Metzudat David on Psalms 85 — מצודת דוד על תהלים פה

רָצִיתָ יְהוָה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות [שְׁבִית] יַעֲקֹב׃

רצית. כמו שרצית את ארצך מאז והשבת שבות יעקב מגלות בבל:

נָשָׂאתָ עֲוֺן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל־חַטָּאתָם סֶלָה׃

נשאת. כי מחלת עונם וכסית חטאתם עד עולם לא יזכר:

אָסַפְתָּ כָל־עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ׃

אספת. הכנסת עברתך לבל תכעוס בהם: השיבות. חזרת מחרון אפך:

שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃

שובנו. כן שובנו מגלות אחרון והפר כעסך אשר עמנו:

הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף־בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר׃

הלעולם. וכי עד עולם תכעוס בנו וכי תמשוך אפך לסוף כל הדורות:

הֲלֹא־אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ־בָךְ׃

הלא אתה. הלא סוף הדבר תשוב תחיינו מן הצרות וישמחו עמך בישועתך:

הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָנוּ׃

הראנו. לזה הראה לנו חסדך במהרה בימינו:

אֶשְׁמְעָה מַה־יְדַבֵּר הָאֵל יְהוָה כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל־עַמּוֹ וְאֶל־חֲסִידָיו וְאַל־יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה׃

אשמעה. הן שומע אני מה ידבר האל אשר ידבר שלום אל עמו ומבטיחם שלא ישובו לחטוא עוד:

אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ׃

אך קרוב. ר״‎ל אין הדבר קשה כי קרוב לפני ה׳‎ וקלה בעיניו להביא ליראיו ישעו ולשכון כבוד בארצנו:

חֶסֶד־וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ׃

חסד ואמת. החסד והאמת פוגשים זה בזה ר״‎ל האחד תלוי בחבירו כשנדבר אמת תבוא חסד אל: נשקו. פגשו זה בזה ונשקו יחד ר״‎ל תלוים המה זה בזה כשנעשה צדק תבוא השלום:

אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף׃

אמת. כשתתרבה האמת בארץ אז יהיה הצדק נשקף מן השמים להראות ע״‎פ הארץ:

גַּם־יְהוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ׃

גם ה׳‎ וגו׳‎. ר״‎ל מלבד גמול המעשה יתן גם את הטוב מה שהבטיח בחסדו:

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃

צדק. כל איש יהלך לפניו הצדק ר״‎ל שיהיה הצדק תמיד נוכח עיניו וישים פעמיו לדרך הצדק ללכת אחריה וכפל הדבר לחוזק: