הארי המשבר עצמות הנטרף בפיו:

אֲסַפֵּר כָּל־עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִי׃

אספר. מגודל הרזון בולטים עצמותי עד שאוכל לספרם ושונאי מסתכלים בי דרך בזיון ונקמה:

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃

יחלקו. מפשיטים מעלי וחולקים ביניהם: ועל לבושי. כפל הדבר במ״‎ש:

וְאַתָּה יְהוָה אַל־תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃

אילותי. אתה חזקי מהר לעזרתי:

הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד־כֶּלֶב יְחִידָתִי׃

מיד כלב. מדואג הנושך ככלב:

הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃

עניתני. הלא מעולם ענית לי להצילני לזה הושיעני גם עתה:

אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃

אספרה. אז אספר הנס ברבים:

יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ כָּל־זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃

יראי ה׳‎. כה אומר להם אתם יראי ה׳‎ הללו אותו:

כִּי לֹא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא־הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃

כי לא בזה. על שלא בזה הכנעת העני: ובשועו. אבל כשצעק אל ה׳‎ שמע אליו:

מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃

מאתך וגו׳‎. רצה לומר מה שאהללך בקהל רב באה היא מאתך בעבור התשועה שעשית לי ולזה הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם נגד יראיו לפרסם הנס:

יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃

יאכלו. מזבחי שלמי התודה אשר אביא לה׳‎: יחי. רצה לומר ישמחו בלבבם לעד כי המיצר כאלו לבו מת כמ״‎ש בנבל הכרמלי וימת לבו (ש״‎א כ״‎ה):

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל־יְהוָה כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃

יזכרו. בגודל פלאי ה׳‎ וישובו כולם אליו:

כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃

כי לה׳‎ המלוכה. רצה לומר הכל יכירו אשר לה׳‎ המלוכה והוא מושל בכל הגוים:

אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃

כל דשני ארץ. כל שמנים ובריאים כאשר יאכלו מה ר״‎ל כאשר יבוא להם טובה ישתחוו לה׳‎ כי יכירו שהכל בא מידו: כל יורדי עפר. כל בני אדם המעותדים לרדת בעפר הקבר:

זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃

זרע יעבדנו. כל בני אדם שמאמינים בו ואשר עבדוהו מעולם אותם יחיה והם יספרו מעשה ה׳‎ להדור שאחריהם:

יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה׃

יבואו. הם יבואו ויגידו צדקתו לעם הנולד אחריהם: כי עשה. אשר עשה עמהם: