Metzudat Zion on Isaiah 9 — מצודת ציון על ישעיהו ט

הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃

צלמות. צלו של מות ר״ל חשכת הקבר: נגה. ענין הארה וזריחה:

הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לא [לוֹ] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל׃

הרבית. ענין גדולה כמו רבי מלך בבל (ירמיה לט):

כִּי אֶת־עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן׃

סבלו. מל׳ סבל ומשא: שבט. כן יקרא המושל כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳): הנוגש. ענין לחץ ודחק: החתות. ענין שברון:

כִּי כָל־סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ׃

סאון. כמו שאון בשי״ן והוא המיית מלחמה: ושמלה. עניז מלבוש: מגוללה. מל׳ גלגול וסבוב:

כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם׃

המשרה. מל׳ שררה וממשל: אבי עד. אב עולם:

לםרבה [לְמַרְבֵּה] הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃

ולסעדה. ענין השענה:

לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף׃

וגזית. אבנים גזוזים ומחוטבים ביושר רב: שקמים. מין אילן תאנה וכן ובולס שקמים (עמוס ז): גדעו. נכרתו כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז):

וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת־צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת־אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ׃

יסכסך. ענין בלבול וכן וסכסכתי מצרים (לקמן יט):

וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד׃

ראש. ר״ל החשוב: וזנב. ר״ל השפל: כפה. כן נקרא הענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב ט״ו:ל״ב) לפי שהיא כפופה: ואגמון. הוא הגומא הגדל במים:

זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה־שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב׃

מורה. מלמד כמו את מי יורה דעה (לקמן כח):

וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם־הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים׃

מאשרי. מדריכי כמו ואל תאשר בדרך רעים (משלי ד): מתעים. מל׳ תועה: ומאושריו. כמו ומישריו ובאה האל״ף במקום היו״ד וכן אשרו חמוץ (לעיל א): מבולעים. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ג):

עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה׃

ומרע. מרשיע: נבלה. דבר מגונה: נטויה. מל׳ הטיה:

כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן׃

שמיר ושית. מיני קוצים: ותצת. מל׳ הצתה והבערה: בסבכי היער. הענפים המסובכים ונאחזים זה בזה כמו עד סירים סבוכים (נחום א׳:י׳): ויתאבכו. הוא ענין התרוממות ואין לו דומה: גאות. מל׳ גאוה:

בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ׃

בעברת. מל׳ עברה וחמה: נעתם ארץ. ת״י חרוכת ארעא: אל אחיו. על אחיו:

וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ׃

ויגזר. ענינו חטיפה כי החוטף דבר מה גזרו וכרתו ממקומו: על ימין. בימין על במקום בי״ת כמו עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל״ג:כ״ו):